על זכות העיכבון המוקנית לרואה חשבון

חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, מקנה, בנסיבות מסוימות, כידוע, גם לרואי חשבון, עיכבון על מסמכים המצויים בידיו ושהגיעו אליו לצורך מתן השירות המקצועי, כבטוחה המקילה עליו את גביית שכר הטרחה המגיע לו. בפסק דין, בעניין שנידון בזמנו, בתיק בר"ע 401/06, חורי אליאס נ' שיווק ושירות רכבים בע"מ ומוסך חירות בע"מ, דובר בתביעה כספית שהגיש המבקש, רואה חשבון, נגד המשיבות, בגין חוב כספי בעבור שירותים חשבונאיים שסיפק להן. המשיבות הגישו תביעה נגד המבקש למתן "צו עשה", שיחייב את המבקש למסור לידיהם את המסמכים החשבונאיים שבחזקתו. בד בבד עם הגשת התביעה, המשיבות הגישו גם בקשה למתן סעד זמני, שיורה למבקש למסור את המסמכים לעיל לידיהן. המבקש טען לזכות עיכבון במסמכים, עד אשר ישולם שכרו. הפנייה לערכאת הערעור (בית המשפט המחוזי) באה לאחר שבית משפט השלום, שלפניו נידונה התביעה במקור, הורה לרואה החשבון בהחלטה מיום 26.3.2006 - למסור את המסמכים המבוקשים למשיבים, מאחר שעיכובם בידי המבקש עלול לגרום נזק בלתי הפיך למשיבות. לטענת המבקש, בית משפט השלום טעה, כאשר הורה על מסירת המסמכים. שכן, כך בית המשפט קמא התעלם מזכות העיכבון, המוקנית לרואה החשבון על המסמכים - לתשלום שכרו. מנגד, המשיבות התנגדו לבקשה וטענו בתגובתן, כי אין להתערב בהחלטת בית משפט השלום, כי למבקש אין זכות עיכבון על המסמכים, וכי ייגרם להן נזק עקב מתן הצו. בית המשפט המחוזי, שלפניו נידונה בקשת הרשות לערער, קבע כי שאלת העיכבון אינה צריכה להידון בשלב הדיונים המקדמיים וסעדי הביניים, מאחר שהיא-היא השאלה המרכזית, אשר בית משפט קמא נדרש לה בתביעה העיקרית. נקבע כי יש מקום לדון בשאלה זו, במסגרת ערעור על פסק הדין, כאשר הוא יינתן; אך עם זאת, על בית המשפט לנקוט זהירות יתרה בנותנו סעד זמני, בעל אופי מנדטורי, אשר כמוהו כסעד העיקרי שהמשיבות עתרו לו בתביעתן העיקרית. על בית המשפט להשתכנע, כי אמנם, נזק בל יתוקן עלול להיגרם, אם לא יינתן הצו. בענייננו, ברי כי הנזק העלול להיגרם למשיבות הנו כספי בלבד, והוא שקול לנזק שעלול להיגרם למבקש. נוסף על כך, יש לאזן בין האינטרסים המנוגדים של שני הצדדים, והחלטת בית משפט קמא יש בה כדי לקפח את המבקש, מחד, וליתן זכויות יתר למשיבות, מאידך. בית משפט סבר בנסיבות דנן, כי האיזון הנכון יהיה בחיוב המשיבות בהפקדה כספית, כתנאי למסירת המסמכים. לבסוף, הבקשה נתקבלה ונקבע, כי המבקש ימסור את המסמכים המבוקשים למשיבות, בתנאי שהן יפקידו סכום מזומן ו/או ערבות בנקאית בקופת בית המשפט על סך 100 אלף ש"ח, כמו גם ערבות אישית של מנהלי המשיבות להבטחת התשלום למבקש, אם תביעתן תידחה. נוסף על כך, המשיבות נדרשו לשלם למבקש שכר טרחת עורך דין בסך 4,000 ש"ח בצירוף מס ערך מוסף. הכותב - ממשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי עורכי דין ונוטריון. בעבר, המשרד ייצג את רשות המסים בישראל.

המידע באדיבות "כל-מס" מרכז המידע במיסוי של "חשבים - hps"