האם יהיה סוף סוף פיקוח על עמלות הבנקים?
בנק ישראל גיבש הצעה להסדרת נושא מחירי השירותים הבנקאיים, בהתאם להחלטתו לבחון שנית את הנושא, על רקע הדיון הציבורי והצעות החוק הפרטיות שהוגשו בנושא זה, לפני כחודשיים. ההצעה, הכוללת טיוטת הצעת חוק הועברה למשרד האוצר על מנת לקדם את הליך החקיקה במסגרת הצעת חוק ממשלתית.
עיקר ההצעה הוא מתן סמכות, בחקיקה, למפקח על הבנקים בבנק ישראל לפקח על מחירי השירותים הבנקאיים, זאת כדי לקדם את התחרות ולהקטין כשלי שוק, בפרט במגזרים בהן רמת התחרות נמוכה, וכן כדי להבטיח מספר פעולות בסיסי שיהיה זול ויאפשר נגישות מרבית לחשבונות בנק בישראל. על פי ההצעה, המפקח על הבנקים יוסמך לפקח על מחירי השירותים הבנקאיים, בהתאם לארבע עילות פיקוח:
1. שירות שהעמלה בגינו עלולה להפחית את התחרות; 2. שירות אותו חייב הלקוח לקבל בתאגיד בנקאי מסוים; 3. שירות חיוני בקשר עם חשבון עובר ושב; 4. שירות שבגינו נגבית עמלה ללא צידוק מספיק.
כמו כן מוצע, כי המפקח על הבנקים יוסמך לקבוע את מבנה התעריפון המלא של הבנקים, השירותים הבנקאיים שייכללו בו, שמות העמלות שייגבו בגינם, סוגיהן ודרך חישובן. הכוונה היא לפשט עד כמה שניתן את התעריפון.
ההצעה כוללת גם צעדים לשיפור יכולת ההתמצאות של הלקוחות במחירי השירותים שהבנקים מציעים ויכולת ההשוואה בין הבנקים השונים. זאת משום החשיבות בעיקרון השקיפות, בפרט במערכת בנקאות ריכוזית כמו בישראל, בלי כל קשר לרמת המחירים הנהוגה בארץ ביחס למערכות בנקאות אחרות בעולם. הצעדים המוצעים איפוא הם: - צמצום ניכר במספר העמלות.
- יצירת אחידות במבנה התעריפון ובשמות השירותים הבנקאיים בגינם נגבות עמלות.
- יצירת שירות אחד שמהותו ניהול חשבון עובר ושב. כלומר, הגדרת השירותים השוטפים הכרוכים בניהול חשבון עובר ושב (כגון: הפקדות ומשיכות לחשבון וממנו, הוראות קבע, הרשאות לחיוב חשבון) כשירות אחד בלבד. - יצירת תעריפונים נפרדים ללקוחות מסוימים או לקבוצות שירותים מסוימות, שייגזרו מתעריפון העמלות המלא של הבנק. תעריפונים אלה ישמשו, באופן ממוקד, בעיקר לקוחות פרטיים, העושים שימוש בשירותים בעלי האופי הצרכני יותר מבין השירותים הבנקאיים. למשל, לקוחות נוטלי משכנתאות, לקוחות מחזיקי כרטיסי חיוב, ולקוחות פרטיים בעלי חשבון עובר ושב.
- יצירת מתכונת דיווח שוטף לפיקוח על הבנקים בקשר לעמלות, שתשמש לפרסום השוואתי תקופתי לעניין זה.
- צמצום עלויות והקלת המעבר מבנק לבנק.
עוד נמסר מבנק ישראל, כי מהשוואה בינלאומית שנערכה בנושא עולה כי במדינות המערב, בהן נראה כי קיימת רמת תחרות גבוהה בענף הבנקאות, מקובלת, בדרך כלל, שיטת גביית עמלות פשוטה, שאינה כרוכה בריבוי עמלות, ואף לעתים מאפשרת ללקוח, בנסיבות מסוימות, להימנע מתשלום עמלות בגין פעולות שוטפות בחשבון העובר ושב. כמו כן, במדינות מערביות רבות מקובל להתערב במחירי השירותים הבנקאיים השוטפים הנוגעים לחשבון עובר ושב ולאמצעי תשלום, עד מספר מוגבל של פעולות.
באיגוד הבנקים מיהרו להגיב. משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים: "מבלי להיכנס לפרטי ההצעה שאותה טרם ראינו, אוכל לומר שאני מרוצה מכך שבנק ישראל בוחר להתמקד בעמלות של משקי הבית, אך מאוכזב מכך שהוא בוחר להמליץ על תרופה קיצונית בדמות פיקוח גורף על המחירים. העובדות מעידות על כך שמצבם של משקי הבית בתחום העמלות איננו קשה כמו שנהוג לחשוב, ובוודאי אינו מצדיק התערבות בחקיקה".
