מיסוי פיצוי בגין תביעה על העתקה ושימוש בדגמים

שאלה -------- נישום נתבע, על שימוש בדגמים (העתקה וייצור עצמי של תכשיטים), בידי תובע - שהוא חברה בע"מ - אחד מהספקים שלו. בין עורכי הדין עומד להתגבש הסכם; אולם התובע קיבל ייעוץ, כי אין חובת הוצאת חשבונית בפסק דין, וכן כי הוא יוכל לחסוך במס אם ישלם מס רווחי הון, בתוך 30 יום, בשיעור 21%. התובע רוצה, שיירשם בהסכם, כי אם יחול כאן, בעתיד, מע"מ - הנתבע ישלם אותו. השאלות 1. האם ההוצאה האמורה מוכרת לצורכי מס והיא חייבת במע"מ ? 2. מה הן ההשלכות על התשובה מהיבט הגדרת ה"נזק" ? 3. בענייננו - מה כדאי לתובע לעשות כדי שלא יינזק; ומה כדאי לנתבע לעשות כדי שלא יינזק ? 4. אם יירשם, בעניין, הסכם - האם אפשר לדרוש להכיר בהוצאה בדוח לשנת 2006, גם אם היא תשולם בשנת 2007 ?

תשובה: -------- השאלה המתעוררת היא: מה טיבו של הפיצוי שייפסק, כאשר הכלל הבסיסי הוא, כי דין הפיצוי הוא כדין הפירצה שהפיצוי בא במקומה. על שאלה זו להיבחן בהתאם לעילת התביעה ולהסכם הפשרה שגובש (על בסיס בחינה פרטנית). האמור - להלן - הוא בגדר קווים מנחים בנידון. ככל שמדובר בפיצוי, שעניינו תשלום דמי שימוש ראויים בדגמים (חלף תמלוגים) - הרי הפיצוי הוא תשלום בעבור שימוש. אם כך הוא - ייחשב הפיצוי להכנסה בידי הספק (הכנסה פירותית), ובמקביל הוא ייחשב להוצאה בידי הנתבע. אם, לעומת זאת, מדובר בפיצוי נזיקי - הרי אפשרית הטענה, כי לא יחול חיוב במס הכנסה כלל; קרי - הפיצוי איננו חייב במס (ובמקביל, ככל הנראה, אף לא יוכר כהוצאה). לנושא דומה - ראה פסק דין בעניין "חוטר ישי" [עמ"ה 89/97, אהרון חוטר ישי נ' פקיד שומה תל אביב 4 (מיסים טו/1, ה-9)]. במסגרתו נידונה השאלה, אם פיצוי ששולם מהווה דמי שימוש ראויים במקרקעין ועל כן הוא חייב במס; או הוא ניתן כפיצוי נזיקי בשל פגיעה במקרקעין ואיננו חייב במס (בסופו של דבר - על בסיס הנסיבות המסוימות הכריע בית המשפט, כי מדובר בדמי שימוש ראויים). בשאלה מועלית אפשרות נוספת: סיווג - כרווח הון. אפשרות זו ישימה, אם התשלום הוא בעבור רכישת זכות הונית כלשהי מהספק - לדוגמה, תשלום בעבור ויתור על זכות תביעה [ע"א 182/72, צבי אברך נ' פקיד שומה תל אביב 3 (פ"ד כז(2) 477)]. אם כך הוא - יחול חיוב במס רווח הון בידי החברה הספקית (כמוכרת - מס בשיעור 25% ככל שמדובר בזכות, שקמה מ-1.1.2003 ואילך); ואילו המשלם, ככל הנראה, לא יוכל לקבל הכרה בהוצאה, אלא רק הכרה בעלות רכישה של נכס; ושאלה נפרדת: היא האם הוא יוכל להפחית נכס זה או רק לקבל הכרה בהפסד הון, אם יפוג או יצא מידיו בלא תמורה בעתיד. ככלל, מנקודת מבט המשלם (ובלי לתת את הדעת לפעולות שינקוט התובע) - לעניין הכרה בהוצאה כהוצאה פירותית, על המשלם להציג, כי מדובר בהוצאה שמטרתה שמירה על הקיים, לרבות הוצאה לסילוק נטל מכביד הפוגע בקיים [בדומה לאמור בפסק דין בעניין "שתדלן" (ע"א 35/67, פד"א י, עמ' 215)]. לעניין השלכות מע"מ - סעיף 7(ב) לחוק מע"מ קובע, כי יראו כחלק ממחיר העסקה גם "פיצויים בשל הפרת הסכם כשאין עמה ביטול העסקה". בע"ש 143/89, מבני פלס בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ (מיסים ה/3, ה-134) נקבע, כי - ככל שהפיצויים משולמים בגין ביצוע חלקי של ההסכם, הרי שקיימת חבות במע"מ. לעומת זאת, ככל שהפיצויים משולמים בגין חלק שלא יצא בפועל; או מניעת רווח עתידי, או בגין נזק - הרי שלא קיימת חבות. גם בעניין "אבי צמיגים" [ע"א 507/02, ממונה אזורי מס ערך מוסף חיפה נ' אבי צמיגים (מיסים יח/1 ה-7)] נקבע, כי פיצוי נזיקי איננו מחויב במע"מ. לעניין הדרישה להכיר בהוצאה עוד בטרם הוצאה בפועל על בסיס חתימה על הסכם - הנושא תלוי, בעיקרו, בשיטת הדיווח של המשלם: או על בסיס מזומן, או על בסיס מצטבר. ככל שמדובר בדיווח על בסיס מצטבר, הרי עם חתימת ההסכם קמה מחויבות לשאת בתשלום; ועל כן, קיים בסיס להכרה בהוצאה ככל שמדובר בהוצאה פירותית (על בסיס המבחנים שהוצגו לעיל).

המשיב: ממשרד ד"ר אברהם אלתר ושות' עורכי דין.

המידע באדיבות "כל-מס" מחברת חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ.

*התשובות אינן תחליף לייעוץ משפטי, אין המומחים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.