פריסת החלק החב במס במענק פרישה ודחיית תשלומו

שאלה: ----- עובד, שעתיד לפרוש מן העבודה, ושעתיד לבקש לפרוס את החלק החייב במס של מענק הפרישה שיקבל - מבקש לדחות את מועד תשלום הפיצויים, כדי שיוכל ליהנות משנת פריסה נוספת. ● האם פריסת הפיצויים החייבים במס היא מיום התשלום שלהם בפועל, או מיום הפרידה של העובד ממקום העבודה ? ● האם תכנון המס הזה אפשרי ? תשובה: ------ פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] מאפשרת, על פי המובא בסעיף 8(ג)(3) לפקודה, לפרוס את החלק החייב במס של מענק הפרישה, שנתקבל בשנת-מס אחת, לתקופה של עד שש שנות מס שקדמו ליום התשלום או לשנות המס האלה שיבואו לאחר מכן. ההיגיון העומד מאחורי הוראת הסעיף הוא, כי הזכות למענק הפרישה נוצרה, למעשה, במשך תקופה של שנים אחדות, ולא יהיה נכון לחייב במס את המענק כאילו הוא נוצר בשנה אחת. ועתה, התשובה על השאלה המובאת לעיל: אם מדובר בפריסת מענק הפרישה לאחור - הרי היום הקובע לתחילת מניין השנים לפריסת החלק החייב במס במענק הפרישה, לפי לשון הסעיף המפורשת, יהיה יום תשלום הפיצויים, ולא יום סיום עבודתו של העובד. עם זאת, אם הפער בין יום הפרישה לבין יום התשלום יהיה לא סביר - ייתכן שרשות המסים בישראל [להלן - "רשות המסים"] תטען, כי המעשה הזה הוא מלאכותי. אם מדובר בפריסת מענק הפרישה לפנים - הרי בהוראות המקצועיות של רשות המסים נקבע, כי תינתן פריסה של שנה לכל ארבע שנות עבודה; ולכן מועד תשלום הפיצויים איננו רלוונטי כאן, אלא מספר שנות העבודה. עם זאת, גם אם אין עומדים בארבע שנות עבודה מלאות כמובהר לעיל, נוטים במשרדי השומה "לעגל" את מספר שנות העבודה, בהקשר הנידון, כלפי מעלה, כדי לאפשר פריסה על פני מספר שנים רב יותר. מצוין, בהקשר זה, כי הפריסה לפנים - תהא באישור מנהל רשות המסים, ומותנית בתנאים שיקבע, לרבות תשלום מקדמה. עוד מצוין, בהקשר זה, כי בוועדת פסיקה מס' 7, שפורסמה ביום 31.12.2001, נקבע, בין השאר, כי הן לגבי פריסה לאחור והן לגבי פריסה לפנים - פריסת ההכנסה הינה טכנית, המתבצעת לצורך חישוב המס, החל על הנישום בשל אותה הכנסה, ואינה משנה את מועד אירוע המס על כל המשתמע מכך. אליבא דרשות המסים, אירוע המס חל במועד קבלת ההכנסה; ומטרת הפריסה היא אך ורק להקל בחישוב המס, אשר חל על היחיד, שקיבל הכנסה הנושאת אופי חד-פעמי שהצטברה בשנים הקודמות. בהתאם לכך - לגישת רשות המסים, בשנות הפריסה לא יהיו ניכויים ופטורים אישיים, ולא יתחשבו בהפסדים וכדומה, על יסוד סכומי הפריסה, פרט לנקודות זיכוי שיינתנו בחישוב המס, מכיוון שאפשר לראות בנקודות הזיכוי רכיב אינטגרלי בחישוב המס. עם זאת, לאחרונה דחה בית המשפט המחוזי את העמדה האמורה של רשות המסים כפי שבוטאה בפסק הדין בעניין "שרל שבטון" (עמ"ה 1017/06). בפסק דין זה התעוררה שאלה, אם זכאי הנישום לקבל את הפטור ממס מכוח סעיף 9(5) לפקודה בנפרד לכל אחת משנות הפריסה של מענק הפרישה שקיבל. בית המשפט קיבל את עמדת הנישום, וקבע, כי אפשר לייחס את מענק הפרישה על פי שנות הפריסה, תוך ניצול תקרות הפטור ממס לנכה לפי סעיף 9(5) לפקודה. מכל המקובץ - עולה, כי גם אם אין העובד עומד בארבע שנות עבודה מלאות - סביר להניח, כי פקיד השומה יעמוד לימינו ויאפשר לו את פריסת הפיצויים לפנים. בהנחה, כי בשנים הקודמות קיבל הנישום משכורות, אשר בגינן הוא הגיע לשיעור מס שולי מסוים, תוך ניצול מלוא נקודות הזיכוי המגיעות לו - הרי אם לא צפויות לו בעתיד הכנסות אחרות, כדאי יהיה לו לפרוס את מענק הפרישה לפנים, תוך ניצול שיעורי המס הנמוכים, נקודות הזיכוי המגיעות לו; ועל יסוד ההלכה, שנקבעה בפסק דין "שרל שבטון" האמור, גם ניכויים ופטורים אישיים, הפסדים וכדומה. המשיבים - ממשרד שקל ושות', עורכי דין.