בנק ישראל מפתיע: תומך בהרחבת תוכנית ויסקונסין

תכליתה העיקרית של תוכנית מהל"ב (הידועה גם כתוכנית ויסקונסין) היא לשלב מקבלי הבטחת הכנסה במעגל התעסוקה ולצמצם את תלותם בגמלאות. התוכנית החלה לפעול באוגוסט 2005, כתוכנית ניסיונית לשנתיים עם אפשרות הארכה לשנה השלישית, בארבעה מרכזים בארץ: ירושלים, חדרה וסביבותיה, נצרת ונצרת עילית ושדרות-אשקלון. אוכלוסיית היעד של התוכנית היא תובעי הבטחת הכנסה באזור הגיאוגרפי שנקבע כשייך למרכז.

התוכנית מתבססת על מעבר למדיניות התומכת עבודה ולצמצום הוצאות תשלומי העברה – מכאן גם שמה "מהבטחת הכנסה לתעסוקה בטוחה" (מהל"ב) – בדומה למודלים שפותחו במדינות מערביות רבות. אחד המודלים המרכזיים שתוכנית מהל"ב מתבססת עליו הוא המודל שיושם לראשונה במדינת ויסקונסין שבארה"ב. מודל זה זכה להצלחה רבה, הודות לכללי התנהגות ברורים שנקבעו ללוקחים חלק בתוכנית, ובפרט הגדרה ברורה של הקנסות והתמריצים שחלו על החברות המפעילות ועל המשתתפים בה. כתוצאה מהפעלת התוכנית בארה"ב קטן מספר הנתמכים בקצבאות בשנים 1995 עד 1999 בכ-50%, ורבים מהם שולבו במעגל התעסוקה.

בהולנד פעל מודל דומה שבו אוחדו המערכת הסוציאלית והמערכת התעסוקתית תחת קורת גג אחת. מתחילת התוכנית בהולנד, באמצע שנות התשעים, צומצמו תשלומי הקצבאות, נרשם גידול במספר המועסקים ושיעור האבטלה ירד רבות. גם במדינות מערביות אחרות נרשמה הצלחה ברפורמות דומות ומספרם של דורשי הקצבאות צומצם ושולבו רבים במעגל התעסוקה.

על פי נתוני מינהלת מהל"ב והמוסד לביטוח לאומי, התייצבו במרכזי התעסוקה בשנת פעילותה הראשונה של התוכנית כ-23,000 איש, ובסוף השנה הראשונה (יולי 2006) ירד מספרם לכ-12,000 איש. חלק מהירידה במספר המשתתפים נבע מהשמה בעבודה – כ-10,800 מהמשתתפים הושמו על ידי המרכזים (לכ-30 אחוזים מתוכם נרשמה יותר מהשמה אחת). כ-2,400 מהמשתתפים עזבו את התוכנית: חלקם ממשיכים לקבל גמלה להבטחת הכנסה, אך לא במסגרת התוכנית, ומהיתר נשללה הגמלה - עקב השתלבות בשוק העבודה בכוחות עצמם או בשל אי עמידה בתנאי התוכנית, חלקם, ככל הנראה, משום שעבדו ללא דיווח.

ראוי לציין כי הירידה של מספר מקבלי הבטחת ההכנסה במהלך התקופה הנדונה נבעה רובה ככולה מפעילות תוכנית מהל"ב, ואילו באזורים אחרים לא נרשמה ירידה משמעותית במספרם. בחינה מעמיקה יותר של השפעות התוכנית תעשה במחקר המלווה את התוכנית.

לקראת סוף השנה הראשונה לפעילות התוכנית ניסו במשרדי האוצר והתמ"ת להפיק לקחים מפעילותה ולמצוא דרכים לשפרה. ביוני 2006 מונה צוות בדיקה בראשות פרופ' יוסף תמיר, שהצביע על שורה של ליקויים והמליץ על הדרכים לתיקונם: בינהם, התאמה של התוכנית האישית תוך הסתייעות מרובה באבחון מקצועי-תעסוקתי ובניית מסלול מיוחד עבור האוכלוסיות החלשות, שאינן ניתנות להשמה. הפחתה בהיקף השעות של התוכנית האישית לאוכלוסיות שונות. הגדרת תקציב נפרד להכשרה מקצועית לשם קידום השיקום תעסוקתי. הוספת תמריצים חיוביים למשתתפים בתוכנית לאורך זמן. השקעה מחודשת של הכספים הנחסכים הודות לתוכנית בקהילה. שיפור מנגנוני הבקרה והפיקוח.

מייד לאחר פרסום המלצות הוועדה הכניס שר התמ"ת כמה תיקונים שפעלו בעיקר להתאמת התוכנית ברמה האישית ולאוכלוסיות החלשות השונות, כגון מבוגרים בעלי ותק רב בקבלת הבטחה הכנסה או אימהות לחמישה ילדים ומעלה מתחת לגיל 12. בין היתר הוחלט כי יופחת מספר שעות התוכנית לקבוצות מיוחדות באוכלוסיית המשתתפים.

בסיכום, תוכנית מהל"ב הצליחה בשנה הראשונה לפעילותה לתרום להשמות רבות בעבודה של מקבלי הבטחת ההכנסה המשתתפים בתוכנית. עם זאת, התוכנית נתקלה בכמה בעיות, שחלקן נובעות מהליך הלימוד ומצבירת הניסיון בתחום. רצוי להמשיך בתוכנית וכן להרחיבה לפריסה ארצית – תוך תיקון הליקויים ויישום השינויים המומלצים. לנוכח השינויים הצפויים בתוכנית ניתן לקוות כי היא תתרום משמעותית לרווחתם של רבים מהחלשים, בסייעה להם לחזור למעגל העבודה. בנוסף, תהליך זה יפעל להקטנת ההישענות על קצבאות להבטחת הכנסה ולחיסכון בתשלומי הממשלה לקצבאות אלה.