שלילת הודעה מוקדמת מעובד שגרם למעביד נזק

עב 6410/04 פרדסי משה נ' אבני אנרגיה בע"מ, ניתן ביום 16.11.2006.
עו"ד לילך דניאל |

עובדות ------

אבני אנרגיה בע"מ (להלן: "המעבידה") הינה חברה המנהלת סוכנות דלקים ושמנים. משה פרדסי (להלן: "העובד") הועסק אצל המעבידה כמקדם מכירות ושיווק באזור המרכז החל מחודש אוקטובר 2002, בכפוף למחלוקת בין הצדדים האם העסקת העובד הסתיימה ביום 25.6.03 כטענתו, או שמא כטענת המעבידה בחודש מאי 2003. תנאי ההתקשרות בין העובד לבין מעבידה הוסדרו במסגרת הסכם התקשרות שנחתם ביניהם ביום 11.10.02. בהתאם לחוזה זה, נקבע כי המעבידה תשלם לעובד תמורה על בסיס עמלות מכירה, ובחודשיים הראשונים לעבודתו תשלם לו אף שכר מינימום והוצאות דלק ופלאפון. כמו כן, צוין במפורש בהסכם, כי בין הצדדים לא יתקיימו יחסי עובד-מעביד וכי "כל התנאים המקובלים" יכוסו באמצעות העמלות שיקבל העובד בהתאם להיקף מכירותיו. העובד תובע להכיר בקיומם של יחסי עובד-מעביד, וכפועל יוצא מכך, לחייב את המעבידה בתשלום שכר עבודה, פדיון ימי חופשה, תשלום עמלת מכירות, דמי חגים, החזר הוצאות דלק וטלפון נייד וחלף הודעה מוקדמת, בגין תקופת עבודתו הנטענת וסיומה. במקביל להליך זה, הגישה המעבידה תביעה נגד העובד בבימ"ש השלום בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, בשל תרמית והונאה לו נפלה קורבן, ואשר המעבידה רואה בעובד את האחראי לו.

פסק דין ------- קיומם של יחסי עובד-מעביד

הסכם ההתקשרות, עליו חתמו הצדדים עם תחילת העבודה קובע, כי לא ישררו ביניהם יחסי עובד-מעביד. ברם, קיומו של הסכם התקשרות הקובע את מעמדם של הצדדים לו, יכול אמנם לשמש ראיה לכוונת הצדדים, אולם אין בו כדי להכריע את הכף לקיומם של יחסי עובד-מעביד. אין להתעלם מכך, שהיותו של אדם "עובד" הוא, לעניין אותן הזכויות והחובות שהחוק מקנה ושאין לוותר עליהן, דבר הקרוב לסטטוס וסטטוס אין יוצרים בהסכם ואין מבטלים בהסכם. המבחן הרווח היום לקביעת מעמדו של מבצע עבודה האם "עובד" הוא או "עצמאי" הוא המבחן המעורב. מבחן זה מחיל בקרבו את מבחן ההשתלבות המהווה את גרעינו וכן מבחני משנה נוספים. למבחן ההשתלבות שני פנים. מן הפן החיובי נדרש, ראשית, עצם קיומו של מפעל שניתן להשתלב בו ושנית, שהפעולה המבוצעת צריכה לפעילות הרגילה של המפעל, ושהמבצע את העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני של המפעל ואינו בבחינת "גורם חיצוני". בפן השלילי, נבחן האם מבצע העבודה הינו בעל עסק משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני. אין מחלוקת כי המעבידה הינה "מפעל" שניתן להשתלב בו, וכי פעילות המכירה והגביה שביצע העובד עבור המעבידה היא צורך הנובע מעיסוקה השוטף והרגיל של המעבידה, והעובד היה נתון במסגרתה הניהולית של המעבידה והשתלב בפעילותה. אשר לפן השלילי של מבחן ההשתלבות – הרי שנראה כי אף פן זה מתקיים במלואו. העובד לא העסיק עובדים משלו או נשא בעלויות הייצור והתפעול של משרדי המעבידה, לא החזיק באמצעי ייצור ולא נטל על עצמו סיכוני רווח והפסד. לפיכך, אין לומר כי העובד פעל כקבלן עצמאי והפעיל עסק משלו שסיפק שירותים למעבידה כגורם חיצוני. התמונה המצטיירת מחומר הראיות שהובא בפנינו מעלה, כי העובד היה נתון לפיקוחה ולמרותה של המעבידה ולנוהליה. המעבידה היא שקבעה את שכרו של העובד ותנאי העסקתו ואת גובה העמלות שקיבל עבור העסקאות שביצע. לכן ניתן לומר כי גם מבחן הפיקוח על אופן עבודתו של העובד ע"י המעבידה, מתקיים. העובדה שפעילות העובד בוצעה מחוץ לחצרי המעבידה ולא נדרש ולא קוים פיקוח על שעות עבודתו וסדר יומו, אין בה כשלעצמה כדי להעיד על העדר יחסי עובד מעביד. המעבידה שילמה לעובד את שכרו באמצעות תלושי משכורת כשל עובד שכיר, ואף ניכתה במסגרתם את תשלומי החובה החלים על העובד. כמו כן, ניהלה המעבידה מאזן ימי חופשה המגיעים לעובד במסגרת תלושי שכרו. בנוסף אין חולק כי העובד מילא את תפקידו באופן אישי ולא ע"י מי מטעמו. בחינת תנאי ההתקשרות בין הצדדים מעלה כי התקיימו בעובד כל הסממנים המצביעים על היותו עובד של המעבידה ולא נותן שירותים עצמאי.

זכאות העובד לחלף הודעה מוקדמת המעבידה היא שהביאה לסיום הקשר בין הצדדים, לאלתר, וללא מתן הודעה מוקדמת לעובד, אלא שלטענת המעבידה נסיבות פיטוריו של העובד, שללו מהעובד את זכאותו להודעה מוקדמת. זאת בשל הפרת משמעת חמורה שביצע העובד כלפי המעבידה ואשר בעטיה נגרם לה נזק כלכלי כבד. במסגרת עבודתו אצל המעבידה, יזם העובד קשר עם לקוחות פוטנציאליים, ניהל עמם מו"מ, ולבסוף החתימם על הסכמים לאספקת מוצרי הנתבעת באשראי, שעל גביהם אף נחתמה ערבות.

על העובד היתה מוטלת חובה לזהות אישית את הלקוח ואת הערב. העובד הגיש למעבידה 4 טופסי הסכמי אספקה חתומים עם ארבעה לקוחות חדשים, כאשר במהלך ניסיונותיה של המעבידה לגבות את החובות, התברר כי העובד החתים אדם אחד על ארבעת הסכמי האספקה, וכי העובד ידע כי חותם בפניו אדם אחר מזה שפרטיו מופעים על גבי ההסכם. כתוצאה מכך, נגרם למעבידה נזק בסך של 62,021 ₪. בית משפט השלום בנתניה קבע כי העובד אחראי לנזקי המעבידה בניכוי אשם תורם שיוחס למעבידה. לפיכך נקבע כי, התנהגותו של העובד, עולה כדי הפרת משמעת חמורה הפוטרת את המעבידה, עפ"י הוראת סעיף 10 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, ממתן הודעה מוקדמת.

זכאות העובד להחזר הוצאות דלק, שכר עבודה ועמלות העובד לא עמד בנטל להוכיח את זכאותו לתשלום החזר הוצאות דלק מעבר לחודשיים הראשונים לעבודתו. לעניין תשלום שכר עבודה והפרשי עמלות מכירה לחודשים מאי ויוני 03' – נטל ההוכחה להוכחת תקופת עבודתו והשכר המגיע בגינה מוטל על העובד. העובד לא עמד בנטל זה עבור חודש יוני. על מעביד הטוען "פרעתי" את חוב שכר העובדה, רובץ נטל הראיה להוכיח את טענתו. המעבידה לא עמדה בנטל זה בגין חודש מאי, ולפיכך זכאי העובד לתשלום עבור עבודתו בחודש זה.

פדיון חופשה שנתית מאחר ובין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעביד, זכאי העובד לפדיון חופשה שנתית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה