הנרי פולסון מפציר ב'פד': "שינוי המדיניות בנוגע למתן ההלוואות דורש התייחסות"
במהלך חודש מרץ, הבנק המרכזי של ארצות הברית הושיט את ידו לעזרת החברות פיננסיות בצעד חסר תקדים, לאחר שאפשר להם קבלת הלוואות לתקופה של 28 ימים בשיעור הניכיון, הניתן בדרך כלל לבנקים המסחרים.
המהלך של הבנק המרכזי אומנם פתר את החברות הפיננסיות מהדאגה בדבר שיעור הנזילות, אך במקביל, עם כל מתן הלוואה נוספת נראה כי הבנק המרכזי הספיק לשכוח את הסיבה הראשונית למשבר האשראי – חוסר אחראיות במתן הלוואות.
"לבנק המרכזי צריך להיות מידע על החברות אותן הוא מושיע. הדבר הכרחי למען קבלת החלטות נבונות במועד מתן ההלוואה" כך אמר שר האוצר האמריקני, הנרי פולסון, בנאומו בפני לשכת המסחר האמריקנית.
מאז ה-19 למרץ הפסיק הפדרל ריזרב לחלק הלוואות בהיקף של 28.8 מיליארד דולר למספר חברות פיננסיות, בניהן: מורגן סטנלי וגולדמן זאקס.
"מספר צעדים תומכים יאפשרו לפדרל ריזרב להגן על המאזן הכספי שלו, ובסופו של דבר על משלמי המיסים", ציין פולסון. "היצירתיות של הפדרל ריזרב, נוכח המשבר הקשה, ראויה לשבחים. אך שינוי המדיניות בנוגע למתן ההלוואות דורש התייחסות", הוסיף פולסון.
כמו כן, פולסון ציין כי כעת עדיין מוקדם מידי בכדי לשער, האם הפדרל ריזרב יאפשר למוסדות לא בנקאיים הלוואות בשיעור הניכיון באופן קבוע.
"כלכלה האמריקנית הינה גמישה ובעלת יכולות התמודדות. אני בטוח שאנו נמצא פתרון למשבר הנוכחי, ונמשיך להתחזק כמו תמיד" סיכם פולסון את דבריו.
ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.
