תביעת ריבית והפרשי הצמדה בגין החזר כספים לעוסק
פעילותה של חברה היא רכישת קרקעות ומגרשים לבניית דירות למגורים לצורך מכירתן (חברה קבלנית).
לפני כ-7 שנים מכרה החברה דירת מגורים (הקונה לא קיבל את הדירה ולא נכנס אליה). לאחר כשנה וחצי - הקונה תבע לדין את החברה בטענה, שהיא הפרה את החוזה ביניהם בעניין דירה זו.
בית משפט השלום, בדונו בתביעה האמורה, פסק לטובת החברה. הקונה ערער על פסק זה של בית משפט השלום, ובית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה, וחייב את החברה להחזיר לקונה את התמורה (בתוספת פיצויים והפרשים), בטענה שהחוזה מבוטל.
החברה יישמה את פסק הדין במלואו. החברה הפיקה חשבונית מס זיכוי, והתקבל החזר ממע"מ בגינה על סכום הקרן.
אני, כמייצג, הגשתי בקשה לרשויות מע"מ לקבלת ריבית והפרשי הצמדה מיום תשלום המע"מ (לפני 7 שנים), בטענה, כי מדובר במס, ששולם בצורה חריגה, וכי ההחזר מגיע בגין ביטול עסקה מלכתחילה שנעשתה בידי רשות שלטונית, כי זו פסיקה של בית משפט (אין מדובר בהחזר של מס ביתר במובן הרגיל של המושג).
הערה: הוראות חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 ("חוק מע"מ") בדבר הגשת הבקשה למנהל מע"מ בתוך שנתיים מיום התשלום חלות מיום שפסק הדין של בית המשפט העליון נעשה סופי; משמע - לפני כחצי שנה.
השאלה: האם טענתי צודקת, וזאת בניגוד לעמדת רשויות מע"מ ?
עו"ד טלי יהושע משיבה:
נראה, כי יש בסיס טוב לעמדת השואל; ואולם התשובה על כך איננה חד-משמעית.
סעיף 105(ג) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 [להלן - "לחוק מע"מ"] קובע את צירופם של ריבית והפרשי הצמדה אל הסכומים המושבים לעוסק; ואולם, זאת רק אם בקשת ההחזר הוגשה למנהל מע"מ בתוך שנתיים מיום תשלום הסכום אשר השבתו מבוקשת; והוא קובע כדלקמן:
"(1) שולם לעניין חוק זה סכום כלשהו שיש להחזירו והוראות סעיפים קטנים (א) או (ב) אינם חלים לגביו, לרבות מס כאמור בסעיפים 87 או 88(ב), ייווספו לסכום, אם הוחזר לאחר 30 ימים מיום תשלומו, הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו;
(2) תביעה להחזר סכום כאמור בפסקה (1) ניתן להגיש למנהל בכתב, תוך שנתיים מיום תשלום הסכום."
מדברי ההסבר להצעת חוק מע"מ עולה, כי הסעיף נועד מלכתחילה לעסוק בהשבה של סכומים שאינם בגדר מס או מס תשומות, כגון: סכומי עירבון, פיקדונות וכיוצא בזה, שהעוסק נדרש לשלם ויש להחזירם לו בצירוף ריבית והפרשי הצמדה. אולם, הנוסח לסעיף שהתקבל בסופו של דבר הוא רחב יותר, והוא כולל בתוכו גם מס שיש להשיבו מכוח סעיף 87 לחוק מע"מ (מס שהתברר ששולם ביתר בסופם של הליכי השגה או ערעור) וסעיף 88(ב) לחוק מע"מ (תשלום ביתר לפי דוח).
בע"ש 9/90, בעניין קופליק משה בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף (מסים ה/3, ה-150) - אשר בו נידונה בקשתה של עוסקת להקטין את מע"מ עסקאותיה, עקב עסקה שנתבטלה, גם בשל הריבית והפרשי ההצמדה בגין המע"מ ששילמה בשל העסקה (ולא רק בשל הקרן בשיעורה הנומינלי) - קבע בית המשפט, כי, לעניין חוק מע"מ, ראוי לפרש ביטול חוזה כפועל למפרע, ועל כן יש להחיל את הוראות סעיף 105(ג) לחוק מע"מ, הקובע כי סכום המס יושב בערכים ריאליים.
מצוין בזה, כי בעניין, שאוזכר לעיל, בוטלה העסקה כשנה בלבד לאחר שנחתם ההסכם, והחלת הוראות סעיף 105(ג) לחוק מע"מ בידי בית המשפט היטיבה עם המערערת. שכן, באותו עניין טען מנהל מע"מ, כי המערערת איננה זכאית כלל להחזר ריבית והפרשי הצמדה, מאחר שאין סעיף כלשהו המעגן את זכותה לכך.
בניגוד לעמדת מנהל מע"מ, קבע בית המשפט:
"ביטול עסקה, אם בכלל, וקביעת העיתוי לביטול זה, הוא עניין שבדרך כלל הוא תוצאה של שיקולים שדבר אין להם עם מע"מ; ואין מדובר בנושא של מימוש זכות שהחוק הנזכר מעניק, אלא בפעולה שעצם עשייתה וכן מועדה נקבעים על ידי שיקולים כלכליים; ולכן אין הצדקה להטיל את התוצאות מירידת ערך המס ששולם בשל האינפלציה, על העוסק."
כלומר: הגם שבנסיבות אותו המקרה הושבו הריבית והפרשי ההצמדה באמצעות המנגנון, הקבוע בסעיף 105 לחוק מע"מ (המגביל, כאמור, את דרישת ההשבה לפרק זמן של שנתיים), עדיין אפשר ללמוד מקביעות בית המשפט, כי, אליבא דבית המשפט, ביטול העסקה חל למפרע, וכי ה"עוסק" איננו צריך לשאת בתוצאות הנובעות מירידת ערך המס ששילם.
זאת, בייחוד כאשר עסקינן בנסיבות כמו אלה המתוארות בפניית השואל: של ביטול חוזה עקב פסק דין של בית המשפט. בנסיבות שכאלה צפוי, על הרוב, פער ניכר של זמן, העולה על שנתיים ימים, בין מועד עריכת העסקה ותשלום המע"מ בהקשרה לבין מועד סיום ההליך המשפטי וההחלטה בעניין. על כן, נדמה, כי אין כל הצדקה, שלפיה חוב המס ששולם יושב לעוסק, כשהוא נושא ריבית והפרשי הצמדה רק בגין חלק מתקופה זו, וכי נטל שחיקתו של החוב ייפול על שכמו של העוסק.
תימוכין לדברים אלה אפשר ללמוד מדברי כב' השופט ביין בעמ"ה 130/90, בעניין סולל בונה ארצות חוץ נ' פקיד שומה חיפה (מיסים ח/2, ה-74), כדלהלן:
"אין להשוות את ענייננו לביטול העסקה נשוא ע"ש 9/90 קופליק... שם הוחלט, כי העוסק זכאי להחזר המס על העסקה כשהוא משוערך לפי הוראות סעיף 105(ג) לחוק מע"מ. באותו עניין צוין, כי לפחות לפי חלק הדין הכללי קיימות השקפות שפעולה של ביטול חוזה תוקפה למפרע. על רקע זה של הדין הכללי נותחו הוראותיו של סעיף 105(ג) לחוק מע"מ והוא פורש כחל אחורה על עסקה שבוטלה."
מעבר לאמור - עיגון נוסף לחובת ההשבה הריאלית של סכום המע"מ שנגבה ביתר אפשר ללמוד מה"פ 714/01, בעניין כור מזון בע"מ ויפו מור בע"מ נגד מנהל המכס ומע"מ (מיסים יז/2 ה-183), אשר בו נקבע:
"כשם שאת המס יש לשלם על בסיס ריאלי וכל איחור בתשלום המס יגרור עמו תשלום ריבית והפרשי הצמדה (ראה סעיף 97 לחוק המע"מ), כך גם כאשר על המנהל להשיב לעוסק מס ששולם ביתר, עליו לעשות זאת בצירוף ריבית והפרשי הצמדה החל ממועד תשלומו. עקרון זה אומץ בידי הפסיקה. כך, לדוגמה, בע"ש 441/93 אלקה החזקות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף...".
מצוין בזה, כי פסק הדין האמור לא דן בהשבה מכוח סעיף 105(ג) לחוק מע"מ. ברם, אפשר ללמוד ממקרה זה על האופן, אשר בו ראוי להתבצע החזר מס מאת רשויות המס.
סיכומו של דבר
עולה מהפסיקה, כי השבת מס בשל ביטול עסקה צריכה להיעשות למפרע, וככזו - עליה להיות השבה ריאלית.
מצוין בזה, כי חובת ההשבה הריאלית נובעת אף מחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979.
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותרפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור
רפאל חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם.
המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם.
לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.
בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- תעשייה אווירית, רפאל, אלביט מערכות - מי קיבלה יותר פרסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים
קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית,
נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.
בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.
