כחלק מפעילות רשות ההגבלים העסקיים, פועלת המחלקה הכלכלית, ברשות מרב בארי, בבדיקת בקשות מיזוג ובמתן המלצה לממונה לגבי אישורן, אישורן בתנאים או התנגדות להן. הרשות מבצעת מעקב מסודר אחר נתוני הטיפול במיזוגים לאורך השנים. מידע זה מאפשר מעקב שוטף, על עמידה בלוחות זמנים; מצב הבחינה התחרותית בכל נקודת זמן - השוק הרלוונטי לבחינה וחלקן של החברות המתמזגות בשוק. מערכת זו, המהווה מאגר נתוני המיזוגים לאורך זמן, מאפשרת גם הסתכלות רוחבית על מגמות ושינויים לאורך שנים בבחינת המיזוגים ובהחלטות הממונה.

מנתונים ניתן בין היתר, לבחון את מאפייני המיזוגים שנבדקו ברשות, הסיבה להגשתם, משך הזמן לבחינתם, האם מדובר במיזוגים בינלאומיים או מקומיים וההחלטה שנתקבלה.

בנקודות מרכזיות העולות מניתוח הסטטיסטיקות בולטות העובדות כי: בין השאר, בשנת 2006 עלה מספר הפניות שנבדקו ברשות ההגבלים העסקיים ב-8%, שיא של שש השנים האחרונות. מספר בקשות המיזוג שנבחנו ובהן ניתנה החלטה עמד על 219 מיזוגים, גידול של 21% משנת 2005.

88% מן המיזוגים אושרו ללא תנאים, 11% אושרו בתנאים, ושלוש החלטות התנגדות.

התנאים בהם אושרו 11% מהמיזוגים מחולקים לתנאים התנהגותיים, תנאים מבניים ותנאים התנהגותיים + מבניים. תנאים התנהגותיים הם תנאים בהם מחויבת החברה הממוזגת להימנע מהתנהגויות מסוימות, דוגמא לאיסור התנהגותי יכולה להיות הימנעות מהתקשרות בהסכמי בלעדיות; תנאים מבניים, הם תנאים היוצרים הפרדה מבנית בין חברות כגון ירידה באחזקות בחברה מסוימת, או מכירת סניפים של אחד מהצדדים למיזוג.

בשנת 2006 ניסו ברשות להקטין את היקף האישורים בתנאים התנהגותיים מתוך הבנה כי תנאים אלה קשים לאכיפה, ואילו במקומות בהם נדרשה הפרדה וניתן היה לפתור הבעיה בתנאים מבניים, ניתנו תנאים של הפרדה מבנית. בפועל כתוצאה ממדיניות זו מגלים ירידה באחוז המיזוגים שאושרו בתנאים התנהגותיים מכ-65% בשנת 2005 לכ-42% בשנת 2006. במקביל היו ברשות עדים לעליה באחוז המיזוגים שאושרו בתנאים מבניים, מכ-23% בשנת 2005 לכ-54% בשנת 2006.

50% מהמיזוגים שנבחנו היו מיזוגים אופקיים, קרי מיזוגים בין מתחרים; 12% מהמיזוגים היו אנכיים בלבד, מיזוגים בין ספק ולקוח, או בין יצרן למפיץ, 16% נוספים היו מיזוגים הן אופקיים והן אנכיים, המיזוגים הנותרים, כ-22%, היו מיזוגים קונגלומרטים ללא חפיפה בין תחומי הפעילות של החברות המתמזגות.

זמן הטיפול הממוצע של כלל המיזוגים עמד על 25 ימים בלבד (זהה לשנה קודמת), מקבלתם ועד מתן החלטת הממונה, וזאת למרות העלייה במספר המיזוגים שנבדקו.

זמן הבחינה הכלכלית של 37 מיזוגים בעייתיים בהם היה חשש תחרותי הן בהיבט האופקי שכן מדובר היה במיזוג בין מתחרים והן בהיבט האנכי, עמד על 33 ימים בממוצע. זמן בדיקת יתר המיזוגים היה: 111 מיזוגים אופקיים, זמן ממוצע של 26 ימים; 26 מיזוגים אנכיים, זמן ממוצע של 25 ימים; 49 מיזוגים קונגלומרטים, זמן בדיקה ממוצע של 20 ימים.

כמו כן מביאה הרשות את רשימת המיזוגים בהם הוחלט על התנגדות הכוללת את:

1. אורלייט ענבר – הבסיס להתנגדות הוא מיזוג שתי היצרניות המקומיות היחידות של ארונות זיווד מפוליאסטר משוריין המשמשים בתור ארונות חשמל, מרכזי תאורה, ארונות לבקרת רמזורים, ארונות תקשורת וארונות גינון. בבדיקת המיזוג נמצא כי ליצרניות המקומיות יתרונות על היבוא, ווהיבוא אינו מהווה רסן תחרותי מספק.

2. ביווק ושפית - הבסיס להתנגדות הוא מיזוג שתיים מתוך שלושת יצרניות התרכיבים לבעלי כנף בישראל וכן שתים מתוך שלושת המשווקים המשמעותיים של תרכיבים ותרופות למגדלי בעלי כנף. בבחינת המיזוג נמצא כי מדובר בתחום עם חסמי כניסה גבוהים וצורך בשיווק סל מוצרים.

3. בזק ויס - בבסיס ההתנגדות למיזוג עומד הניתוח התחרותי של שוק הטלוויזיה הרב ערוצית, נוכח הכניסה הצפויה של טכנולוגיית שידורים שלישית וחדשה על בסיס תשתית חברת בזק. החשש מצד אחד למניעה מפלטפורמה שלישית מלהתחרות בשוק ומצד שני מניעת הגישה ממתחרי יס לפלטפורמה של בזק.