ועדת הכספים לממשלה: תנו "רשת ביטחון" ללקוחות חפציבה

ועדת הכספים של הכנסת קוראת היום לממשלה לשקול הענקת 'רשת ביטחון' לאלפי קוני הדירות בחברה הקורסת "חפציבה", וכן ליטול אחריות לפתרון המשבר הקשה כדי לחלץ את הקונים מפני מצב שבו 'יפלו בין הכסאות'. את הישיבה המיוחדת בנושא יזמו יו"ר הועדה, ח"כ סטס מיסז'ניקוב והיו"ר הקודם שלה, ח"כ יעקב ליצמן.

בהחלטה נוספת, שנתקבלה בתום הדיון שבו השתתפו גם רוכשי דירות נסערים, קראה ועדת הכספים לבנקים לברר לעומק כיצד הועברו כספי משכנתאות לחברת "חפציבה", בלי קבלת ערבויות וכן כיצד יוכלו הבנקים לסייע לקוני הדירות בטווח הקצר.

החלטה שלישית קוראת למשרד השיכון לרכז את כל הנתונים לגבי רוכשי הדירות – מי קיבל ערבות בנקאית בהתאם לחוק המכר ומי לא קיבל – במגמה לסייע בגיבוש הפתרון הנדרש. החלטה נוספת קראה לועדה לחשוב מחדש על מהותו של חוק המכר ועל התיקונים המיידים הנדרשים לשלב אותם בו. את ההחלטות הקריא יו"ר הועדה, ח"כ מיסז'ניקוב, שאף פתח את הדיון בהדגישו כי מדובר בכשל מערכתי מהיבטים מורכבים, כמו של משרד השיכון, של הבנקים ושל רשות לני"ע – ולפיכך נמשיך לדון בפרשה גם בישיבות הבאות בועדת הכספים.

"מאחורי התיאורים הרבים בכלי התקשורת מצטייר מצב איום ונורא, אך ברור כי מדובר בסיפורים אנושיים, כאשר רוכשי דירות איבדו לפתע את כל כספם וחלק מהם אף עלול לא לקבל שום אגורה בחזרה", הדגיש היו"ר מיסז'ניקוב והוסיף "בעיקר תתרכז הועדה במאמץ לתקן את חוק המכר, כדי שיהיה יותר ברור ויוכל להגן על רכישת דירות בידי הקונים".

ח"כ ליצמן התלונן בחומרה נגד משרד השיכון על שאיננו מפקח על ביצוע חוק המכר וביקש שהמשרד יכנס לעובי הקורה בפרשה של התמוטטות חברת חפציבה ובאף ישא בהוצאות כיון שלא פעל כראוי. עוד תבע ח"כ ליצמן לברר האם ניתן בעתיד להמשיך ולרכוש דירות "על הנייר", כיון שהלקח המרכזי הוא שאין מטעם הממשלה פיקוח על הערבויות. בראשית דבריו השמיע ביקורת חריפה גם נגד הרשות לני"ע. יו"ר הרשות לני"ע, משה טרי דחה לחלוטין את התלונות נגדו על שלא ביצע צעדי פיקוח והבהיר כי הרשות לני"ע אחראית רק על אנשים בחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, אך אין לרשות ני"ע שום סמכות על אנשים ופעולותיהם בחברות פרטיות וחברת חפציבה היא חברה פרטית ואיננה בתחום סמכות הביקורת של הרשות לני"ע.

"אנחנו הרמנו בשעתו את כל הנורות האדומות שנדלקו בעת הנפקת התשקיף של שתי החברות בת הציבוריות ב"חפציבה": חברת "חפציבה גלובל" וחברת "חפציבה ג'רוסלם", אך אין בסמכותנו לנהל את החברות הללו ואנחנו לא אחראים להן ולמתרחש בהן אלא לתת גילוי לציבור בעת שהן יוצאות לבורסה תוך הצגת תמונת מצב. אחרי הצגת התמונה אין לנו עוד סמכות לומר לחברה מה תעשה ומה לא תעשה". נציג חברת "חפציבה", צבי פרידמן, פתח בציינו כי לא מדובר 'בחבורת שודדים' כיון שהחברה קיימת ופעילה כבר 40 שנה ובנתה עשרות אלפי יחידות דיור. אם מישהו מכר דירות בלי ערבות – הוא ייתן את הדין. לדבריו, לאחר שיינתן פסק דין בבית המשפט לגבי תכנית הבראה שהוצעה תוך 30 יום יהיה ברור לאן פניה. כרגע ציין החברה מצויה במשבר חמור של תזרים מזומנים, אך יחד עם זאת החברה רואה את הדיירים לפני הגורמים האחרים דוגמת הספקים והבנקים. נציגי הבנקים הודיעו שרוב החוב אל הבנקים נובע מערבות עבור הדירות.

ועדת הכספים אישרה ברוב קואליציוני של 8 ח"כים את הקיצוץ הרוחבי בסך 1.1 מיליארד שקל בתקציבי משרדי הממשלה. 6 ח"כים התנגדו.