משפחה/זכות גרושה לקבלת גמלה ישירות מצה"ל/עליון

עובדות וטענות: במסגרת הבקשות שלפנינו נדון עניינם של שני זוגות אשר היו נשואים והתגרשו. עניינם של הזוגות דומה, האם זכאית אישה, מכוח חזקת השיתוף, לקבל באופן ישיר מצה"ל, מעבידו של בעלה לשעבר (ממנו התגרשה), את חלקה בגימלה שהמעביד חב בתשלומה לבעל. בשני המקרים, טען צה"ל, כי הוא כפוף לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (להלן: חוק הגימלאות), אשר קובע בסעיף 62 כי "זכות לגימלה אינה ניתנת להעברה, לערבות, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגימלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך", חריג, שאינו מתקיים במקרה שלפנינו. על כן, כך טען צה"ל, זכות הבעלים לגימלה העומדת להם כלפי צה"ל, איננה ניתנת להעברה לנשים.

פסקי הדין שניתנו בבית המשפט לענייני משפחה בבקשותיהן של הנשים דומים בעיקרם; בשני פסקי הדין התקבלו בקשות הנשים למתן פסק דין המצהיר על זכותן לקבל ישירות מאת צה"ל את חלקן בגמלת הבעל. נפסק, כי זכות האישה על-פי הלכת השיתוף הינה זכות קניינית. בית המשפט למד מביטול ההוראה בשנת 1990 בחוק יחסי ממון בין בני זוג, לפיה לא יכללו בגדר הנכסים בני האיזון נכסים שעבירותם הוגבלה על-פי חוק, על מגמת המחוקק לכלול בגדר נכסי בני הזוג המשותפים גם את זכויות הגימלה. עוד צויין, כי חוק הגימלאות נחקק לפני שהכירה הפסיקה בזכות בן זוג למחצית מזכויות הגימלה של בן זוגו, וכי סעיף 62 לחוק זה נחקק במטרה להגן על הזכויות מפני פגיעה על-ידי צד שלישי, למעט הזכות למזונות. על כן סבר בית המשפט, כי יש לפרש בצמצום את המלים העברה, ערבות, שעבוד ועיקול המופיעות בסעיף, וכי זכות בן הזוג לחלק מהגימלה אינה נופלת בגדר המגבלה הקבועה בסעיף. בשני המקרים נפסק, כי הקשיים המעשיים שהעלה צה"ל כנימוק לאי-חיובו בהעברת מחצית הגימלה ישירות לידי הנשים, צריכים לסגת מפני הזכות המהותית-הקניינית של בנות הזוג.

שאלה נוספת שעלתה, עניינה בשיעור המס שיוטל על חלקה של האישה בגימלה. לענין זה, נדחו טענות האשה באופן חלקי. נקבע, כי היא זכאית לקבל את חלקה בגימלה לאחר שישולם המס על-פי מדרגות המס של הבעל. זאת, מפני שזכותה של האישה בגימלה איננה זכות עצמאית והיא נובעת מזכות הבעל. משכך, אין לראות בהקניית חלק מהגימלה לאישה משום "ניכור הכנסה", שדינו להביא למיסוי חלקה על-פי מדרגות המס שלה. עם זאת, הורה בית המשפט לצה"ל לבצע את תחשיב המס כאילו הגימלה היא משכורתו הראשונה והיחידה של הבעל, ולהעביר את חלקה (נטו) של האישה ישירות לידיה, בהתאם למדרגות המס ולנקודות הזיכוי של הבעל כאילו אין הוא עובד בעבודה נוספת.

על שני פסקי הדין האמורים ערער צה"ל לבית המשפט המחוזי, אשר דחה אותם באמצו את מסקנת בתי המשפט לענייני משפחה. לעומת זאת, בסוגיית המיסוי נדחתה קביעת הערכאה הראשונה, לפיה יש לחייב את צה"ל למסות את חלקה של האישה בגימלה כאילו הייתה משכורתו היחידה של הבעל, ולחייבו בהפרשי המס. זאת, נוכח הנטל שהדבר יטיל על צה"ל. על כן נקבע, כי חלקה של האישה בגימלה יועבר ישירות לידיה, לאחר מיסוי הגימלה לפי מדרגות המס של הבעל בעת העברת הגימלה.

מכאן, בקשות רשות הערעור דנן.

דיון משפטי: כב' הש' א' פרוקצ'יה: מהוראות חוק הגימלאות עולה, כי הזכות לגימלה לפי חוק זה היא זכות אישית אשר מוקנית לחייל (או לזכאים האחרים הנקובים בחוק) בלבד, ואינה ניתנת להעברה. מה נפקות נודעת להסדר זה על זכותה של האישה לגמלאות כלפי צה"ל? בעקרון, נראה שהלכת השיתוף, במובנה הקנייני, לא תוכל לכלול נכסים שאינם ניתנים להעברה. מסיבה זו נפסק שהלכת השיתוף, בפן הקנייני שלה, אינה חלה על זכות לדיירות מוגנת. מכאן, שאופייה של הזכות לגימלה כזכות אישית שאינה ניתנת להעברה, בדומה לזכות הדיירות המוגנת, מונע את החלתה של הלכת השיתוף, בפן הקנייני שלה, על הזכות לגימלה לפי חוק זה. ואולם, בשלילת עבירותה של הזכות לגימלה אין כדי לפגוע בזכות השיתוף לגבי הזכות לגימלה ביחסים שבין בני הזוג. במערכת יחסים זו נשמרת זכותו של בן-הזוג לקבלת חלקו בגימלה, אך זכות זו שמורה בידו אך ורק כנגד בן זוגו והיא אינה עומדת לו כנגד החייב בתשלום הגימלה.

בית המשפט המחוזי הסביר את החלת הלכת השיתוף, בפן הקנייני שלה, למרות הוראת סעיף 62, בכך ש"...המשיב אינו מעביר למשיבה חלק מזכויות הפנסיה שלו, אלא המשיבה גם היא זכאית לחלק מהגימלה, שהיא קניינה האישי. משכך, כשנוקט הסעיף בלשון 'הזכות לגימלה' ו'הזכאי לגימלה', מתייחס הוא, בהכרח, גם לזכותה וזכאותה של המשיבה...". ואולם, כיצד הפכה הזכות לגימלה לקניינה של האישה? הרי מדובר בזכות סטטוטורית שעל-פי החוק עומדת לזכותם של הזכאים הנקובים בחוק, שהאישה אינה נמנית עליהם. מקור זכותה של האישה, אם כן, אינו בחוק הגימלאות אלא בהלכת השיתוף, וזאת כנגזרת מהקונסטרוקציה המשפטית שבבסיס הלכת השיתוף. ככל שהלכת השיתוף מבוססת על קונסטרוקציה של העברת זכויות מבן הזוג האחד (הרשום או המחזיק) לבין הזוג האחר, שהיא הגישה הנוהגת כיום בפסיקה, העברת הזכות או החיוב מתבצעת מכוח חוק המחאת חיובים. אולם, סעיף 1 לחוק המחאת חיובים, אינו מאפשר העברת זכות שעבירותה נשללה או הוגבלה לפי דין. מכאן, שלאור שלילת עבירות הזכות לגימלה מכוח סעיף 62 לחוק הגימלאות, לא ניתן להעביר את הזכות מכוח הלכת השיתוף.

ייחוס הקניין בזכות לגימלה לאישה אינו אפשרי גם לפי הקונסטרוקציה של הרכישה המשותפת. אמנם, לפי קונסטרוקציה זו, הגורסת שמכוח הלכת השיתוף יש לראות את שני בני הזוג כרוכשים במשותף את הזכות, אין כלל צורך להתחבט בשאלת לגיטימציית ההעברות כביכול. אולם, בענייננו מדובר בזכות סטטוטורית אשר קמה מכוח החוק, שהוא אשר קובע את תנאי הזכאות, בכלל, ואת הזכאים לזכות, בפרט. על-פי החוק, הזכות לקצבה קמה לזכאי לקצבה, שבמקרה שלפנינו הוא הבעל, ולו בלבד. הוראות חוק אלו אינן מאפשרות לבסס קונסטרוקציה לפיה הזכות לגימלה קמה מלכתחילה, שלא באמצעות אקט של העברה, לשני בני-הזוג גם יחד. מכאן, שלא ניתן לקבל את גישתו של בית המשפט המחוזי, לפיה לאישה קמה מכוח הלכת השיתוף זכות קניינית בגימלה, שאינה נוצרת מכוח העברה (מהבעל) ועל כן אינה נוגדת את הוראת סעיף 62 לחוק הגימלאות.

בנוסף נקבע, כי גם ביסוס הלכת השיתוף על יסוד נורמטיבי המעוגן במדיניות המשפטית הראויה באשר מדיניות שיפוטית ראויה, אינה יכולה לסתור הוראת חוק מפורשת. כמו כן, החלת משטר השיתוף לפי חוק יחסי ממון על גימלאות והכללתן של אלו בכלל הנכסים בני האיזון, אינה משנה מהמסקנה הנ"ל. ראשית, משטר השיתוף הנוהג לפי חוק יחסי ממון אינו חל בענייננו, משמדובר בבני-זוג שנישאו לפני המועד הקובע על-פי חוק זה. שנית, ועיקר, משטר השיתוף בנכסים לפי חוק יחסי ממון הוא משטר אובליגטורי (דחוי). מבחינה זו, אם מגמת המחוקק, עת תיקן את סעיף 5(א)(2) לחוק יחסי ממון, הייתה כפי שסבור בית המשפט לענייני משפחה, שלא להפלות בין בני זוג שהלכת השיתוף חלה עליהם לבין אלה החוסים תחת צילו של עקרון איזון המשאבים, הרי שמטרה זו אכן הושגה. שכן, הגבלת העבירות של הזכות לגימלה הקמה מכוח הלכת השיתוף, במובנה הקנייני, לפי סעיף 62 לחוק הגימלאות, אינה פוגעת בזכותן האובליגטורית של הנשים לשיתוף בגימלה כלפי בעליהן, שהוא השיתוף אשר נוהג גם לפי חוק יחסי ממון. משכך, אין להדרש לבקשה לרשות ערעור של האישה המלינה על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין מיסוי הגימלה.

הערעור התקבל