ת"א סגרה בעליות שערים חדות; אורמת זינקה 3.34%
הבורסה סגרה את יום המסחר הראשון לחודש ספטמבר באווירה חיובית. המדדים אשר החלו את המסחר בעליות שערים נאות על רקע העליות החדות שנרשמו בוול סטריט ביום שישי האחרון, הגבירו עוצמתם לקראת סגירה כאשר בסוף יום המסחר רשמו עליות שערים חדות. נזכיר, כי בחודש אוגוסט השלים המעו"ף ירידה של 5.7% והבוקר פתח המעו"ף במרחק של 9.1% מהשיא.
המדדים בוול סטריט סגרו ביום שישי בזינוק של 1.21% ו-0.90% (הנאסד"ק והדאו ג'ונס בהתאמה),זאת על רקע נאומו של נשיא הפדרל ריזרב, בן בררנקי- בועידת הבנקאים השנתית בג'קסון הול. ברננקי אמר כי ה'פד' עומד על המשמר, בוחן את האינדיקטורים הכלכליים, ויעשה את הנדרש בכדי למנוע את התפתחות משבר האשראי בשווקים.
בבנק אגוד פרסמו היום את הסקירה השבועית אודות שוק ההון ואמרו כך: "אנו שומרים על המלצתנו בתיק סולידי של 20% באפיק המנייתי ובתיק ספקולטיבי כ-40%. התנודתיות שאפיינה לאחרונה את המסחר בשווקים טומנת בחובה סיכון גבוהה מחד והזדמנויות מנגד. המכפילים בשווקים ירדו משמעותית וחברות רבות מדווחות על צמיחה גבוהה ברווחים".
מנגד אמרו בבנק, כי "משבר האשראי והמשבר בשוק הדיור האמריקאי לא חלפו ודורשים גישה דפנסיבית של המשקיעים. אנו ממשיכים להמליץ להתרחק מסקטורים מסוכנים כמו חברות נדל"ן וריט ומנגד להתמקד בסקטורים מעניינים כמו חברות אנרגיה, תרופות, תעשיות ביטחוניות וחברות המחלקות דיבידנד בשיעור גבוה".
המעו"ף רשם עליה של 1.9% לרמה של 1,076 נקודות, מדד ת"א-100 התחזק 1.77% לרמה של 1,052 נקודות. מדד התל טק טיפס 2.16% לרמת 406 נקודות ומדד הנדל"ן זינק 2.6%.
מניות במרכז
מניית אורמת זינקה היום לרמות שיא של כל הזמנים על רקע הודעת גזית אינק כי רכשה ממניות החברה בסכום של 74.2 מיליון שקל ולפי שער של 54.99 שקל למניה. גזית הגיעה בכך לאחזקה של 16.65%.
נזכיר כי חברה גזית החלה להיות בעלת עניין באורמת באמצע יוני עם אחזקה של 12%.
חברת אלרוב נדל"ן ( אלרוב נדלן ) רשמה עליות שערים נאות על רקע הודעתה כי תשקיע עוד 135 מיליון שקל בבניין בשוויץ. בניין המשרדים יוקם בסמוך ללוזן בקנטון ווד, שוויץ, כאשר ההשקעה היא בעבור רכישת הקרקע ושירותי הבנייה. 94% משטחי הבניין ששטחו יגיע ל-6,500 מ"ר כבר הושכרו לתקופה של 10 שנים תמורת 7.3 מיליון שקל.
מנית רשת הרבוע הכחול רשמה היום עליה, זאת למרות שבבית ההשקעות, כלל פיננסים בטוחה הורידו את המלצתם למניית רבוע כחול ל"תשואת שוק" מ"תשואת יתר" , וכמו כן את מחיר היעד למניה ל-67 שקל בהשוואה למחיר יעד קודם של 78 שקל. מחיר היעד מהווה אפסייד של 19% למחיר המניה לפני תחילת המסחר. בסקירתם ציינו כי רבוע כחול מבצעת מהלכים חדים אשר ממחישים את "מצוקת החברה".
חברת גמול המריאה היום 24.81% כאשר במהלך המסחר עלתה אף מעל ל-40%, זאת לאחר שקבוצת משקיעים, הכוללת את ליאון רקנאטי, מודי קרת ויצחק חממי חתמה על מזכר הבנות לרכישת השליטה בחברה. הקבוצה תשלם סכום של כ-400 מיליון שקל תמורת כ-63.5% ממניות גמול, ההשקעה מהווה אפסייד של 110% לשווי החברה.
חברת אלקטרה, סגרה בעליות שערים חדות על רקע פרסומה הבוקר על דוחותיה הכספיים. בחברה הציגו צמיחה ברווח הגולמי והתרסקות ברווח הנקי, זאת בעיקר כתוצאה מהכרה בהפסדים כתוצאה מקריסת חברת חפציבה. הרווח הנקי של חברת אלקטרה הסתכם ברבעון השני ב-1.4 מיליון שקל בלבד, לעומת 101 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד
מניית נייס מערכות, החברה המובילה בתוכנות ניהול סיכונים עבור תעשיית השרותים הפיננסיים, התחזקה היום עקב פער ארביטראז' חיובי טרם פתיחת המסחר. ברקע, החברה הודיעה ביום חמישי כי תשלים את רכישת אקטימייז תמורת כ-280 מליון דולר. כ-80% מסך העסקה משולם במזומן וכ-20% באמצעות הקצאת מניות רגילות של נייס.
טבע פתחה את שבוע המסחר אף היא בעליה בעקבות פער ארביטראז' חיובי זאת לאחר שטיפסה בשבוע שעבר בשיעור של 2.39% למרות הירידה הקלה שנרשמה במעו"ף.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
