הבורסה ממשיכה לטפס: המעו"ף זינק 1.61%
המדדים המובילים באחד העם חתמו את יום המסחר בעליות שערים חדות על רקע שני ימי מסחר חיוביים בארה"ב (חמישי ושישי). המסחר בוול סטריט ננעל ביום שישי בעליות של קרוב ל-0.5% והדבר שלח את מדדי אחד העם להיסחר באווירה חיובית במיוחד.
מסחר בדולר לא התקיים היום אך המטבע האמריקני צפוי להמשיך לרכז עניין השבוע לקראת עדכון הריבית בתחילת השבוע הבא ואגב כך, הספקולציות בשבר שיעור ההורדה צפויות לתפוס לא מעט כותרות השבוע.
נתון מדד המחירים לצרכן לחודש מארס יפורסם היום וצפוי להיות חיובי (0.2%) לראשונה מזה 7 חודשים.
מדד המעו"ף זינק בשיעור של 1.61% לרמה של 1050 נקודות. מדד ת"א-100 טיפס 1.56% לרמה של 1040 נקודות. התל-טק הוסיף 1.58% ומדד הבנקים עלה 0.11%.
מניות במרכז
מניית דיסקונט (דיסקונט א) הגיבו היום בירידות שערים חדות של כ-2% להדחה או להתפטרות של שלושת הדירקטורים (ובינהם היו"ר מתיו ברונפמן) של דיסקונט ניו-יורק. התפטרותם של השניים באה בהמשך להחלטת הדירקטוריון ב-1 באפריל, לפיה, מי שהם בעלי שליטה בבנק או נציגים של בעלי שליטה, לא יכהנו כדירקטורים. והשלישי, לאונרד גרונשטיין, המכהן כיו"ר אי.די.בי ניו יורק קיבל את הודעת הבנק כי הוא יפסיק לכהן כדירקטור בחברות בקבוצת דיסקונט. עם זאת, המגזין הכלכלי "קריינ'ס ניו-יורק ביזנס" דיווח כי ברונפמן נאלץ לפרוש מהתפקיד בעקבות חקירה של הדירקטוריון, שבדקה האם ניצל את תפקידו לטובתו האישית.
מניות תדיראן קשר רשמו עליות שערים חדות של כ-5% תוך שרשמו מחזור חריג על רקע הפרסומים בסוף השבוע כי דירקטוריון החברה החליט "להימנע מלחוות דעה בדבר כדאיותה הכלכלית של הצעת הרכש". מהדירקטוריון נבצרו כמובן נציגי אלביט מערכות.
מניית טבע סוגרה היום את פער הארביטראז' וירדה 0.4%. החברה צפויה להיסחר השבוע ברקע להערכות, כי המכרז על החטיבה הגנרית של חברת מרק הגרמנית צפוי להסגר במהלך השבוע הקרוב.
המלצה אופטימית להכשרת הישוב הקפיצה את המניה ב-7%. בבית ההשקעות איפקס העניקו היום המלצת קניה עם מחיר יעד של 42 שקל ל- 12 החודשים הקרובים, המשקף פרמיה של כ- 45% על מחירה בשוק כיום.
דירקטוריון חברת אפליסוניקס הודיע על כוונתו למנות את פרופ' יצחק פטרבורג, ששימש בעבר כמכ"ל סלקום, ליו"ר דירקטוריון החברה. המניה ריכזה מחזור מסחר פי חמש מהממוצע אך חתמה בירידה של כ-5%.
חברת שיכון ובינוי של שרי אריסון תשקם את כביש חוצה מרכז אמריקה באמצעות חברת הבת סולל בונה, כך הודיע היום החברה לבורסה. אורך הכביש שיעבור במדינות מכסיקו גאוטמלה הונדורס ופנמה, כ-330 ק"מ והיקף החוזה נאמד בכ-242 מיליון דולר. בנוסף לעלויות הקמת הפרויקט, היקף עבודות התחזוקה נאמד בכ-43 מיליון דולר. סה"כ תשלומי הממשלה בתקופת הזיכיון, לרבות בגין הוצאות מימון, הינם כ- 672 מליון דולר. מניות החברה הגיבו בזינוק של כ-7%.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
