מיסוי מניות הטבה הניתנות לבעלי מניות בחברה
שאלה:
-------
יחיד הוא בעל שליטה בחברה פרטית בישראל [להלן - "היחיד"].
בשנת 1988 - הקים היחיד את החברה הפרטית האמורה. חלקו של היחיד בחברה מיום ההקמה ועד היום - 50%.
סדר הקצאת המניות בחברה:
● בשנת ההקמה [כלעיל, 1988] - הוקצו ליחיד 50 מניות רגילות ["מ"ר"] ממניות החברה במזומן, המקנות שליטה בה בשיעור 50%.
● בשנת 1992 - הוקצו ליחיד 99,950 מ"ר ערך נקוב ["ע"נ"] ללא תמורה.
● בשנת 2004 - הוקצו ליחיד 400,000 מ"ר ע"נ ללא תמורה.
● ובסך הכול - 500,000 מ"ר ע"נ, נכון להיום, המהווים שליטה בחברה בשיעור 50%.
השאלות:
אם היחיד מוכר את כלל אחזקותיו בחברה בשנת 2007, ובהקשר האמור בסעיף 91(ב1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] (תיקון מס' 147 לפקודה) בדבר ייחוס רווח ההון לתקופות שלפני המועד הקובע (דהיינו 1.1.2003) ואחריו - אלה השאלות:
● מה הם שיעורי המס, אשר יחולו במכירת המניות ?
● האם אפשר לייחס את הייחוס, האמור לעיל, על פי מועדי הקצאת המניות, ולא על פי המועד שבו נוצרה לראשונה השליטה ?
תשובה:
----------
כפי שאפשר להבין משאלת הפונה: מכיוון ש"מיום ההקמה ועד היום" נותרה החזקת היחיד בחברה בשיעור 50% - יש להניח, כי הוקצו מניות מקבילות גם לשאר בעלי המניות; וכך, שיעור ההחזקה בחברה בידי כל בעלי המניות לא שוּנָה.
מניות, המוקצות ללא תמורה לכלל בעלי המניות בלא שייווצר שינוי בשיעור ההחזקה בחברה - יש לראותן, לדעתנו, כמניות הטבה.
על מניות הטבה והיבטי המיסוי שלהן, מובא, מפורשות, בסעיף 94 לפקודה.
מצוין בזה, כי הביטוי המפורש האמור נדרש עוד הרבה לפני הרפורמה, המובאת בתיקון 132 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (יוצרת שיטת הליניאריות בשיעורי המס); שכן, היה צורך לבזר את עלות ההשקעה במניות, לכלל המניות, לרבות אלה שהוקצו ללא כל תמורה.
וכך קובע, בפשטות, סעיף 94 לפקודה:
"94. (א) מכר אדם מניות הטבה שהוקצו לו, או את המניות שעליהן הוקצו מניות ההטבה (להלן - המניות העיקריות), יחולו הוראות אלה:
(1) יראו את מניית ההטבה כאילו נרכשה ביום בו נרכשה המניה העיקרית;
(2) המחיר המקורי לענין מניית הטבה יחידה או מניה עיקרית יחידה, יהיה סכום שיחסו למחיר המקורי של סך כל מניות ההטבה והמניות העיקריות האמורות כיחס ערכה הנקוב של אותה מניה יחידה לערכן הנקוב של סך כל המניות האמורות."
אין צורך לפרש את לשונו הפשוטה של הסעיף.
ההשפעה הברורה לדברינו בעניין שאלתו של השואל היא, כי מבחינה מהותית יש לראות במניות שהוקצו ללא תמורה לכלל בעלי המניות כמניות הטבה, ובשל כך תתאיין האפשרות (המקצועית) לטענה, כי אפשר למכור באופן מסוים מניות, שהוקצו "מאוחר" תוך חבות מס "זולה" של 25% בלבד (כשיעור המס, אשר חל כיום בעקבות הרפורמה במס על בעל מניות מהותי בחברה)
למען שלמות הדברים - מצוין בזה, כי במסגרת הרפורמה במס הוספה תוספת לסעיף; וזו התוספת:
"(ד) בסעיף זה -
...
'מניות הטבה' - לרבות מרכיב ההטבה בזכויות שהוקצו או במניות שמקורן בזכויות כאמור;"
תחולת התוספת היא: לגבי הקצאת מניות הטבה, שנעשתה ביום 12 ביוני 2002 ואילך.
האמור כאן נועד "לחסום פרצות" אלה: כאשר הקצאת הזכויות נעשתה תוך הטבה "סמויה"; או, כאשר הקצאת המניות הייתה בתמורה חלקית. במצבים אלה - אפשר לומר, כי תחולת התיקון אינה חלה על הקצאות מוקדמות.
בעניין הנידון כאן, ובהקצאה ללא כל תמורה - אין, לדעתנו, ספק, כי עניין לנו במניות הטבה "רגילות", אשר עליהן נתן המחוקק את דעתו מכבר, כאמור.
המשיבים - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ WWW.ARTZI-HIBA.CO.IL
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
המידע באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.