רוצה לקנות קרן נאמנות? חוקי המשחק השתנו

הבורסה ברמות שיא והרבה מאוד אנשים רוצים להצטרף לחגיגה. אנשים שלא מכירים את שוק ההון, בדרך כלל יעדיפו לבחור בקרנות נאמנות ככלי ההשקעה המועדף ובצדק.

בשנים האחרונות, שנות גאות בבורסה, אי אפשר להעביר יותר מ-5 דקות נסיעה ברכב בלי להיתקל בשלט חוצות של אחד מבתי ההשקעות כמו שאי אפשר להעביר יציאה לפרסומות בטלוויזיה בלי להיחשף לשתיים או שלוש פרסומות של אותם גופי השקעה. בקיצור, בתי ההשקעות מוציאים המון כסף על פרסום אבל בעצם מבינים ששום כסף בעולם לא ישתווה להמלצה של הפקיד בבנק וכאן מתחילה הבעיה.

בטרם יישום החלטות ועדת בכר הדברים היו פשוטים. אם הייתם נכנסים לבנק לאומי הייתם מקבלים המלצה חמה על הקרנות של פיא, אם נכנסתם לפועלים הייתם יוצאים עם קרנות של להק או פקן, מדיסקונט עם קרנות של אילנות וכך הלאה. היום, לאחר שהבנקים מכרו את חברות הקרנות, אין להם שום אינטרס להמליץ לכם על קרן של חברה כזו או אחרת אבל כוח יש להם, ובשפע. הבנקים הם למשעה הכלי העיקרי לשיווק קרנות נאמנות ולמעשה מחזיקים את בתי ההשקעות ב"מקום הרגיש" שלהם.

המצב כיום, הוא שמרבית יועצי ההשקעות בבנקים ממליצים על הקרן שעשתה את התשואה הטובה ביותר בפרק הזמן האחרון. כלומר, אם אדם רוצה לשים את כספו על קרן שמשקיעה במדד ת"א-100, יועץ ההשקעות מייד יוציא את רשימת הקרנות בעלות התשואה הטובה ביותר מאז תחילת השנה או 12 החודשים האחרונים ויצביע על זאת העומדת בראש הרשימה. לכאורה ההמלצה נראית הגיונית אבל בפועל היא טומנת בחובה סיכון גדול.

לפני שנשים את כספנו על קרן כזאת או אחרת, חשוב מאוד להסתכל מעבר לתשואה בפרק הזמן האחרון. יכול להיות שבחודשים האחרונים, קרן מסוימת אומנם רשמה תשואה יפה אך באותו פרק הזמן היא גם הראתה תנודתיות גבוה מאוד והדבר ילמד על הסיכון שבה. יכול גם להיות שהקרן היא קרן חדשה, אשר מגייסת כסף וברור שיותר קל לנהל קרן מגייסת מאשר קרן קרן סטטית (שלא לדבר על קרן בפדיונות) והדבר בא לידי ביטוי בתשואה.

חשוב מאוד גם לבדוק את תשואות הקרן לפחות בשלוש השנים האחרונות, בכדי לאמוד על יציבות הקרן לאורך זמן. קרן שירדה פחות בתקופה של ירידות בבורסה ועלתה יותר בתקופה של עליות היא כנראה הקרן הנכונה להשקעה אבל זאת נדע רק מבדיקה של מספר שנים אחורה.

רשימת דגשים זו היא חלקית ביותר ורק באה לשים את האצבע על הבעייתיות שבשיטה הקיימת. גם בבנקים הבינו את העניין שיועצי ההשקעות הם מוטי תשואה ומתוך הניסיון הכנה להגיע לניקיון כפיים - הפתרונות שלהם כבר בדרך. בבנקים עובדים על נוסחה, לפיה הקרן שתעמוד בראש הרשימה ולמעשה תומלץ ללקוח, תהיה שיכלול של תשואה ומדד שארפ. מדד שארפ מודד את תנודתיות הקרן ולמעשה מגדיר את רמות הסיכון אל מול הסיכוי. שימוש במדד שארפ, ככלי לבחירת הקרן, הוא מחשבה נכונה אך ברור שהוא נותן פיתרון חלקי בלבד וגם על זה הבנקים כבר חשבו.

הבנקים עובדים בימים אלו על מדד איכות לקרנות הנאמנות. כל מרכיב רלוונטי הקשור בקרן, כגון גודל הקרן, התנודתיות שלה, גודל בית ההשקעות שעומד מאחוריה, התשואה ההיסטורית ועוד ועוד, ישוכללו לתוך נוסחה שבסופו של דבר תפלוט את הקרן המומלצת ללקוח המבולבל.

אם כן, יש בעיה ויש גם סוג די טוב של פיתרון בדרך, העניין הוא שבינתיים הציבור ממשיך להגיע ליועצי ההשקעות ולקבל המלצות על בסיס נתונים חלקיים ביותר. לכן בינתיים, על המשקיעים לקחת את היוזמה לידיים, לדעת אילו שאלות לשאול ובעצם לעשות מחקר אמיתי בטרם כניסה להשקעה בקרן כזאת או אחרת ומעל לכל לזכור - קרן מנייתית משמעותה היא השקעה במניות, על כל הסיכונים המשתמעים מכך.

מאת: יוסי פינק