התפטרות בשל שינוי שם המעבידה

העובדות --------- דנדינו מרכז טכסטיל לאופנה בע"מ (להלן: "המעבידה"), הינה חברה העוסקת במכירת אביזרי אופנה.

ילנה ויבלי (להלן: "העובדת") הועסקה כמוכרת על ידי המעבידה. בחודש ינואר 2004, הודיעה המעבידה לעובדת, כי שם החברה עומד להשתנות, פעילותה של החברה תיפסק ותחל לפעול חברה בשם אן דן דינו (להלן: "החברה החדשה"). נמסר לעובדת, כי היא תמשיך בעבודתה במסגרת החברה החדשה.

במסגרת התכתבויות בין הצדדים, הודיעה העובדת, כי היא מתפטרת עקב הפיכת המעבידה לישות משפטית שונה ועקב נסיבות, שלא ניתן לדרוש ממנה, כי תמשיך בעבודתה, זאת מכיוון שלא קיבלה משכורת ינואר 2004, ומשכורתה אף משולמת בתשלומי מזומן מזדמנים. העובדת הודיעה, כי היא מבקשת את פיצויי הפיטורים.

המעבידה קיבלה את הודעת ההתפטרות אך סירבה לשלם פיצויים בטענה, כי העובדת התפטרה מרצונה מבלי שחל שינוי כלשהו בתנאי העסקתה.

בחודש מרץ 2004 הודיעה המעבידה לעובדת, כי הוחלט להמשיך את פעילותה של המעבידה והוחלט סופית שלא לפעול בשם החברה החדשה. המעבידה הודיעה, כי מעולם לא חדלה מפעילותה והעובדת עדיין מועסקת על ידה, ועל כן במידה והעובדת לא תמשיך להגיע לעבודה כנדרש, יהיה ניתן להסיק, כי היא בחרה להתפטר.

המחלוקת בין הצדדים היא האם התפטרותה של העובדת דינה כפיטורים לצורך חוק פיצויי פיטורים (להלן: "החוק").

פסק דין --------- בית הדין קבע, כי בנסיבות העניין, התפטרותה של העובדת לא בוצעה בנסיבות בהן לא ניתן לדרוש ממנה, כי תמשיך בעבודתה.

בית הדין התייחס בפסיקתו לפסק דינו של בית הדין הארצי בעבר, שם נקבע, כי "ככלל, ניתן לראות התפטרות עקב חילופי מעבידים כ"נסיבות" הבאות במסגרת סעיף 11(א) לחוק" (דב"ע נד/1-4 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' התעשיה האווירית לישראל בע"מ).

בבג"צ, שניתן מאוחר יותר, נקבע לעניין ההלכה שניתנה בבית הדין הארצי, כי "אין מדובר בהכרה 'אוטומטית' במתפטרים כמי שדין התפטרותם כדין פיטורים... הכלל העולה הוא, כי חילופי מעבידים מהווים, באופן רגיל, נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו...ואילו עם החריג- שעל מהותו והיקפו המדויקים לא היה צורך לעמוד בפסק הדין- נמנים אותם מקרים שבהם אין לראות בחילופי המעבידים משום 'נסיבות אחרות' מעין אלו" (בג"צ 8111/96 הסתדרות העובדים החדשה נ' התעשיה האווירית לישראל בע"מ פ"ד נח(6)481).

בית הדין קבע, כי אין לראות בהעברת פעילות המעבידה לחברה החדשה כחילופי מעבידים אשר מזכים את העובדת בפיצויי פיטורים. זאת, מכיוון שהמנהל של המעבידה ושל החברה החדשה היה זהה, הובהר לעובדת כי תנאי העסקתה לא השתנו, ולא חל שינוי בשגרת עבודתה. מכאן עולה, כי על פי קנה המידה האובייקטיבי, העובדת עדיין מועסקת באותה חברה גם לאחר העברת הפעילות שלה לחברה אחרת.

בית הדין ציין, כי ההלכה, לפיה ככלל יש לראות התפטרות עקב חילופי מעבידים כנסיבות בהן אין לדרוש מעובד כי ימשיך בעבודתו, מבוססת על הזיקה ההדוקה בין העובד למקום עבודתו, אשר הגנה עליה נועדה להביא ליציבות במקום העבודה ובתנאי העסקתו של העובד. במקרה הנדון נקבע, כי לא היתה פגיעה בזיקה בין העובדת למקום עבודתה. מלבד השינוי הטכני באישיות המשפטית של החברה, לא חל כל שינוי מהותי באופן העסקתה של העובדת ובית הדין גם לא צפה כי יתרחש שינוי כזה בעתיד.

בית הדין קבע, כי מתוך עדויות העובדת עולה, שאין להתפטרותה קשר לטענותיה בדבר הרעה בתשלום שכרה. בית הדין הוסיף, כי גם אם היו מתבצעים חילופי מעבידים, לא היה בכך, בנסיבות המקרה, כדי לזכות את העובדת בפיצויי פיטורים. בנסיבות המקרה אף הוכח, כי המעבידה הודיעה לעובדת, שחזרה בה מכוונתה לעבור לחברה החדשה.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".