על רואה חשבון לנהוג בחובת זהירות כלפי צד שלישי

ת"א 127959/00 (טרם פורסם), חממה מאיר סחר 1996 בע"מ נ' 1. אחים ש.ח. הרשקו סחר ומזרח התיכון בע"מ, 2. הרשקו שי, 3. עופר טל, 4. רו"ח זאב שטרן, המודיע: רו"ח זאב שטרן, הצדדים השלישיים: 1. אחים ש.ח. הרשקו סחר ומזרח תיכון בע"מ, 2. הרשקו שי, 3. חגי הרשקו, 4. עופר טל העובדות חברת חממה מאיר סחר 1996 בע"מ הנה חברה, שעיסוקה בתחום המסחר במוצרי מזון לסוגיהם ושיווקם [להלן - "התובעת"]. חברת אחים ש.ח. הרשקו סחר ומזרח התיכון בע"מ [להלן - "הנתבעת"] הייתה בקשרי מסחר עם התובעת ורכשה ממנה סחורות בסכומים שונים מעת לעת. הנתבעת שילמה בשיקים דחויים בעבור הסחורות. שמונה מהם חילל הבנק הנמשך מסיבות שונות (מוגבל, מעוקל, עבר זמנו וכו'), והם מהווים את סכום התביעה - 50,955 ש"ח. הנתבע 2 [להלן - "שי"] הנו בעל 50% ממניות הנתבעת ומשמש כמנהלה על פי תדפיס פרטי חברה של רשם החברות. הנתבע 3 [להלן - "עופר"] הנו אחיו של שי, והוא היווה את הרוח החיה להקמת הנתבעת ולניהולה. עופר לא הגיש כתב הגנה מטעמו ולפיכך - ניתן כנגדו פסק דין בהעדר הגנה. הנתבע 4 [להלן - "רו"ח שטרן"] שימש כרואה החשבון של הנתבעת, ועל פי הנטען, הוא שאימת את החתימות, הנחזות להיות חתימותיהם של שי ועופר, על כתב הערבות נושא המחלוקת [להלן - "כתב הערבות"]. פסק הדין שלפנינו מתמקד בשאלות: א. האם שי חתם על כתב הערבות לטובת התובעת, אם לאו ? ב. האם רו"ח שטרן אימת את חתימתו של שי על כתב הערבות, אם לאו ? לטענת התובעת, שי ועופר חתומים על כתב ערבות אישית, אשר על פיו הם ערבים, ביחד ולחוד, לחובותיה של הנתבעת כלפי התובעת, עד לסך של 100 אלף ש"ח, ורו"ח שטרן אימת את חתימותיהם של שי ועופר על כתב הערבות. את השיקים של הנתבעת, בסכום כולל של 50,955 ש"ח, כנזכר לעיל חילל הבנק הנמשך, ופניותיה של התובעת לנתבעת - לסלק את יתרת חובה - לא נענו. לפיכך, חובתם של שי ועופר, כערבים לחובותיה של הנתבעת, קמה לשלם את סכומם של השיקים שחוללו. נוסף על כך, התובעת טוענת, כי אם תתברר גרסתו של שי כנכונה - על פיה, הוא מעולם לא חתם על כתב הערבות והחתימה על המסמך איננה חתימתו - יש מקום לחייב את רו"ח שטרן בסכום התביעה, מן הטעמים הבאים: ● הוא לא וידא את אמיתות חתימתו של שי על כתב הערבות. ● הוא אישר את חתימתו של שי על כתב הערבות, ללא זיהוי מלא של החותם ובאמצעות תעודה מזהה נושאת תמונה. ● הוא אישר את חתימתו של שי על כתב הערבות, אף שזו לא נחתמה בפניו. רו"ח שטרן לא התנהג כשורה ומעשיו אלו עולים כדי: א. רשלנות וסטייה מסטנדרט הזהירות, המצופה מרואה חשבון סביר, כאשר קיימת לו חובת זהירות כלפי התובעת. ב. תרמית ומצג שווא בנוגע לעובדת אימותן של חתימותיהם של שי ושל עופר, במטרה לאפשר את המשך פעילותה העסקית של הנתבעת עם התובעת. ג. הטעיה, שבגינה ניאותה התובעת לנהל עסקים עם הנתבעת. ד. הפרת חובה חקוקה, הקבועה בתקנה 1א(1) לתקנות רואי-חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), התשכ"ה-1965, שעניינה: "1א(1) מתן שירות מקצועי שלא בהקפדה על הגינות, או מתוך משוא-פנים, או שלא לפי הכללים, התקנים והנוהלים המקובלים במקצוע, או שלא לפי מיטב שיקול-הדעת". לטענתו של שי, מעולם הוא לא חתם על כתב הערבות, ולמעשה, החתימה הנחזית להיותו חתימתו הנה זיוף. רו"ח שטרן דוחה מכול וכול את הטענות כנגדו בעניין אימות חתימתו של שי על כתב הערבות. לדבריו, מעולם לא אימת את חתימתו של אדם שלא חתם בנוכחותו, לאחר זיהויו הפוזיטיבי. לטענתו, חתימתו של שי על כתב הערבות אומתה על ידו בנוכחותו של שי, ולאחר שזיהה אותו באמצעות תעודת זהות, כפי שהוא נוהג לעשות במסגרת עבודתו. במקביל לכתב הגנתו, רו"ח שטרן הגיש הודעת צד ג' כנגד הנתבעת, שי, עופר וחגי הרשקו [להלן - "חגי"], אחיהם של שי ועופר ומי שמחזיק ב-50% הנותרים ממניותיה של הנתבעת. על פי רישומי תדפיס חברה מטעם רשם החברות, הוא משמש כמנהלה עם אחיו שי. רו"ח שטרן טוען, כי על הצדדים השלישיים לשפותו על כל סכום, שבו הוא יחויב כלפי התובעת. שכן, אחרת יימצא, כי הוא נושא בחובה של הנתבעת, אשר רכשה את הסחורה מן התובעת, קיבלה אותה, ולא שילמה בעבורה, וכן בחובותיהם של שי ושל חגי, אשר נהנו מן הסחורה שרכשה הנתבעת, ואף בחובו של עופר, אשר חתם כערב לחובותיה של הנתבעת כלפי התובעת. הנתבעת וחגי לא הגישו כתב הגנה כנגד הודעת צד ג'. לפיכך ניתן כנגדם פסק דין בהעדר הגנה, ונותרה בעינה המחלוקת כלפי יתר הצדדים השלישיים. פסק הדין בית המשפט קבע, בהסתמך על הראיות שהובאו לפניו, כי רו"ח שטרן חתם על אימות כתב הערבות, בלי ששי ניצב והזדהה לפניו כדין, ובלי שאימת את חתימתו כדין. רו"ח שטרן התרשל בכך, שחתם על כתב הערבות כמאמת חתימה, ללא מילוי פרטיהם של אלה, שכביכול ניצבו לפניו וחתמו על כתב הערבות, תוך שהוא מותיר את פרטי הערבים ריקים מכל תוכן, ואינו מוחק את החלקים המיותרים שם. במעשיו אלה, רו"ח שטרן איפשר את ביצוע השינויים, שנעשו לאחר מכן בכתב הערבות, ושעליו נסמכת התובעת. משעה שרו"ח שטרן חתם על כתב הערבות כמאמת חתימה, בלי שטרח למלא את פרטי האדם, שאת חתימתו הוא כביכול אימת, הוא התרשל כלפי התובעת, שסמכה על כתב הערבות, ועליו לפצותה על הנזקים שנגרמו לה בעקבות מחדלו. לעניין התביעה כנגד שי, בית המשפט קבע, כי ממכלול העדויות עולה, ששי לא חתם על כתב הערבות, החתימה המתיימרת להיות חתימתו היא מעשה זיוף ועל כן נדחתה התביעה כנגד שי. בית המשפט קבע, כי למרות רשלנותו של רו"ח שטרן, יש לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור 75% מסכום התביעה לנזקיה שלה, וזאת מן הטעמים שיובאו להלן. למרות מודעותה של התובעת למצבה הכלכלי הרעוע של הנתבעת, התובעת ניאותה להמשיך לקיים יחסי מסחר עימה. התובעת המשיכה לספק לה סחורה נוספת, כאשר התמורה בעבורה שולמה בשיקים דחויים. התובעת נטלה על עצמה את הסיכון, כי הנתבעת לא תעמוד בתשלום, בעבור הסחורות שסופקו לה. כאשר סיכון זה התממש בפועל, אין לתובעת להלין אלא על עצמה. התובעת יכולה הייתה להקטין את נזקיה, לכל הפחות, אם הייתה נותנת משקל ראוי למצבה הכלכלי של הנתבעת, ומפסיקה לספק לה סחורה, או מפחיתה את כמות הסחורה. נוסף על כך, התנהלותה של התובעת, בכל הקשור לכתב הערבות, לתיקונו ולתקינותו, מעלה תהיות ותמיהות רבות. נראה כי התובעת בחרה, שלא לדקדק על קוצו של יוד, והעדיפה להתעלם מעובדות, שהיו בידיעתה אודות מצבה הכלכלי של הנתבעת, כדי להמשיך לקיים יחסי מסחר עימה. בפועלה, בדרך זו, התובעת נטלה על עצמה סיכון ועם התממשותו, יש מקום לחייבה באשם תורם, העולה הרבה על אשמו של רו"ח שטרן כלפיה. סיכומו של דבר - בית המשפט קבע, כי לתובעת יש אשם תורם בשיעור 75% מסכום התביעה. התביעה כנגד שי נדחתה. התביעה נגד רו"ח שטרן התקבלה בחלקה, ובית המשפט חייבו לשלם לתובעת 25% מסכום התביעה. בבית המשפט השלום בתל אביב-יפו לפני: כב' השופטת ד"ר דפנה אבניאלי ניתן ב-26.11.2006 בא כוח התובעת: עו"ד בן עמי בלבן בא כוח הנתבעים: עו"ד גד שילדן בא כוח המודיע: עו"ד גד שילדן הכותבת - מומחית לדיני עבודה במחלקה המשפטית, בחברת "חשבים ה.פ.ס.".