ת"א סגרה במגמה מעורבת: הבנקים ריכזו את הירידות
יום המסחר באחד העם נחתם במגמה מעורבת של המדדים המובילים, זאת לאחר שבמרבית שעות המסחר שהו המדדים בטריטוריה השלילית. ברקע לירידות, השפעתה של המגמה השלילית בשווקי העולם, זאת בנוסף לירידות של כ-1.5% במניות הבנקים הכבדים אשר הכבידו על המעו"ף. מחזור המסחר היה ער למדי ועמד בסיום על 1.766 שקל.
כאמור, באסיה המדדים סגרו בירידות שערים ובאירפה נרשמות בשעה זו ירידות של עד כ-1% במדדים העיקריים. פתיחת המסחר של בורסות ארה"ב הצביע על מגמה מעורבת בזמן סגירת המסחר בת"א, אך לאחר מכן התחלפה המגמה לעליות.
היום לאחר סיום המסחר (18:30 שעון ישראל) יעדכן בנק ישראל את הריבית הבסיסית במשק לחודש יולי. הצפי הוא שסטנלי פישר יותיר את הריבית ברמתה הנוכחית (3.5%). בהמשך השבוע, (יום ה') יפרסם גם הפד האמריקני את עדכון הריבית בארה"ב והצפי גם שם הוא כי הריבית תיוותר ללא שינוי.
מדד המעו"ף השיל כ-0.17% לרמה של 1,120 נקודות, מדד ת"א 100 איבד כ-0.04% לרמה של 1,111 נקודות, מדד התל-טק עלה ב-0.69% לרמה של 418 נקודות, ומדד הבנקים ירד ב-1.28% נוספים.
מניות במרכז
מניית כיל ריכזו מחזור גבוה במיוחד של 123 מיליון שקל, אך בסופו של יום נרשמה במניה עליה מתונה של כ-0.23% כאשר מוקדם יותר נרשמו במניה עליות של למעלה מ-1%. ברקע, ענקית הכימיקלים הישראלית הודיעה הבוקר לבורסה כי התקשרה עם חברת האחזקות ripplewood holdings לרכישת זכויות הבעלות על חברת supresta, העוסקת בייצור ושיווק מעכבי בעירה ומוצרים נוספים על בסיס זרחן. סכום הרכישה הוא 352 מיליון דולר של ארה"ב.
בבית ההשקעות לידר הגיבו היום לרכישה בכך שהיא "אינה זולה אך חיובית". בשורה התחתונה -אומר יואב בורדן, אנליסט בבית ההשקעות, כי אמנם על פניו נראה כי העסקה מתבצעת בערכים לא נמוכים, וזאת עבור חברה שמצד אחד לא הפגינה צמיחה בשנים האחרונות, ומצד שני בעלת שיעורי רווחיות לא מרשימים במיוחד (רווחיות תפעולית של כ-10% בחודשים ינואר-מאי 2007, לעומת שיעור רווח תפעולי של 23% במגזר המוצרים התעשייתיים של כיל ברבעון הראשון של השנה).
גם כלכלני ubs הגיבו לרכישה בחיוב ואמרו, כי שתי העסקאות האחרונות הן בעלות פוטנציאל סינרגטי, ומעניקות עליונות אסטרטגית לחברה. לדבריהם, שתי העסקאות לא נכללו במודלים הקודמים של החברה, ולכן הם מעלים את הערכות לתחזית חיובית. גם הקרבה הגאוגרפית של כיל לנתיבי התובלה, הן למזרח הרחוק והן לאירופה, מעניקים לחברה יתרון על מתחרותיה. לאור זאת אומרים האנליסטים, החליטו להעלות את מחיר היעד למניה מ-37 שקל, ל-39 שקל למניה. המלצתם נותרה על "קניה".
חברת ריטליקס, המפתחת ומשווקת פתרונות תוכנה לקמעונאים ולמפיצים ברחבי העולם, הודיעה הבוקר כי חברת Wumart Stores, Inc. (סימול בורסת הונג-קונג 8277), אחת מרשתות הקמעונאיות הצומחות ביותר בסין, בחרה בפתרונות התוכנה של ריטליקס לקופות, לניהול מרכזי של החנויות ולניהול מועדון הלקוחות. המניה פתחה בעליות.המניה חתמה בעליות של 3.2%.
מניית פולאר השקעות נסחרה היום על רקע הודעת החברה כי היא מצטרפת לקבוצת משקיעים ברכישת ענק המלונות האמריקני "hotels extended stay" בעסקה שהיקפה הכולל כ-8 מיליארד דולר. היקף ההשקעה הראשוני של פולאר השקעות יהווה כ-4.76% מההשקעה שתתבצע בשכבת הסיכון הנמוכה ביותר ותסתכם בשלב זה עד כ- 10 מליון דולר. המניה עלתה ב-0.72%.
מניות חברת הנדל"ן אמות מקבוצת אלוני חץ עלו ב-0.8% לאחר שהחברה דיווחה היום כי השלימה את מכירת קניון רחובות לחברת איזו ריט בתמורה ל-410 מיליון שקל, המשקף לנכס שווי 875 מיליון שקל. בעקבות המכירה תרשום החברה רווח הון לפני מס של כ- 95 מיליון שקל.
מניית ויליפוד המשיכה לרכז עניין רב גם היום לאחר שרשמו אתמול עליות שערים חדות על רקע רכישת 45% ממניות החברה תמורת 40.5 מיליון דולר ידי גאידמק. נציין, כי למרות הפרמיה ששילם גאידמק (65%) הפעם המשקיעים לא הלכו עד הסוף והקפיצו את המניה ב-25% "בלבד". לאחר העסקה ישארו בידו של צבי ויליגר כ- 8% מהון המניות המונפק הקיים של החברה. העסקה נעשתה לפי מחיר מניה של 43.85 שקל. צבי ויליגר ימשיך לכהן לאחר השלמת עסקת המכר כמנכ"ל החברה והחברות הבנות שלה. המניה השילה כ-5% במחזור גבוה.
טבע עלתה 1% כשהיא ממשיכה גם היום את הסנטימנט החיובי בו היא נסחרת לאחרונה. אתמול רשמה המניה עליה של 1.67% לאחר שבוול סטריט התבססה ביום שישי האחרון המניה מעל רף ה-40 דולר (40.48 דולר).
מניות חברת טאו, אשר בשליטת איש העסקים אילן בן דב, עולות ב-1.4% לאחר שאתמול עלו ב-3.5% על רקע הודעת החברה כי באמצעות עסקה מחוץ לבורסה, מכרה את כלל אחזקותיה בחברת אידיבי אחזקות לבעלי השליטה באי.די.בי. התמורה הכוללת לחברה הינה בסך של 236.7 מליון והרווח מסתכם לסך של כ – 32.6 מליון שקל. הסיבה למהלך היא יציאתה של א.די.בי אחזקות ממדד המעו"ף והחשש לירידה בנזילות של המסחר במניה. המניה עלתה ב-0.95%
חברת מנופים פיננסיים, אשר בבעלותם של ג'קי בן זקן ואברהם נניקשוילי, עלתה כ-2.65% לאחר שהודיעה אתמול (א') כי היא מנהלת משא ומתן יחד עם חברת טאו תשואות שבשליטתו של אילן בן דב, לרכישת שני בניינים במנהטן, ניו יורק. היקף העסקה - 800 מיליון דולר. בתגובה לדיווח זינקה מניית מנופים ב-7.82%.
מניות השלד הבורסאי אייאףאן המשיכו לרכז מחזורי מסחר גבוהים שהסתכמו בלמעלה מ-5 מיליון שקל. המניות ממשיכות לבלוט לאחר שריכזו אתמול מחזור מסחר של כ-11 מיליון - שקל, פי 77 מהמחזור היומי הממוצע כאשר כמחצית ממניות החברה החליפה אתמול ידיים דרך הבורסה.
מדובר ככל הנראה בעסקאות מתואמת בהן במסגרת העברת השליטה לקבוצת רוכשים אשר בכוונתם להפוך את החברה לגוף השקעות פרייווט אקוויטי. לכתבה המורחבת אתמול בערב פורסם באתר הבורסה, כי כתוצאה מהעסקאות שנעשו, בית ההשקעות גילאון, אשר החזיק כ-16% ממניות החברה, חדל מהיותו בעל עניין בחברה. עוד דווח, כי ירון ייני, בעל ההחזקות המרכזי בחברה, ירד לאחזקה של 5.62% בלבד.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.