רוצים בית במושב? הגשמת חלום או סיוט בירוקרטי?

עו"ד רז מסורי מסביר מדוע רוכשים רבים לא נערכים נכון לרכישת בית חלומותיהם, לא מחשבים את העלויות כהלכה וחלקם אף פושט את הרגל
עו"ד רז מסורי |

בית במושב נחשב יותר תמיד כחלום האולטימטיבי של המעמד הבינוני בישראל. שורה של הקלות אותן קיבלה לאחרונה הממשלה הופך את הרכישה של נחלות במושבים לאטרקטיבית ביותר. אך הדרך להגשמת החלום לא סוגה בשושנים: הערכות שווי סבוכות, מכירת זכויות בנייה, שכירת אנשי מקצוע, חוזים סבוכים, ובעיקר היטלים ומיסים שונים ומשונים, מקשים על מושבניקים למכור את נחלותיהם, ומעלים את עלות העסקות בעשרות מונים.

לאחרונה התפרסמו שתי החלטות ממשלה שאמורות להקל על בניה פרטית בקרקעות מושבים. ההחלטה הראשונה אותה קיבל ראש הממשלה, אולמרט מאפשרת לבעל נחלה זכויות בניה נוספות ולפצל מגרשים בחלק המותר לצורך בניה ומגורים לצד ג'. ההחלטה השנייה שהתקבלה מאפשרת לקיבוצים להפוך למושבי עובדים, ולמכור חלק מנחלותיהם החקלאיות לצורך בניה ונדל"ן. מדובר בשתי החלטות היסטוריות שאין ספק, כי יגרמו לגאות בשוק הנדל"ן הכפרי.

על מנת להבין את טיב עסקאות הנדל"ן במושבים, צריך לעבור שיעור היסטוריה קצר. מושבי עובדים הוקמו בזמנו על מנת לקבוע את גבולות המדינה, אם לפני הקמתה, ואם בשנים הראשונות לקיומה. האחיזה בקרקע הייתה כה חשובה לממשלות ישראל, שהן עודדו את ההתיישבות במושבים בהענקת נחלה חקלאית ובית סוכנות - לכל משפחה שתעבור לגור במושבים. מעמדם של המושבניקים נקבע לא כבעלי הנחלה ולא כשוכריה, אלא כברי רשות.

על פי החוק, בעל הנחלה יכול להוריש את נחלתו לבן הממשיך, אשר חויב בעבר להמשיך ולעסוק בחקלאות. במשך השנים נקבעו תקנות נוספות להרחבת המושב, בהן הוקצו נחלות נוספות גם עבור הבנים הנותרים. עקב המשבר בחקלאות בעשורים האחרונים נטשו רבים מהמושבניקים את גידולי החקלאות, והפכו ליישובים קהילתיים לכל דבר. אדמות מושבים הפכו לפניני נדל"ן אליהן לוטשים עיניים רבים מהעירוניים שמאסו בחיי העיר הסואנת. כתוצאה מהחלשות החקלאות נקלעו מושבניקים רבים לקשיים כלכליים, וכעת רבים מהם בשלים למכור את נחלותיהם.

אך שלא כמו עסקאות נדל"ן רגילות, בהן מחיר הדירה או הבית מבטא פחות או יותר את היקף העסקה, בנחלות במושב מחיר הקרקע הינו רק חלק, לפעמים קטן, מהעלויות הסופיות שלה. רוכשים רבים לא נערכים נכון לרכישת בית חלומותיהם, לא מחשבים את העלויות כהלכה, וחלקם אף פושט את הרגל.

עלויות רכישת משק חקלאי

כל מי שמעוניין למכור או לקנות משק חקלאי, עדיף שיכיר כמה מושגי יסוד, וכן את העלויות הנלוות אליהם ויש לפרט: זכויות בנים - עלות רכישת משק חקלאי נעה כיום בין 500 אלף דולר למיליון וחצי דולר, בהתאם לגודל המשק, מיקומו, וזכויות הבניה הבאות עמו. במושבים קיימות כאמור זכויות בקרקע לבנים חברי המושב. לעיתים זכויות אלה עומדות לטובת הרוכש של הנחלה, אך לעיתים הן כבר נמכרו לגורם שלישי - מה שמוריד את ערך הנחלה.

הריסת הבית - עלות רכישת המשק החקלאי איננה כוללת את עלות בניית הבית. על פי רוב המשק החקלאי בנוי מבית סוכנות ישן וקטן, ויש להורסו ולבנות תחתיו וילה. עלות בניית הוילה עם ההוצאות הכרוכות בה מוסיפות לעלות עוד כ-30%-40% נוספים מעלות הרכישה.

דמי הסכמה - בעל הנחלה חייב לשלם דמי הסכמה על מכירת הקרקע לטובת מנהל מקרקעי ישראל. המדינה היא בעלת הקרקע, והמושבניק רק בר רשות בה, למרות עשרות השנים בהן הוא החזיק ועיבד את הקרקע. על כן חייב המושבניק לקבל את הסכמת המדינה למכירת נחלתו. בנוסף ישלם המושבניק למס הכנסה מס שבח, ועל כן הוא עתיד לשלם בסה"כ בין %-35% מעלות העסקה הכוללת למינהל מקרקעי ישראל ומס הכנסה.

איך מחשבים את דמי ההסכמה? - כאשר נמכרת הנחלה, נקרא אל המקום שמאי ממנהל מקרקעי ישראל אשר מעריך את שווי "המחוברים" - כלומר את שווי הנכסים הקיימים והמחוברים למקום: בתים, מחסנים, רפתות חממות וכדו' - אותם הוא מפחית מסכום העסקה. ממה שנותר מחשבים את סכום דמי ההסכמה שיש לשלם למנהל. בד"כ דמי ההסכמה מהווים כ-1/3 מסך כל העסקה. עו"ד מסורי ממליץ לפנות למינהל מקרקעי ישראל אשר יעריך מראש את סכום דמי ההסכמה אותם יש לשלם, וזאת עוד בטרם מכירת המשק (פרה-רולינג). יובהר כי ניתן לערער על החלטת המינהל ולצורך כך יש להמציא הערכה של שמאי פרטי המהווה שומה נגדית לשומה אותה מציג המנהל.

איך מחשבים את מס השבח - מס השבח הוא מס שנלקח מעליית ערכו והשבחתו של הנכס לאורך השנים. על מנת לחשבו יש לבדוק את עלות הרכישה של הנכס בעת קנייתו מול ערכו בעת מכירתו – ועל ההפרש ישולם המס. מס השבח הוא פרוגרסיבי ולמעשה מתנהג על פי מדרגות מס ההכנסה – כאשר "השבח" נחשב להכנסה לכל דבר ועניין. מס השבח נע בין 10% ל-20% מערך התמורה המלא.

פטור ממס שבח על דירה - פה נכנסת מורכבות נוספת: אם המוכר לא מכר דירת מגורים נוספת ב-4 שנים האחרונות - הוא פטור מתשלום מס שבח על הדירה אותה הוא מוכר, ועל כן ניתן לקזז את ערך דירת המגורים הקיימת בנחלה, מהסכום עליו מוטל מס השבח. זה נקרא פטור ממס שבח על דירת מגורים מזכה. מס מכירה - המוכר צריך להוסיף על כל המסים שכבר שילם גם מס מכירה בסך 2.5% מכלל עלות העסקה. במקרה והמוכר פטור ממס שבח על דירת מגורים מזכה, הוא יוכל לקזז את ערך הדירה ממס המכירה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.