לקראת הפרוטוקולים של הפד בשלישי: האם יחשפו חילוקי הדעות בין חברי הבנק המרכזי?

ריצ'ארד פישר נשיא הבנק בדאלאס, היה אחד מבין חברי ועדת השוק הפתוח שהצביע נגד ההחלטה - היה מעוניין בהפחתה גדולה יותר
שהם לוי |

חוסר בנתונים כלכליים במהלך השבוע יעניקו לכלכלנים מקום לבחון את ההצהרות שתגענה מכיוון הפדרל ריזרב, שעד כה נמנע מלהגדיר את המצב הנוכחי כמיתון. זאת על אף הסימנים שמראים כי הכלכלה האמריקנית שוקעת.

הפרוטוקולים של ישיבת הפדרל ריזרב מה-18 למארס, ישוגרו ביום שלישי הקרוב; ביום רביעי הקרוב ינאם חבר ה'פד' ריצ'ארד פישר, וביום חמישי ינאם ראש ה'פד', בן ברננקי. שניהם עשויים לספק עוד תובנות באשר לעד כמה הבנקים המרכזיים מתמודדים עם הנסיגה בשוק התעסוקה, ההאטה במגזר היצרני והחולשה בצריכה הפרטית.

"זהו לא שבוע עמוס בנתונים כלכליים, ויאפשר התמקדות במערכת הבנקאית", אמרה האנליסטית אברי שיינפלד במכתב למשקיעים. במובן הרחב, השוק כבר מודע להערכות של ברננקי אודות הכלכלה. בשבוע האחרון הוא הצהיר בפני הקונגרס כי הצפי הורע מאז ינואר והתוצר הריאלי המתואם לאינפלציה עלול להיות שלילי במהלך המחצית הראשונה של השנה.

ברננקי נקף שההתכווצות עלולה להפוף למיתון במלוא מובן המילה. ההגדרה הסטנדרטית למיתון היא שני רבעונים רצופים של ירידה בתוצר הריאלי. דו"ח התעסוקה ששוגר ביום שישי האחרון, הביא כלכלנים נוספים להגדיר את המצב הנוכחי כמיתון.

"ברננקי נמנע מלהודות באופן רשמי בחומרת המצב, אך העולם צועק כבר מהפסגות את המילה מיתון: הכלכלה האמריקנית מצויה במיתון," אמרה הכלכלנית מ-CIBC.

הכלכלנים כרגע והאסטרטגים מנסים לאמוד כמה זמן יימשך המיתון, והאם ה'פד' קרוב לסיים את מגמת הפחתות הריבית. הכלכלנים בדויטשה בנק וליהמן ברדרס נוקטים בעמדה שהמיתון יהיה רדוד, אבל ההתאוששות תהיה מהירה, דומה מאוד לזו ב-2001.

חילוקי דעות ב'פד'?

ריצ'ארד פישר נשיא הבנק המרכזי של דאלאס ובעל זכות הצבעה של ועדת השוק הפתוח, היה אחד מבין שני חברי הועדה שהצביעו נגד ההחלטה להפחית את הריבית ב-0.75%. הוא היה מוכן לבצע מהלך אגרסיבי יותר.

"יהיה זה מעניין לראות את ההתפלגות בקרב חברי ועדת השוק הפתוח, בהינתן המהלכים האחרונים של הבנק המרכזי," אמרו הכלכלנים בליהמן ברדרס.

בינתיים, השווקים הפיננסים לא ויתרו על התקוות לעוד הפחתות ריבית. לאחר דו"ח התעסוקה, השווקים העתידיים הצביעו על סיכויים גדולים יותר להפחתה של 0.5% בסוף החודש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.