פעילות אגודה שיתופית חקלאית באורח זמני במעמד חברה

שאלה: "אגודה שיתופית חקלאית" מחלקת את חבותה במס מדי שנה בשנה לחברים באגודה; וזאת - לפי סעיף 62 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"]. למותר לציין: החלוקה היא לצורכי מס בלבד, והרווח עצמו נשאר בקופת האגודה. במשך שנים אחדות, העבירה ה"אגודה" את פעילותה ממעמדה זה ["אגודה"] - אל המעמד ["חברה"]. על מעמד ה"חברה" האמור התקבל אישור מיוחד מרשות המסים בישראל [להלן - "רשות המסים"], אשר על פיו: את הרווחים שיצטברו ב"חברה" יהיה אפשר לחלק לפי סעיף 62 לפקודה (דהיינו: כאילו זו "אגודה שיתופית חקלאית"). תוקף האישור האמור מרשות המסים הוגבל לשלוש שנים. באותן שלוש שנים: הרווחים שנצברו - נשארו ב"חברה"; ובמס, שהושת על הרווחים, חויבו חברי ה"חברה" לפי סעיף 62 לפקודה. לאחר תקופת שלוש השנים הללו, חדל מעמד ה"חברה" לגוף הנידון ושב אליו מעמד ה"אגודה"; דהיינו: עד וכולל היום - האגודה היא במעמד "אגודה שיתופית חקלאית". האם את הרווח - אשר נצבר ב"חברה", ואשר שולם עליו המס במלואו (הרווח כאמור חויב במס בחלוקה לחברי ה"חברה") - אפשר לחלק לחברי ה"חברה" בפטור ממס ? תשובה: הקדמה לפני כל נישום, המבקש לפעול פעילות עסקית, עומדות שתי חלופות ל"התארגנות לצורכי מס": 1. פעילות עסקית - כיחיד 2. פעילות עסקית - במסגרת תאגיד הפועל היוצא מחלופות אלה - הוא: ● אם הנישום פועל כיחיד - הוא משלם מס בהתאם לסעיף 121 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], ממס בשיעור 10% ועד מס בשיעור 49%. ● אם הנישום פועל באמצעות הקמת חברה בע"מ - יתקיימו שני מבני מיסוי: * המבנה הראשון - מיסוי החברה בשיעור קבוע, שכיום הוא 31%. * המבנה השני - רווחים, שיצטברו בחברה (עודפים) ושיחולקו לנישום, שהוא בעל מניות, יחויבו עוד פעם במס בשיעור 25%. השאלה, אם לפעול בעסק כיחיד או באמצעות תאגיד, מתעוררת לא פעם אחת; והתשובות על שאלה זו הן פועל יוצא של אלה: ההכנסה החייבת הצפויה, מדיניות השקעות, מעמדו האישי של בעל המניות מבחינת מיסוי, ועוד. בעבר ראינו עיוותים ניכרים, שהיו קיימים בין נישומים, אשר פעלו עסקית כיחידים, לבין נישומים, אשר לצורך פעילותם העסקית הקימו חברה בע"מ. עם זאת - קיימת בעת האחרונה מגמה ברורה של המחוקק לייצור איזון, עד כמה שאפשר, בין שני אופני פעילות אלה, אשר בסופו של דבר לא יחליט נישום על פעילות עסקית כיחיד או על הקמת חברה לפעילותו העסקית; וזאת, רק משום חיסכון המס הגלום באחת משתי החלופות שפורטו לעיל. לבד משתי החלופות דלעיל - יש עוד חלופה, שלישית, אשר מכונה בכינוי (שבו נופך של הומור): "ללכת עם ולהרגיש בלי". בחלופה זו, השלישית, איפשר המחוקק במקרים אחדים לפעול עסקית במסגרת חברה בע"מ, אך להיות מחויב במס כיחיד; דהיינו: החברה היא "שקופה" לצורכי מס. במקרים אחדים אלה, המובאים להלן, ממוסה היחיד פעם אחת, והרווחים שמוסו יועברו אליו לאחר מכן ללא תשלום מס נוסף בניגוד למנגנון מיסוי הרווחים המחולקים אשר קיים בחברה בע"מ. לגופו של עניין סעיף 62 לפקודה, הדן במיסוי "אגודה שיתופית חקלאית", קובע, כי: "דינה של אגודה שיתופית... יהיה בשנת מס פלונית כדין שותפות לעניין פקודה זו...". המשמע מן המובאה הזו הוא: רווחי אגודה שיתופית ימוסו, אם האגודה דרשה זאת, אצל חברי האגודה בהתאם לשיעורי המס, לזיכויים ולניכויים החלים על כל אחד מהחברים. אם, אכן, תבעה האגודה השיתופית להיות חייבת מס כשותפות - הרי מזומן, אשר יחולק מהרווחים, שחויבו במס אצל חברי האגודה, לא יחויב במס פעם נוספת. בסעיף 62 לפקודה איפשר המחוקק לאגודה השיתופית ליהנות למעשה מכל העולמות; שכן, שנה אחת יכולה האגודה השיתופית להיות חייבת במס כתאגיד ושנה אחרת [נניח, אחריה] היא יכולה להיות חייבת כשותפות. הסוגיה האם לאור ההחלטה המקדמית ["פרה רולינג"] של רשות המסים בישראל, אשר לפיה אושר ל"אגודה" להתאגד כ"חברה", אך לשלם את המס באמצעות החברים שבה, יש לחייב במס את הרווחים, שיחולקו לחברים לאחר שנים אחדות, אותם רווחים שכבר שולם המס עליהם בהתאם לסעיף 121 לפקודה [?]. דיון ומסקנות בהתאם להבנתי המקצועית ולמידע בפניית השואלים - ההחלטה המקדמית שניתנה לאגודה דומה במהותה למצבים הקיימים בחוק: סעיף 64 לפקודה - הדן בחברת-בית; סעיף 64א לפקודה - הדן בחברה משפחתית; ולעתיד לבוא, לאחר שיותקנו תקנות, סעיף 64א1 לפקודה - הדן בחברה שקופה. בכל המצבים דלעיל - הדין הוא אחד: הרווחים של החברה יחויבו במס באמצעות בעלי המניות בה. דיווידנד, אשר יחולק מרווחים אלה, דינו: לא להיות מחויב במס [וחובה להבחין היטב: לא "פטור ממס" אלא "אינו חייב במס"] בעת קבלתו אצל בעלי המניות. בהתאם למידע בפניית השואלים - אישרה רשות המסים לאגודה השיתופית להמשיך לפעול בהתאם לסעיף 62 לפקודה; וזאת, אף על פי שהפעילות העסקית של האגודה התבצעה במעמד "חברה בע"מ". בכל שלוש השנים, שבהן פעלה האגודה במעמד זה, שולם המס בידי "בעלי מניות", שהם בעצם חברי העמותה. בשל זאת, ולאור הסקירה לעיל, מתבקשת התשובה, כי דיווידנד שמחלקת החברה לא יחויב עוד פעם במס; וזאת - דומה למיסוי חברת-בית, למיסוי חברה משפחתית, ולמיסוי חברה שקופה בעתיד.