ריטליקס חוברת ל-IBM: יפתחו פתרון לניהול מרכולים וחנויות נוחות קמעונאיות
חברת ריטליקס מדווחת היום על שיתוף פעולה עם לא אחרת מאשר אחת המתחרות שלה - ענקית המחשבים העולמית IBM. החברות יחברו במטרה לספק פתרון לניהול מרכולים וחנויות נוחות קמעונאיות. במסגרת היוזמה הגלובלית, שתי החברות יפתחו וישווקו פתרון משולב המיועד לספק ללקוחות דרך חדשה לניהול מרכזי של מערכות לנקודות המכירה, יישומי תוכנה ומרכיבים נוספים של מערכת המידע הקמעונאית.
הפתרון החדש, שעליו הכריזו החברות בתערוכת הטכנולוגיה הקמעונאית NRF Show שנערכת השבוע בניו יורק, ישלב את היצע תוכנות ריטליקס, כולל Retalix StoreLine ו-Retalix StorePoint, עם פתרון ה-Remote Management Agent (רש"ת: RMA) מבית IBM, וכך יאפשר לרשתות קמעונאיות בכל גודל לפקח, להגדיר ולעקוב מרחוק אחר חומרה, תוכנה ויישומים שנמצאים בחנויותממיקום מרכזי אחד.
"שיתוף הפעולה הזה מייצג את המחויבות המשותפת של IBM וריטליקס לספק יכולת ניהול מקצה לקצה על פלטפורמות פתוחות וחדשניות", אומר סטיב לאדוויג, מנכ"ל חטיבת הפתרונות הקמעונאיים של IBM. "שיתוף הפעולה עם ריטליקס יסייע לנו להשיג את היעד של אספקת כלי חזק לניהול מערכת המידע הקמעונאית, החל במערכות של נקודות המכירה, דרך הציוד ההיקפי וכלה ביישומים הארגוניים".
"הן ריטליקס והן IBM מחויבות לתת מענה לצורכיהם של קמעונאי הסופרמרקטים וחנויות הנוחות הקמעונאיות", הוסיף בארי שקד, נשיא ומנכ"ל ריטליקס. "פתרון ה-Remote Management של IBM בשילוב עם תוכנות ריטליקס, יוצר קומבינציה טכנולוגית מצוינת עבור הקמעונאים שמעוניינים לייעל את פעולותיהם, להעשיר את חווית הלקוח ואת הרווחים בעסקיהם".
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
