לא מבינים את העליות בכי"ל? כדאי שתקראו

גלעד שריג, אנליסט במחלקת המחקר של בנק הפועלים, על מצב הסחורות בעולם

גלעד שריג | 28/02/2008 12:08

במאמר הקודם הזכרנו את תיאוריית 'עיקרון האוכלוסיה' של מלתוס, שטען שהעולם הולך להכחדה מכיוון שקצב גידול האוכלוסיה גדל בטור הנדסי, ואילו ייצור המזון בעולם גדל בטור חשבוני, ועל כן צפוי רעב עולמי וכו'. מכיוון שאדון מלתוס לא לקח בחשבון את ההתפתחות הטכנולוגית, הצלחנו לשרוד, ואף להגיע להישגים לא מבוטלים מעבר לסיפוק צרכי האוכל.

איך כל זה קשור לשוק המניות?

כפי שנוכחנו לראות, בשנים האחרונות מניותיהן של חברות העוסקות בתעשיית האגרוכימיה (או תעשיות אחרות המשיקות לתעשיות החקלאות) הציגו ביצועים פנטסטיים. גם מניותיהן של החברות המקומיות העוסקות בתחומי הדשנים והכימיקלים (כיל) והגנת הצומח (מכתשים אגן) רשמו עליות של מאות אחוזים בשנים האחרונות. עד לפני מספר שנים, היינו מורגלים לתשואות פנומנאליות רק בחברות היי-טק קטנות או חברות ביוטק בתחילת דרכן- מהו בעצם התהליך שגרם לחברות תעשיה מסורתיות כמו פוטאש, אגריום, מוסאיק, מונסנטו כי"ל ומכתשים (ועוד) לצמוח בעשרות אחוזים?

למרות שהתשובה מורכבת ממספר אלמנטים, נציג מספר נתונים ששופכים אור ומספקים הסבר למגמה החזקה.

צריכת היבולים החקלאיים אינה מיועדת רק לצרכן הסופי, האדם. מעבר למזון לבני אדם קיימים עוד סוגי צרכנים. הסוג הראשון הוא הבהמות והעופות, אלו שבסופו של יום מגיעים לצלחת של כולנו בצורת סטייק, חזה עוף וכו'.

ובכן, מה קרה לצריכת הבשר בעולם?

הצמיחה הכלכלית המהירה הביאה לעליית רמת החיים בקרב מדינות מתפתחות כגון הודו וסין, ומשקי בית שינו את התפריט שלהם והכניסו לתוכו חלבונים מהחי (=בשר ועוף). אם הצרכן הסיני הממוצע צרך כ-40 ק"ג בשר בשנה לפני עשור אחד בלבד, הרי שהיום אותו צרכן כבר זוכה למנה שנתית של 70 ק"ג בשר. אם נסתכל על הסטטיסטיקה העולמית, נגלה פערים עצומים בין הכלכלות - האמריקאי הממוצע צורך כ-120 ק"ג בשר בשנה (300 גר' ליום!) ואילו באסיה מסתפקים התושבים (בינתיים) ב-30 ק"ג בשר בשנה.

התמסורת הגבוהה בין צריכת הבשר לצריכת הגרעינים גורמת לירידה מתמדת במלאי הגרעינים - על מנת לגדל ק"ג בשר בקר נדרשים כ-7 ק"ג גרעינים ולהפקת ק"ג עוף דרושים 2 ק"ג גרעינים. כלומר, על כל גידול בצריכת הבשר, נרשם גידול כפול ומכופל בצריכת הגרעינים!

מכיוון שהעולם צורך בשנים האחרונות יותר גרעינים ממה שהוא מצליח לייצר, המלאים מתרוקנים ונוצר מחסור חמור ביבולים החקלאיים. המחסור בתבואה גרם לגל עליות מחירים שהקיף כמעט את כל הסחורות החקלאיות, כאשר מחירן של חלק מן הסחורות היום גבוה פי ארבעה ממחיריהן לפני שנתיים. יחס המלאי לשימוש (שמודד בעצם לכמה זמן נותר אוכל אם נפסיק לייצר) עומד בשפל של 40 שנה, ועפ"י התחזיות שמספק משרד החקלאות האמריקאי, המצב לא צפוי להשתפר בתקופה הקרובה. המצב הגיע לכך שהשבוע פורסמה ידיעה בשם האו"ם, שכתגובה למחסור במזון צריך להתחיל לאכול יותר... חרקים. נו, באמת. לא רק שזה לא כשר, זה גם לא ממש נראה משביע.

לאור כל האמור, אין פליאה לגבי הפרסומים על מחירי האשלג שמתחזקים על בסיס חודשי- 600 דולר לטון אשלג הוא מחיר יקר בהשוואה לעבר (פי שלושה תוך שנתיים), אבל עדיין כולם מרוויחים - גם החקלאים וגם בעלי המניות בחברות האגרו, ובראשן מניות הדשנים.

הכותב הוא אנליסט במחלקת המחקר של בנק הפועלים.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר | 08/11/2025 10:52

נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל

באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

להמשך הכתבה לחץ כאן