השילוב של שיאים חודשיים בעיקולי הבתים בארה"ב ואינפלציה שקטה הופכים את אגרות החוב הממשלתיות לטווח של שנתיים לנכס שלא יסולא בפז מבחינת המשקיעים.

הריגוש אחר השקעות ה- SIV (השקעות בבנייה עתידית של רכבים) בסך של 300 מיליארד דולר דוחף את המשקיעים לרכוש את אגרות החוב לטווח קצר הנמכרות על ידי הממשל. כמו כן, מרבית החברות בעלות דירוגי אשראי טובים זוכות אף הן לביקושים ערים לכתבי ההתחייבות שהן מנפיקות, העלאת מחירי המוצרים לצרכנים מפחיתה את הצורך בגיוסים לטווח של 10 שנים ומעלה.

הפער בין תשואות האג"ח הופך רחב יותר מזכיר יותר ויותר את העקום של שנת 2001, לאחר אסון התאומים, אז החל הפדרל ריזרב ברצף הורדות ריבית אגרסיבי שנועד למנוע מהכלכלה הגדולה בעולם להיכנס למיתון, אך ללא הואיל.

ענקית הפיננסים, ברקליס, הבנק הגדול באירופה, UBS, ואסטרטגים בחברות גדולות אחרות, גורסים כי עקום התשואה מיוצג על ידי הפער בין אגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים לאלו של שנתיים. העקום של האחרונות, הופך תלול יותר ככל שהכלכלה תמשיך להאט ומגלם ציפיות להפחתת ריבית נוספת של הפדרל ריזרב.

רכישת אגרות החוב לשנתיים הפכה האסטרטגיה הטובה ביותר למשקיעים מאז רמות השפל של ה-10 לספטמבר. החוב הממשלתי המוחזר ב-2009 רשם תשואה של 0.47% מאז אותו היום, לעומת ירידה של 0.16% באגרות החוב ל-10 שנים, על פי מידע שנאסף ממריל לינץ'.

התשואה על אגרות החוב לשנתיים רשמה את הנפילה החדה ביותר מאז ספטמבר 2001 רק בשבוע שעבר, ירידה של 45 נקודות הבסיס ל-3.78%. מדד אגרות החוב ל-10 שנים איבד 29 נקודות הבסיס ל-4.39%. רק לשם השוואה מוקדם יותר בחודש יוני השנה התשואות עברו את ה-5%.