מסירת מידע על נישום שמעביר פ"ש היא הפרת חיסיון

תקציר עמה 001139/03 (טרם פורסם) זיסר מרדכי-קלמן נ' פקיד שומה למפעלים גדולים העובדות זיסר מרדכי-קלמן [להלן - "המערער"] ביקש, כי המשיב יגלה לו את פרטי הסדר המס, שהושג עם שותפו לעסקת מכר מניות בחברת אפריקה לישראל להשקעות בע"מ [להלן - "אפריקה ישראל"]. המשיב סירב לכך מטעמי חסיונו של נישום אחר, ומכאן הבקשה שלפנינו. המשיב ראה במערער, אשר רכש עם שותפו מניות באפריקה ישראל ומכרן, כמי שביצע עסקה בעלת אופי מסחרי. המערער טוען, ואין המשיב מכחיש זאת, כי המשיב הגיע להסדר מס עם השותף. בשל כך, המערער מבקש, כי יגולה לו הסדר מס זה ולמצער, שיגולו ושיובהרו לו הפרמטרים, שעומדים בבסיס אותו ההסדר ושיעור המס שנקבעו בו על הרווח, שצמח מעסקת אפריקה ישראל לעיל. המשיב טוען, שככל שמקורה של בקשת המערער הוא בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 [להלן - "חוק חופש המידע"], הרי הוראות חוק זה קובעות, שהגשת הבקשות לגילוי מידע ושהטיפול בהן ייעשו בהליך של עתירה לבית המשפט המחוזי, מקום שבו הפונה רוצה לחלוק על החלטת הממונה לדחות את בקשתו למידע. נוסף על כך, הואיל והבקשה נסבה סביב יישומה של פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], הרי הפקודה קובעת הוראות חיסיון ייחודיות. לטענת המשיב, הסכם הפשרה או עקרונותיו, העוסקים בפרטים באשר להכנסותיו של שותפו של המערער, הם "דבר שבסוד" שהגיע למשיב מכוח תפקידו, ועל כן מנוע הוא מלגלותם. תכלית הוראות החיסיון שבפקודה היא הגנה על הנישום ועל זכותו לפרטיות. זכותו של הנישום לדעת, שהמידע הרב, שנצבר אודותיו ברשות המסים בישראל [להלן - "רשות המסים"], ישמש לצורכי שומה בלבד. ביטחונו של הנישום, כי מידע אישי שלו וסודות מסחריים הנוגעים לעסקיו יישארו חסויים, מאפשר לו למסור מידע זה, כדי להגיע אל תכלית הפקודה - הגעה אל שומת האמת. עוד טוען המשיב, כי את הסכם הפשרה שהושג עם השותף יש לראות כמקשה אחת. דהיינו, כלולים בו נושאים, שאינם נוגעים לעסקה נושא הערעור; הוא מהווה ביטוי למכלול שלם של הסדרים, שנעשו עם השותף; הוא מבטא ויתורים ופשרות של שני הצדדים באשר למכלול הנושאים; ועל כן חשיפתו תביא, בהכרח, לחשיפת הנושאים שאינם מעניינו של המערער, ואין להם כל נגיעה לשומתו. אי אפשר להוציא מתוך ההסכם רק את אותו החלק, הנוגע לעסקת מכר המניות. הסכם הפשרה עם השותף אינו רלוונטי לשומת המערער. אין הוא אמת מידה לאופן, שבו יש לשום את עסקת מכר המניות - נושא המחלוקת של עסקת אפריקה ישראל, והוא לא שימש בבסיס השומה. בוודאי שאין לגלות למבקש, כפי שהוא דורש, את שיעור המס ששילם השותף. אף אם הייתה רלוונטיות כלשהי להסכם, הרי אין לגלותו, באשר הוא חושף מידע חסוי וסודי שבין רשות המסים לנישום. חשיפת המידע תהווה פגיעה בפרטיותו של הנישום ובצנעת הפרט שלו. הפרת ציפייה זו תהווה פגיעה בתכלית החיסיון. חסיון הפקודה נועד להשיג את תכלית הפקודה - היא שומת האמת; לאפשר לנישום למסור מידע, אף שהוא פרטי, או צופן סודות מסחריים ועסקיים בחובו; וזאת, בלי חשש, שמידע זה יגיע לידיעת הציבור בכלל ולמתחרי הנישום בפרט. פגיעה בחיסיון זה תגרום, שנישומים יירתעו מעריכת הסכמי פשרה, בשל חשש, שמידע אישי ושסודות מסחריים שלהם יגיעו לידיעת הציבור. היה וכך יקרה, הרי חשיפת המידע תביא לפגיעה באינטרס הציבורי של שיתוף הפעולה המתבקש, שבין האזרח ובין רשות המסים בחתירה לגילוי שומת האמת. פסק דין בקשה זו מעוררת התנגשות בין זכויות המערער לבין זכויות שותפו - תחרות שבין זכויותיהם יש התנגשות, הבאה לידי ביטוי באמצעות המשיב. מחד, זכות המערער לקניינו, זכותו לשומת אמת, זכותו ליחס שוויוני במשטר ליברלי, ובכלל זה ביחסה של רשות המסים לשומתו, לרבות באופן יישום הדין. ומאידך, זכות הקניין של שותפו בבחינת שמירת המידע בתחומים העסקי, המסחרי והפיסקלי, הנוגע אליו וזכותו לפרטיות. הביטוי של ההגנות על זכויות אלה, הן של המערער והן של שותפו, אמנם מצוי בהוראות החיסיון שבפקודה, אולם מקורן בזכויות היסוד המעוגנות, הן בחקיקה חוקתית והן מעצם היותן זכויות אדם טבעיות. זכות הציבור כולו היא, כי המס יוטל באופן, שאין בו אפליה ובהתאם לשומת האמת, שאליה ניתן להגיע באמצעות שיתוף הפעולה המתבקש בין האזרח לרשות המסים. שיתוף פעולה זה מקפל בחובו את ההנחה, כי המידע הנמסר לרשות המסים יישאר חסוי מפני שאר הציבור. ההתנגשות, מעצם טיבה, תוליד פגיעה או כרסום באחת מן הזכויות, שעה שאין הן יכולות להיות מיושמות יחדיו. פגיעה בזכות מוקנית תיעשה, כאשר התכלית שביסוד הזכות וההגנה עליה נדחקת מפני תכלית, הגוברת בנסיבות אותה ההתנגשות ותוך ניסיון למעט את הפגיעה, ככל האפשר. בהנחה, שבסוגיה שלפנינו היה מדובר בהסדר מס, שכל כולו נוגע לעסקת רכישה ומכירה של מניות אפריקה ישראל אזי, לכאורה, שתי השומות של שני השותפים, בקשר לעסקה האמורה, היו אמורות להיות זהות במצב "מעבדה", שבו אין גורמים אחרים ואישיים, המשפיעים על הסדר הפשרה. לו היה מסתבר, כי המשיב באותה העסקה ממש ובאותם התנאים הזהים - בחר לסווג את העסקה כעסקה הונית, או בחר להגיע להסדר על בסיס שיעור מס מופחת - הסדר, שאינו תלוי בנתונים ייחודיים, הרי נכונות המשיב במקום אחד להגיע להסדר, לעומת עמידתו על סיווג העסקה כחבה במס מלא, מעידה גם על אפליה וגם על כרסום בבסיס שיקול הדעת, במובן זה, שיש בכך כדי להשליך על העקרונות הפרשניים-מיסויים שעליהם מבוסס הצו. שעה שהמשיב נוקט עמדה פרשנית מסוימת, אולם נכון הוא במקרים אחרים, הדומים בכול למקרה של אותו הנישום הקונקרטי - להגיע לפשרה, עליו לנקוט עמדה זהה. שקיפות המעשה השלטוני והזכות לשוויוניות מעשה זה מחייבות, כי המשיב ינקוט דרך זו עם שני נישומים זהים. מסירת כל מידע בקשר להכנסה ולמס, או כל מידע שהוא בבחינת מידע אישי, או מידע עסקי, או סוד מסחרי מן המשיב, תהווה הפרה של הוראות החיסיון של הנישום האחר, ואף תהווה עבירה. מעבר להצגת השיקולים והפרמטרים, שיש להם השלכות של פירוש - בין כלפי נישום מסוים ובין כלפי ציבור של נישומים, יגברו הזכות לפרטיות והזכות לחסיון המידע. אם המשיב הגיע להסדר עם נישום, בשל שיקולים אישיים - כאלה ואחרים, זכותו של אותו הנישום שלא ייחשף, כי שיקולים אלה היוו בסיס להסדר. אם היו אלה שיקולי גבייה, בשל מצבו הכלכלי של הנישום, שוב אין זה מידע שיש לגלותו. לא רק שאין לחשוף את תוכנם של השיקולים לעיל, אלא שיש לחשוף רק את ה"כותרת הכללית" של שיקולים אלה, כדי שלא לפגוע בזכותו של הנישום להגנה על פרטיותו, על צנעת הפרט שלו, ועל סודותיו המסחריים והעסקיים. במצבים מעין אלה, כאשר המבקש מוכיח, לכאורה, זהות נסיבות ושאלות של פרשנות, על המשיב להצהיר, כי לא מדיניות פרשנית, או מדיניות מיסויית שונה הביאוהו להסדר שונה. במקום שבו המשיב מצהיר, כי הגיע להסכם פשרה כולל, המביא בכלל החשבון שיקולים שונים, שנות מס שונות, עסקאות שונות שנישומו, שיקולים לבר-שומתיים וכו', מסתיימת הזהות הנקודתית ונשמט בסיס ההשוואה. המשיב, בתשובתו על הבקשה שהגיש המערער, הסביר כי שומת השותף עוסקת בנושאים רבים, כי שיקולים שונים הובילו את המשיב להגיע עם השותף להסדר, וכי השומה היא מכלול של נושאים וכו'. העובדה, כי במסגרת משא ומתן הושג הסדר כולל, הסדר כספי כזה, או הסדר אחר, מראה שההסדר חוסה תחת הוראות החיסיון, מה גם שלמערער אין עוד זכות לקבל פרטים עליו, אלא גם אין כל סיבה לכך. על אף שיש להניח, שהמידע העסקי בקשר למעורבות השותף בעסקת אפריקה ישראל גלוי וידוע למבקש בנסיבות המתוארות, אין בכך כדי לכרסם מחובת הסודיות של המשיב בכל הנוגע לכך, ובוודאי באשר למידע שבבסיס הסדר הפשרה. לו השותף היה נכון למסור את המידע בקשר להסדר הפשרה, אשר עצם פרסום כריתתו מהווה כרסום בחיסיון שבינו לבין המשיב, יש להניח, כי המערער היה יכול לקבל את המידע משותפו. הפנייה למשיב, לשם קבלת המידע, מלמדת כי לא כך הם פני הדברים. פגיעה בזכות בסיסית של יכולת הבחירה האישית עם מי לחלוק מידע, שהוא מידע פרטי ואישי - מידע שאף אם הוא נמסר לרשות כזו, או לרשות אחרת מרשויות המדינה, הרי הבעלות עליו היא של מוסרו, כמו הבעלות על המידע המצטבר עליו והמצוי בידי רשות לעיל, מעמידה את האזרח, התושב לפני האדם. זכויות ההגנה על הפרטיות ועל הקניין צריכות להטות את הכף לשם שמירה על הוראות החיסיון שבפקודה, מה גם שאלה הן הוראותיו המפורשות של המחוקק. שעה שהמשיב מבהיר, כי מדובר בהסדר, המסדיר מכלול של סוגיות ושל מחלוקות, דומה כי גם אין אפשרות מעשית לבודד את שאלת מיסויה של עסקה מסוימת, באשר ברגיל, ההסדר מביא לידי ביטוי הסכמה מספרית על שיעור המס הכולל, שישולם במכלול השומות והנושאים שהוסדרו. הסדר, הדן במכלול של נושאים, אינו יכול לשמש אמת מידה לבחינת שיקול דעת המשיב בנושא מבודד שבהסדר. לטענת המשיב, ההסכם עוסק במכלול שלם של הסדרים, שנעשו עם השותף וכן, הוא נחתם לאור מכלול הנתונים והעובדות הרלוונטיים לשותף. נוסף על כך, הסכם הפשרה מהווה מקשה אחת של מכלול ההסכמות, שהושגו בין הצדדים ובכלל זה אף העסקה נושא ערעור זה. לאור האמור עולה, כי הסדר הפשרה עם השותף אינו מביא לידי ביטוי שומה נקודתית, ולכן השיקולים שהמשיב שוקל מהווים פסיפס מורכב של הנחות, של איזונים ושל שקילת סיכונים משפטיים. לאור האמור לעיל, בית המשפט קבע, כי בהיעדר נתונים של ממש לסתור את הצהרת המשיב, כאמור, נושא הוא בנטל לשכנע, כי אין בסיס להשוואה בין שומת המערער לשומת השותף, ועל כן אין מקום לחשוף את הפרמטרים ששימשו ביסודה, מה גם שחלק מהם נחשפו לאור הבהרת המשיב. לסיכום, הבקשה נדחתה.

בבית המשפט המחוזי-בתל אביב-יפו לפני: כב' השופט מגן אלטוביה ניתן ב-4.7.2007

הכותבת - מהמחלקה המשפטית בחברת "חשבים ה.פ.ס. - מידע עסקי בע"מ".