תל אביב חתמה סביב רמות הפתיחה; פריגו זינקה 6.8%
המדדים המובילים באחד העם חתמו יום מסחר אשר נע בין הטריטוריה הירוקה לטריטוריה האדומה סביב רמות הפתיחה. מחזר המסחר הסתכם בכ-2 מיליארד שקל כאשר המניה אשר ריכזה את המחזור הבולט הינה של בנק לאומי אשר הסתכמה ב-196 מיליון שקל. פתיחה יציבה מכיוונה של ארה"ב בהמתנה להחלטת ריבית הפד הערב ריכזה היום במיוחד את הלך רוח המשקיעים בעקבות הודעת ריבית הפד הצפויה.
כאמור, ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב, לקביעת המדיניות המוניטרית, נפתחה אתמול. בסיומה, (היום ב-21:15 שעון ישראל) יפרסמו קובעי המדיניות את החלטת הריבית.
ההנחה הרווחת בקרב ציבור המשקיעים היום, היא כי הפד יבצע קיצוץ של0.25% בריבית, זאת לאחר שעד ליום שישי האחרון נשמעו קולות הצופים הורדה של 0.5%. המשקיעים השלימו עם העובדה, כי צפויה הורדה פחותה לאחר פרסום נתוני התעסוקה לחודש נובמבר.
מדד המעו"ף רשם עליה של 0.04% לרמה של 1224 נקודות, מדד תל אביב 100 השיל0.01% לרמה של 1173 נקודות ומדד התל טק הוסיף 0.36% לרמה של 368 הנקודות.
מטח: המטבע הישראלי חתם את יום המסחר בהיחלשות אל מול העיקריים. שערו היציג של הדולר רשם עליה של 0.72% לרמה של 3.921 שקל, שערו היציג של האירו נחתם בעליה של 0.35% לרמה של 5.7515 שקל.
מניות במרכז
מניית לאומי ריכזה היום מחזור חריג של 196 מיליון שקל ורשמה עליות שערים של 1.28%. זאת על רקע הודעתה על חלוקת דיבידנד בשיעור של 1 שקל למניה. יום האקס נקבע ל-21 בינואר 2008 ויום התשלום הינו ה-5 בפברואר. בשלושת החודשים האחרונים רשם הבנק רווח של 2.84 מיליארד שקל, גידול של 15% ביחס לתקופה המקבילה, כאשר רק ברבעון השלישי של השנה רשם הבנק רווח של 900 מיליון שקל.
חברת נייס מערכות (ת"א: נייס, NICE: NASDAQ) הודיעה היום (ג') כי זכתה בהזמנה בסך מליוני דולרים מאחד הבנקים המובילים באסיה אשר החליט להרחיב את פלטפורמת פתרונות נייס הקיימים אצלו. הבנק הזמין את פתרון NICE Perform מבוסס VoIP , אשר הינו חלק מ- NICE SmartCenter, במטרה לשפר עמידתו בדרישות התקנים הפיננסיים.
חברת הכשרת הישוב, בבעלות עופר נימרודי, הודיעה היום (ג) כי סיימה בהצלחה מכירה של כ-600,000 מניות, בבורסה ומחוצה לה, במחיר ממוצע של כ- 36 שקלים למניה. המכירה הגדילה את שיעור מניות החברה המוחזקות על ידי הציבור ללמעלה מ-25%. היקף המכירה הסתכם בלמעלה מ-21 מיליון שקלים.
יצרנית התרופות הגנריות הישראלית, פריגו, רשמה היום זינוק בשיעור של 6.8%, במחזור של פי 3 מהממוצע החודשי. זאת, ברקע להודעתה אמש (ב'), כי חברת אקסל פארמה טכנולוגיות, השותפה שלה, קיבלה אישור סופי לתרופה לטיפול במחלת הקיבה acid reflux, מהרגולאטורים האמריקנים. אישור, הצפוי להוסיף בין 20 לבין 25 סנט לסך לרווח למניה בשנת 2008.
חברת גב ים, חברת הנדל"ן מקבוצת נכסים ובנין, רכשה מגרש בהיקף כולל של כ-75 דונם במערב העיר מודיעין, באזור המוגדר כאזור התעסוקה של העיר ונמצא כעת בתהליך של פיתוח תשתיות. המגרש הינו הגדול ביותר באזור זה ומיקומו אסטרטגי ונגיש במיוחד - בסמוך לכביש 431 שנסלל בימים אלו ועתיד להתחבר לכביש 1, בקרבה לכביש 6 ובסמיכות למתחם מגורים עתידי.
במסגרת ההסכם תרכוש ענקית השתיה האמריקנית את כל המניות השותף הזר, יהודה פרל (49%) ואחוז אחד ממניות שטראוס, כך שמבנה הבעלות והשליטה בתום העסקה בסברה יהיה 50 אחוז לקבוצת שטראוס ו-50 אחוז לפפסיקו. תמורת המניות תשלם פפסיקו סכום של 45 מ' דולר, ולפיכך השווי המשתקף לסברה עומד על 90 מ' דולר.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
