זירת המאקרו: הכלכלה האמריקנית נכנסת למבחן

המשק האמריקני עודנו חזק, נתוני התעסוקה שפכו מעט אור ותידלקו מהלך נוסף של עליות. עם זאת, יהיה חשוב לבחון את נתון הרווח המצרפי של החברות במדד ה-S&P500 בכדי להבין טוב יותר מהי ההשפעה של המשבר על הרווחים ועל התוצאות העיסקיות בעתיד
שהם לוי |

הפסימיים יצטרכו לחכות מעט, כך "אמר" ביום שישי האחרון דו"ח התעסוקה של המשק האמריקני, עם תוספת של 110,000 משרות חדשות למגזר הלא-חקלאי. קשה מאוד להאמין אבל לפחות בשלב זה מגיע ציון לשבח לברננקי ולנשיא הבנק המרכזי באירופה ז'אן קלוד טרישה. שניהם עמדו עם האצבע על הדופק ושיחררו את האצבע המוניטרית הלוחצת ובדיוק בזמן, הראשון הפחית את ריבית הניכיון ב-0.5% ולאחר מכן את ריבית ה'פד' ב-0.5%, תוך כדי שהוא מזרים נזילות לשווקים ומשחרר את מחנק האשראי הלוחץ. השני, הזרים מאות מיליארדי יורו של נזילות בדיוק כאשר השווקים היו צריכים אותם, והחליט להמתין לעת עתה עם העלאת ריבית גוש האירו, שהייתה מאוד מתבקשת לנוכח נתוני האינפלציה בגרמניה.

בסקירות המאקרו הקודמות התייחסתי למרכיב המחזורי של הצמיחה שעשוי להגיע לכדי מיצוי. ובכן השאלה הגדולה היא האם באמת תוכלנה החברות להשיג צמיחה איתנה ברווחיות, בעונת הדוחות של החברות במדד ה-S&P500 ? יהיה מאוד חשוב לשים לב לשיעור צמיחת הרווח המצרפי, עליו להיות גבוה מ-6%, בהשוואה לרבעון המקביל. ברבעונים הראשונים שיעור צמיחת הרווח המצרפי עמד על מעל ל-8%, כך שאם לוקחים את השפעות המשבר, ואת הפגיעה בתחום הפיננסים יש לצפות לצמיחת רווח מתונה יותר. את הערכה זו נעמיד במבחן בסקירות הבאות.

גם אם תפחת צמיחת הרווח מ-6%, ותהיה כ-3.9%, כפי שהיא צפויה להיות על פי מכלול התחזיות של האנליסטים, עדיין נאלץ להמתין לפחות עוד שני רבעונים נוספים לבחינת מצב החברות, בטרם נסיק מסקנות מרחיקות לכת.

בכל אופן, חשוב לזכור כי המשקים הגלובליים יתקשו לשמור על קצב צמיחה גבוה ברבעונים הבאים, והסבירות למיתון עולמי, בשלהי 2008 או לפני כן עלתה לאור משבר האשראי האחרון.

ריבית ה'פד'

ההערכה המעודכת עומדת על כך שהפדרל ריזרב לא ישנה את הריבית המוניטרית ב-31 לאוקטובר. בראש בראשונה חשוב להבין שיש להמתין מעט בכדי לראות את השפעת ההקלה המוניטרית האגרסיבית שביצע ה'פד' על הכלכלה עצמה ולא על השווקים. נזכור שהפדרל ריזרב הפחית גם את הריבית המוניטרית וגם את ריבית הניכיון ב-0.5%, מרבית ההשפעות של המהלך על הכלכלה והצריכה הפרטית הן בפיגור, ויהיה צורך לבחון אותן בנתוני התוצר לרבעון הרביעי ואף מעבר לכך.

הסיבה השנייה לאי-הצורך בהפחתה נוספת של ריבית ה'פד' מצוייה בשוק התעסוקה האמריקני, זה שגרם למהלך החריג האחרון של ה'פד'. כפי שהסברנו בסקירות הקודמות, בשוק העבודה נקבע התוצר במשק, תוספת נמוכה של משרות פרושה תוצר לנפש נמוך יותר, קרי שיעור צמיחה נמוך יותר.

שוק התעסוקה האמריקני

בכל אופן, אסור להתעלם מעלייה בשיעור האבטלה ל-4.7%, כאשר רק לפני שלושה חודשים המשק האמריקני היה תחת שיעור אבטלה של 4.5%. הפדרל ריזרב רואה בשיעור אבטלה של 4.6% את שיעור האבטלה שמוגדר בעגה הכלכלית, "תעסוקה מלאה". חלק גדול מהלחצים האינפלציונים שראינו ברבעון הקודם, שכמעט והובילו את ה'פד' להעלות את הריבית הגיעו בשל התחממות שוק העבודה האמריקני.

מבחינה מאקרו כלכלית, ישנו קשר הפוך בין שיעור האבטלה לרמת האינפלציה, כאשר שיעור האבטלה מאוד נמוך נוצרים לחצים אינפלציונים במשק, מאחר והמחסור בכוח העבודה מביא לעליית השכר של הפועלים, זה מקרין על הוצאות היצרנים ולבסוף מביא לעליית מחירים במשק.

בשורה התחתונה, שוק התעסוקה האמריקני יהיה חייב לשמור על שיעור אבטלה נמוך מ-5%. באם יעלה שיעור האבטלה מעל לרמה זו לפני תום הרבעון הראשון לשנת 2008, תהיה זו נורת אזהרה חמורה להתפתחות של מיתון בכלכלה הגדולה בעולם. לפיכך, יהיה עדיין צורך אמיתי לעקוב אחר שוק התעסוקה האמריקני גם בפרסומים הבאים של מצב התעסוקה- אחד האינדקטורים המאקרו כלכליים החשובים ביותר.

כיצד לנצל את המצב לגריפת רווחים בשוק האג"ח האמריקני

מי שעקב אחרי הסקירה הקודמת יכול להיווכח כי אכן מדד אגרות החוב הממשלתיות (Treasury Notes ) רשם ירידות, והתשואה עליהן הגיעה ל-4.61% ביום שישי האחרון. משקיעים אשר ניצלו עובדה זו כפי שהצעתי יכלו לגרוף רווחים - או על ידי מכירת נכסים אלו ברווחי הון משמעותיים, ובאפשרות השנייה והיותר מסוכנת מכירת חוזה עתידי על המדד. כרגע, לפחות נראה שככל שנתוני המאקרו של הכלכלה האמריקנית יהיו טובים יותר תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב יעלו מעלה, ומחיריהן ירדו עוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?