שיא של שש שנים בבקשות למיזוגי חברות במשק ב-2006

רשות ההגבלים העסקיים מדווחת על 219 בקשות שקיבלה בנושא. 88% מהבקשות אושרו ללא תנאים ו-11% אושרו תחת הגבלות שונות
שי פאוזנר |

כחלק מפעילות רשות ההגבלים העסקיים, פועלת המחלקה הכלכלית, ברשות מרב בארי, בבדיקת בקשות מיזוג ובמתן המלצה לממונה לגבי אישורן, אישורן בתנאים או התנגדות להן. הרשות מבצעת מעקב מסודר אחר נתוני הטיפול במיזוגים לאורך השנים. מידע זה מאפשר מעקב שוטף, על עמידה בלוחות זמנים; מצב הבחינה התחרותית בכל נקודת זמן - השוק הרלוונטי לבחינה וחלקן של החברות המתמזגות בשוק. מערכת זו, המהווה מאגר נתוני המיזוגים לאורך זמן, מאפשרת גם הסתכלות רוחבית על מגמות ושינויים לאורך שנים בבחינת המיזוגים ובהחלטות הממונה.

מנתונים ניתן בין היתר, לבחון את מאפייני המיזוגים שנבדקו ברשות, הסיבה להגשתם, משך הזמן לבחינתם, האם מדובר במיזוגים בינלאומיים או מקומיים וההחלטה שנתקבלה.

בנקודות מרכזיות העולות מניתוח הסטטיסטיקות בולטות העובדות כי: בין השאר, בשנת 2006 עלה מספר הפניות שנבדקו ברשות ההגבלים העסקיים ב-8%, שיא של שש השנים האחרונות. מספר בקשות המיזוג שנבחנו ובהן ניתנה החלטה עמד על 219 מיזוגים, גידול של 21% משנת 2005.

88% מן המיזוגים אושרו ללא תנאים, 11% אושרו בתנאים, ושלוש החלטות התנגדות.

התנאים בהם אושרו 11% מהמיזוגים מחולקים לתנאים התנהגותיים, תנאים מבניים ותנאים התנהגותיים + מבניים. תנאים התנהגותיים הם תנאים בהם מחויבת החברה הממוזגת להימנע מהתנהגויות מסוימות, דוגמא לאיסור התנהגותי יכולה להיות הימנעות מהתקשרות בהסכמי בלעדיות; תנאים מבניים, הם תנאים היוצרים הפרדה מבנית בין חברות כגון ירידה באחזקות בחברה מסוימת, או מכירת סניפים של אחד מהצדדים למיזוג.

בשנת 2006 ניסו ברשות להקטין את היקף האישורים בתנאים התנהגותיים מתוך הבנה כי תנאים אלה קשים לאכיפה, ואילו במקומות בהם נדרשה הפרדה וניתן היה לפתור הבעיה בתנאים מבניים, ניתנו תנאים של הפרדה מבנית. בפועל כתוצאה ממדיניות זו מגלים ירידה באחוז המיזוגים שאושרו בתנאים התנהגותיים מכ-65% בשנת 2005 לכ-42% בשנת 2006. במקביל היו ברשות עדים לעליה באחוז המיזוגים שאושרו בתנאים מבניים, מכ-23% בשנת 2005 לכ-54% בשנת 2006.

50% מהמיזוגים שנבחנו היו מיזוגים אופקיים, קרי מיזוגים בין מתחרים; 12% מהמיזוגים היו אנכיים בלבד, מיזוגים בין ספק ולקוח, או בין יצרן למפיץ, 16% נוספים היו מיזוגים הן אופקיים והן אנכיים, המיזוגים הנותרים, כ-22%, היו מיזוגים קונגלומרטים ללא חפיפה בין תחומי הפעילות של החברות המתמזגות.

זמן הטיפול הממוצע של כלל המיזוגים עמד על 25 ימים בלבד (זהה לשנה קודמת), מקבלתם ועד מתן החלטת הממונה, וזאת למרות העלייה במספר המיזוגים שנבדקו.

זמן הבחינה הכלכלית של 37 מיזוגים בעייתיים בהם היה חשש תחרותי הן בהיבט האופקי שכן מדובר היה במיזוג בין מתחרים והן בהיבט האנכי, עמד על 33 ימים בממוצע. זמן בדיקת יתר המיזוגים היה: 111 מיזוגים אופקיים, זמן ממוצע של 26 ימים; 26 מיזוגים אנכיים, זמן ממוצע של 25 ימים; 49 מיזוגים קונגלומרטים, זמן בדיקה ממוצע של 20 ימים.

כמו כן מביאה הרשות את רשימת המיזוגים בהם הוחלט על התנגדות הכוללת את:

1. אורלייט ענבר – הבסיס להתנגדות הוא מיזוג שתי היצרניות המקומיות היחידות של ארונות זיווד מפוליאסטר משוריין המשמשים בתור ארונות חשמל, מרכזי תאורה, ארונות לבקרת רמזורים, ארונות תקשורת וארונות גינון. בבדיקת המיזוג נמצא כי ליצרניות המקומיות יתרונות על היבוא, ווהיבוא אינו מהווה רסן תחרותי מספק.

2. ביווק ושפית - הבסיס להתנגדות הוא מיזוג שתיים מתוך שלושת יצרניות התרכיבים לבעלי כנף בישראל וכן שתים מתוך שלושת המשווקים המשמעותיים של תרכיבים ותרופות למגדלי בעלי כנף. בבחינת המיזוג נמצא כי מדובר בתחום עם חסמי כניסה גבוהים וצורך בשיווק סל מוצרים.

3. בזק ויס - בבסיס ההתנגדות למיזוג עומד הניתוח התחרותי של שוק הטלוויזיה הרב ערוצית, נוכח הכניסה הצפויה של טכנולוגיית שידורים שלישית וחדשה על בסיס תשתית חברת בזק. החשש מצד אחד למניעה מפלטפורמה שלישית מלהתחרות בשוק ומצד שני מניעת הגישה ממתחרי יס לפלטפורמה של בזק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.