מיסוי תושב חוזר שמרכז חייו בארץ ועובד בחו"ל

שאלה: --------- נישום, תושב ישראל, בן 55, שהה בחוץ לארץ [קנדה] 20 שנה וחזר לארץ. מרכז חייו של הנישום בארץ, אולם הוא ממשיך לעבוד בקנדה במעמד שכיר. לפיכך, הנישום האמור טס מפעם לפעם בקו ישראל-קנדה. השאלות: 1. האם חייב הנישום לדווח בעניינו בתחום מס הכנסה לרשות המסים בישראל ? 2. האם יוכרו לנישום הוצאותיו על הטיסות, הלוך ושוב, ישראל-קנדה ? 3. האם דמי הביטוח הלאומי, שחייב הנישום לשלם על הכנסותיו, מחושבים על הכנסת שכיר המופקת בחוץ לארץ ? תשובה: --------

התשובה כאן מיוסדת על ההנחה, שהתושב החוזר [להלן - "הנישום"] נחשב לתושב ישראל מהיבטים אלה: מהיבט מס הכנסה (כולל האמנה למניעת כפל מס עם קנדה) ומהיבט הביטוח הלאומי. למרות הנחתי דלעיל, הנני ממליץ להתייעץ עם איש מקצוע, כדי לבחון את אפשרות ההותרה של התושבות בקנדה. הנישום חייב לשלם דמי ביטוח לאומי על ההכנסה מעבודתו בקנדה. עליו לשלם בעצמו את דמי הביטוח הללו. הנישום אינו מבוטח בכל ענפי הביטוח; וזאת, בשל היותו עובד בחוץ לארץ אצל מעביד זר [למשל, אין הוא מבוטח בביטוח מפני תאונות עבודה; ראה סעיף 76(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]. עם זאת, על פי האמנה לביטחון סוציאלי, שנחתמה בין ישראל לבין קנדה (בתוקף מיום 1.9.2003), פטור הנישום, תושב ישראל, מתשלום דמי ביטוח לאומי בקנדה, אם הוא תושב ישראל. אשר לנושא מס הכנסה: אין כל פטור ממס בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] להכנסות ממשכורת או ממשלח-יד לתושב חוזר או לעולה חדש (לעולה חדש יש נקודות זיכוי). הפטור ממס, אשר מצוי בסעיף 14 לפקודה, חל באופן זה: ● הוא חל על הכנסות פאסיביות (כולל קצבאות), ממקורות, שהיו לנישום כאשר הוא היה בחוץ לארץ; וזאת, למשך 5 שנים ממועד שובו לישראל / עלייתו ארצה. ● הוא חל על הכנסות מעסק, שהיו לנישום כאשר הוא היה בחוץ לארץ; וזאת, למשך 4 שנים ממועד שובו לישראל / עלייתו ארצה. עם זאת יהיה הנישום זכאי לזיכוי בגין המס הזר, אשר הוא שילם בקנדה, כנגד חבות המס בישראל. אשר לנושא הוצאות הטיסה: בנושא הוצאות הטיסה - הבעיה קשה: ● מחד - על הנישום, בענייננו, אין חלים כללי מס הכנסה, אשר חלים על תושב ישראל, שמעבידו הישראלי שלח אותו לחוץ לארץ לעבוד שם בעבורו. כללים אלה מתירים ניכוי הוצאות הטיסה ל"חופשת מולדת". ● מאידך - גם תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972 [להלן -"תקנות ניכוי הוצאות מסוימים"], אשר מתירות ניכוי הוצאות טיסה, אינן חלות כאן; שכן, רשויות המס עשויות לטעון, כי אין מדובר בטיסה לצורכי עבודה ובמסגרתה, אלא מדובר, למעשה, בטיסה, אשר נועדה להגעה אל מקום העבודה; וזו הוצאה, שכלל אינה קשורה אל תהליך ייצור ההכנסה עצמו (ולעומת זאת - טיסה לצורכי לקוחות, למשל, נחשבת לפריט בתהליך ייצור ההכנסה). האמור לעיל נקבע בפסיקה די ישנה; וייתכן שיש מקום לטעון טענה אחרת בשל מהותה הייחודית של הטיסה. קביעה דומה לפסיקה הישנה, שאינה מתירה ניכוי הוצאות טיסה אלה, קיימת גם בקובץ הפרשנות של מס הכנסה (ה"חבק", עמוד 26.2). שם נקבע: "הוצאות נסיעה תותרנה רק אם יוכח שהיו בתפקיד. לא יותרו הוצאות נסיעה מהבית (מקום המגורים בחו"ל) למקום ההשתלמות (המחקר או ההוראה)". וכן יש לשים לב, כי על פי תקנה 4 לתקנות ניכוי הוצאות מסוימות - התנאי הראשוני להתרת ניכוי הוצאות נסיעה, או הוצאות טיסה, משכרו של עובד הוא שמעבידו משלם לו בעבורן ולא הוא עצמו.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

המידע באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ