ביקורת של החברות הציבוריות על המלצות וועדת גושן

לאחר שהמלצות ועדת גושן לקוד ממשל תאגידי אומצו במלואן על ידי הרשות לניירות ערך, התקיים היום בכפר המכביה כנס שדן במהותו של הקוד המוצע וישומו בחברות הציבוריות עצמן. הכנס אורגן על ידי המי"ל – המרכז הישראלי לניהול ואיגוד החברות הציבוריות. לראשונה מאז הקמתה של הועדה נשמעה ביקורת פומבית מצד החברות עצמן כלפי המתווה המוסכם. יוסי הולנדר, יו"ר ג'קאדה אמר בכינוס כי "המתווה המתוכנן של קוד ממשל תאגידי איננו סוף פסוק. נפנה לשר המשפטים החדש פרופ' דניאל פרידמן". עיקר הביקורת שנמתחה עוסק בכך שועדת גושן קמה בעקבות חוק סרבנס-אוקסלי בארה"ב, שחוקק בשל פרשת אנרון. אך קיים פער גדול באפיון בעלי השליטה בחברות בארה"ב וישראל, בה בעלי השליטה מחזיקים לרוב בלמעלה מ-50% ממניות החברה, בעוד שבארה"ב המקסימום הוא 10% בלבד. מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות גד סואן אמר בכינוס כי התוצאה הישירה של חוק SOX בארה"ב, הייתה דווקא פריחתן של הבורסות האירופאיות והלונדוניות בראשן, בשל תנאיהן הרגולטורים המקילים.

לדברי דני גולדשטיין, יו"ר איגוד החברות הציבוריות, מתח ביקורת חריפה: "יותר פוליטיקה של מסדרונות ופחות שיפור אמיתי: הגלישה בת השנתיים של ועדת גושן. זה התחיל בעמדות בהירות וברורות ונגמר בפשרה מוזרה. בין רשות ניירות ערך ומשרד המשפטים – לא נותר אלא להגביר הטיפול בנושא מול משרד המשפטים וועדות הכנסת".

שאלה נוספת שעלתה בכנס היא כיצד ליישם את המלצות ועדת גושן. האם לעשות זאת באופן וולונטרי, או לחייב את החברות באמצעות תיקון חוק החברות. במקביל יצאה קריאה לאמץ את המלצתה של ועדת גושן להקמת בית משפט מתמחה לחברות, על בסיס מודל דלוור בארה"ב, דבר שיקל על החברות הציבוריות ועשוי לייתר חלק מהמלצות אחרות של הועדה ובהן ההמלצה לדרוש שלפחות מחצית מקרב בעלי המניות מן המיעוט יצטרכו לאשר עסקה עם בעל עניין (במקום שליש כיום), שכן "קיומו של בית משפט מתמחה שיש בכוחו למנוע את עושק וקיפוח המיעוט מהווה גורם מרכזי בשיפור איכות ניהולן של חברות ציבוריות, בהתפתחות שוק ההון ובשיפור הכלכלה", דברי גד סואן בכינוס.