צבי שכטר: VC זרות כאן לא מתחרות בישראליות

"קרנות ההון סיכון הישראליות נותרו עם הרגליים על הקרקע, אנחנו לא רצים אחרי ההייפים בעולם", כך אומר צבי שכטר - שותף מייסד בקרן ההון סיכון.

בראיון ל-Bizportal מנפץ שכטר את הרושם שנוצר במהלך 2006, כי "מבול האקזיטים ששתף את השוק המקומי החזיר את ימי הבועה העליזים. אנחנו בהחלט מבדילים בין השוק המקומי לארה"ב, בעמק הסיליקון כולם מדברים על האינטרנט כדבר הלוהט. המכירה של YouTube, חברה בת שנה שכמעט לא הרוויחה בתמורה ל-1.6 מיליארד דולר, בהחלט מציתה את הדימיון אצל האמריקנים".

לדבריו, "הישראלים יותר ראציונלים ומפוכחים, אנחנו יודעים שאפילו חברות כמו metacafe הן לא ה-YouTube הבאה. בישראל משקיעים בתחומים שקשורים לתעשית ההייטק המסורתית, שאת חלקם האמריקנים לא ממש אוהבים. לדוגמה, תחום התוכנה לארגונים שלטעמינו לא מיצה את דרכו, נחשב אצלם לתחום "מת". זה לא שהפסיקו להשקיע בו, אבל הקרנות האמריקניות בהחלט לא אוהבות לשים שם את כספן".

על פי שכטר, בישראל עושים הכל. "תעשיית הסמיקונדקטור נותרה רלוונטית, ובעזרת הידע שקיים בישראל אנחנו מחפשים דרכים נוספות לפתח אותה. תחומי ה-DATA CENTER, וה-business intelligence מהווים גם הם מוקד להשקעות בארץ".

בתוך כך, לישראלים אין לדעתו מה לחפש מחוץ לישראל. "אם אתה משקיע בארה"ב סביר להניח שלא תקבל את העסקאות הטובות. בארץ, הקרנות לא מעונינות 'לשפוך' 100 מיליון דולר על סטרט אפ, אנחנו מחפשים את הנישות, את המקום בו אנחנו ייחודיים".

"בשוק הישראלי הקרנות המקומיות בהחלט שולטות, הזרים לא מהווים תחרות לשוק הישראלי", אומר צבי. להערכתו, קרן זרה לא תשקיע בישראל, אם אין לה נציגות מקומית.

הומלנד סקיוריטי? בדקנו, ובחרנו לא להשקיע

עם מדברים על הייפים - כלומר, אופנות כלל עולמיות או לפחות אמריקניות, הרי ששכטר מספר, כי תחום ההומלנד סקיוריטי הוא תחום שנבחן ב"גיזה" במשך השנים, אבל הוחלט לא להשקיע בו. בתחום זה, יש בעולם שחקנים מאד גדולים, והישראלים, למרות הנסיון הביטחוני נמצאים בו בעמדת נחיתות. תחום ה-clean teach למרות הסקסיות שלו נדחה גם הוא על ידינו.

עוד הוא אומר על בעניין זה, "תחומים שנחשבים לבעייתיים מבחינת תחזית האקזיט שלהם, לא יכנסו לפרוטפוליו של הקרנות. תחום פיתוח החומרים, נפסל אצלינו בדיוק מהסיבה הזאת".

שם המשחק הוא העיתוי

שכטר טוען שמודל הקרנות אינו מאפשר גמישות יתר לסטרט אפים. "העיתוי, הוא אחד הדברים החשובים ביותר בקרנות. איחור של שנתיים באקזיט יכול 'להרוג' את הקרן".

"כדי להחזיר את ההשקעה, חברה צריכה לחיות 5-7 שנים בממוצע כשבסוף חייב להגיע האקזיט. הקרנות, שמתפרקות כעבור 10 שנים מנכסיהן חייבות למצוא את החברות שיספקו להם את הסחורה", הוא מסביר.

היזמים קובעים

שכשואלים את שכטר, מה היא רשימת הנושאים שתבדוק תמיד, כאשר מגיעה אליך חברת סטראט-אפ המבקשת השקעה. הוא מסביר כי צוות היזמים הוא מה שמוביל את מדיניות ההשקעה וב"גיזה" רואים באנשים את הדבר הכי חשוב. "אנחנו דואגים שיהיה שם צוות. שזה לא יהיה תלוי הצלחה רק באדם אחד - גם אם הוא מוכשר ויזם סדרתי שצמיג הצלחות".

אחרי נושא הצוות, הוא מסביר, "מקוטלגים אצלנו על פי הסדר: השוק והטכנולוגיה". שכטר אומר בעניין זה, "אנחנו משתדלים לא להשקיע בקבוצת יזמים שהניהול שלהם לוקה בחסר. המצב בשוק הוא שאם היזמים הם מנוסים, אנחנו רודפים אחריהם, אם הם בתחילת דרכם המצב הפוך והם מתדפקים על דלתותינו".

428267