וול סטריט ננעלה בעליות בהשראת התוצאות החזקות של בואינג: הרמוניק הוסיפה 5% לקראת הדו"חות

החברה תדווח על תוצאותיה לאחר סגירת המסחר. סוכנות הדירוג S&P שלחה מסר מרגיע - למרות התוצאות החלשות של AMBAC החברה לא בסכנה להורדת דירוג
אילן קליקה |

המניות האמריקניות סגרו את יום המסחר בעליות שערים וזאת למרות חששות טרם פתיחת המסחר מפני יום קודר . בואינג דיווחה על תוצאות חזקות ומסייעת להעלים את החששות מפני ההאטה והירידה ברווחים. מנד, AMBAC דיווחה על הפסד בלתי צפוי ודירדרה את החוזים טרם הפתיחה.

העליות היום הגיעו יום אחד לאחר ששיא נוסף נשבר במסחר בזהב השחור. היום הנפט מאבד מערכו בעקבות דו"ח הממשל שהצביע על עלייה חדה מהצפוי במלאים, עובדה שהביאה את המשקיעים בוול סטריט להתמקד בדיווחי החברות.

כאמור, חברת בואינג, יצרנית המטוסים האזרחיים השנייה בגודלה בעולם, רושמות עליות עקב עלייה בהזמנות מעבר לים.

בהעדר נתוני מאקרו, המשקיעים ממשיכים לעקוב אחר פרסומי הדוחות הפיננסים, כאשר במרכז הדוחות יעמדו דוחותיהם של אפל, אמזון ובואינג . כמו כן, לאחר נעילת המסחר הרמוניק צפויה לפרסם את דוחותיה.

מנגד, עונת הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2008 ממשיכה להטריד את וול סטריט. מבטחת האג"ח אמבק הודיעה היום על הפסד רבעוני בהיקף של 1.66 מיליארד דולר, וזאת לאחר שמחקה 3 מיליארד דולר. כמו כן, ענקית הדירוג, מודיס, הודיעה היום כי רווחיה צללו ב-31% לרמה של 120.7 מיליון דולר שהם 48 סנט למניה, מרמה של 175.4 מיליון דולר או 48 סנט למניה אשתקד.

רוברט שילר, כלכלן רב השפעה אשר חזה והזהיר בדבר בועת הנדל"ן האמריקנית, מזהיר היום שוב כי האטת הכלכלה האמריקנית יכולה לגרום למפולת מחירים נוספת בשוק הדיור – בסדר גודל אשר יגרום למיתון הגדול ב-1930 להתגמד. שילר, בוגר אוניברסיטת ייל ומייסד מדד מחירי הבתים - Case-Shiller, אמר כי ישנו סיכוי סביר שמחירי הבתים יצנחו ביותר מ-30%, ובתוך כך יאפילו על ירידת המחירים של המיתון ההיסטורי בשנות ה-30.

אתמול, המדדים המובילים בוול סטריט נעלו את יום המסחר בירידות שערים, לאחר שהתוצאות הכספיות הטובות של AT&T, דו-פונט ומקדונלדס לא הצליחו להחזיר את האופטימיות למשקיעים. מחירי הנפט המשיכו להעיב בעוד הם מנפצים בסערה שיאים חדשים, על רקע החלשות הדולר לרמות שפל מול האירו.

מדד הנאסד"ק ננעל בעלייה של 1.19% לרמה של 2,405 הנקודות. מדד הדאו ג'ונס הוסיף 0.34% לרמה של 12,763 הנקודות.

מאקרו

משרד האנרגיה האמריקני דיווח היום כי בשבוע החולף נוספו 2.421 מיליון חביות למלאי הנפט, זאת בניגוד לקונסנזוס האנליסטים שציפה לעלייה של 1.5 מיליון בלבד.

אמריקניות בפוקוס

חברת הביטוח ליברטי מיוצ'אל גרופ הודיעה היום כי היא רוכשת את חברת הביטוח סייפקו (סימול: SAF) תמורת 6.2 מיליארד דולר, במהלך שייצור את חברת ביטוח הרכוש והנזיקין החמישית בגודלה בארה"ב. תחת תנאי העסקה תשלם ליברטי 68.25 דולר למניית סייפקו, פרמיה של 50% על מחיר הסגירה של המניה אמש בניו יורק, 45.23 דולר. העסקה צפויה להיסגר במהלך הרבעון השלישי של 2008.

בחזית המדווחות, ענקית התעופה האמריקנית בואינג (סימול: BA) צפוייה לדווח היום על רווח של 1.34 דולר למניה עבור הרבעון הראשון. אמאזון (סימול: AMZN) תדווח ככל הנראה על רווח של 32 סנט למניה ברבעון הראשון. אפל (סימול: AAPL) צפויה לדווח על רווח של 1.06 דולר למניה עבור הרבעון הפיסקלי השני.

לאחר נעילת המסחר אמש, יאהו (סימול: YHOO) הודיעה כי רווחיה טיפס על רקע מכירת אחזקותיה באליבאבא. החברה עקפה את תחזיות האנליסטים כשרשמה רווח של 0.11 דולר למניה על בסיס הכנסות של 1.35 מיליארד דולר.

מבטחת אגרות החוב, אמבאק פיננשל (סימול: ABK) הודיעה היום על הפסד רבעוני של 1.66 מיליארד דולר שהם 11.69 דולר למניה, מרווח של 213.3 מיליון דולר או 2.02 דולר למניה אשתקד. הנתונים פספסו את ציפיות האנליסטים בגדול, לאחר שאלו העריכו הפסד מתון יותר – של 1.51 דולר למניה.

ישראליות מעבר לים

וריפון חו"ל תבלוט לאחר שהודיעה כי היא מכנסת פגישה עם מלווים כדי לדון בהארכת מועד פרסום הדוחות הכספיים שלה לרבעון הרביעי של 2007 ולרבעון הראשון של 2008. החברה טרם פרסמה את הדוחות בשל השערוך המוטעה של המלאים שהביא לתיקון דוחותיה הכספיים לשלושת הרבעונים הראשונים של 2007. וריפון תיפגש, בין היתר, עם המלווים ג'יי. פי. מורגן, בנק לאומי ארה"ב, וולס פרגו ועוד.

לאחר שצללה בכ-30% מתחילת השנה, פסגות ממליץ לקנות את מניית אלביט מערכות חו"ל. בסקירה עדכנית על המניה, מוסרות האנליסטיות טליה לויברג ולימור גרובר מבית ההשקעות פסגות, כי "איננו מוצאות סיבות מוצדקות לחולשה במניה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: