מסכמים שנה: מי היתה הכוככת בשוק תעודות הסל?

איזו שנה מטורפת זו היתה בשוק תעודות הסל. כבר לקראת סוף שנת 2006 אפשר היה כבר לשרטט מה שארע השנה בתחום המיוחד של תעודות הסל, כאשר אין כל ספק שתעודות סל היו להיט השנה. זאת, בשל שתי סיבות:

הראשונה היא, שמספר תעודות הסל הנסחרות בארץ הלך וגדל באופן מדהים לאורך כל השנה. מכמה עשרות תעודות סל בתחילת השנה המספר קפץ לכ-110 בימים האלה ממש. יש לציין, שברוב המדינות העולם, תופעה זו התקיימה.

עם זאת, ישראל מתאפיינת בפעלתנות פיננסית בלתי נלאית. מספר זה, 110, קרוב למספר תעודות הסל הנסחרות בבורסה של פריס למשל - שהוא 129, הרבה יותר גדול מאותו מספר בבורסת אמסטרדם, שהינו 58. כדי לסבר את האוזן יש "רק" כ-350 תעודות סל או מוצרים דומים, הנסחרים בשוק הגדול מכולם - ארה"ב. כלומר, ביחס לגודלה, מדינת ישראל בולטת באשר למספר תעודות הסל הנסחרות בה.

האם זה טוב? כן ולא. כן משום שזה מגדיל את התחרות ומציע למשקיע מבחר יותר רחב. לא - משום שבחלק ניכר מתעודות הסל, היקף המסחר הוא פשוט... אבסורדי.

מספר: ביום חמישי. יום מסחר האחרון לפני סוף השנה, ב-13 תעודות סל (בקושי 10% מכלל התעודות) נרשם מחזור של יותר מ-5 מיליון שקלים. זה מעט מאד, ואני חייב להזהיר כל משקיע: היקף מסחר קטן הוא עניין רע מאד, לא רק משום שזה מעיד על נזילות דלה, אלא גם משום שבנוסף לכך, עושה השוק יגדיל בצורה משמעותית את המרווח (spread), שהוא ההפרש בין מחיר קנייה למחיר מכירה באותה עת. זהו אחד ממרכיבי ההכנסות העיקריים של עושי השוק ובמקביל, מהווה עלות ניכרת מההוצאה של המשקיע.

הסיבה השניה היא - היקף המסחר בתעודות סל שהלך וגדל בצורה משמעותית מאד לאורך כל השנה. החלק של תעודות הסל ביחס לכלל המסחר עבר כבר את ה-20% לפני חודשים בודדים וממשיך לגדול.

האם זה טוב או רע? זה טוב מאד למניות הנכללות במדדים, משום שהן מרכזות תשומת לב של פי כמה יותר ומושכות השקעות בהתאם. בעוד שלמניות לא מספיק גדולות קשה להיכנס למדד כל שהוא. למשקיע זה לא כל כך משנה, אם כי סביר להניח שזה יגביר תופעה מוכרת מכבר: לקראת עדכון מדד מסוים, עדכון המתבצע באפון תקופתי, המניות העשויות להיקלט אליו עולות חדות. במקביל, אלו העלולות להיפלט מהמדד יורדות חדות.

בנוסף, יכולנו להתבונן ב-2006 בעובדות שלהלן:

מספר החברות המנפיקות תעודות סל קפץ (קשור לאירועים המתוארים לעיל). יש לזכור שבראשית היתה שם רק תאלי 25 הוותיקה. מאז, אקסלנס השתלטה על השוק הזה, והיא עדיין מובילה.

אולם לצידן, הרבה שחקניות נוספות נכנסו לזירה: תכלית, כלל פיננסים, אינדקס סל, פסגות אופק, פריזמה. זה מגדיל את התחרות וזה יפה מאוד עבור המשקיע.

דמי הניהול הפנימיים, אלה שבתוך תעודות הסל הולכים ונשחקים. אולם, אנו רחוקים מאד מלראות תנאים טובים בכל תעודות הסל. בין היתר, קיימת תופעה מקוממת שלצערי עוד לא נעלמה מהשוק הישראלי: חלק לא מבוטל של תעודות הסל לוקחות לעצמן חלק מהדיווידנדים, בנוסף לדמי הניהול ולמרווח הנובע ממרווחי ציטוט (spread). יש להילחם בתופעה הזו בכל כוח צרכני.

לאורך השנה הופיעו מוצרים מעניינים ומקוריים. למשל ראינו בעקבות השקתו של מדד תל דיב החדש, העוקב אחר חברות המחלקות דיווידנדים באופן יציב יחסית, את השקתן של לא פחות משלוש תעודות סל שונות - העוקבות אחרי אותו אינדקס.

עוד דוגמה מעניינת, הן כמה תעודות סל הפוכות או "שורט". אלה שעולות כשהשוק יורד, ומאבדות גובה כשהשוק עולה. היו גם הרבה השקות של תעודות סל העוקבות לאחר אינדקסים זרים. פה, אני חייב לומר שכל המחקרים והבדיקות שעשינו מובילות לאותה מסקנה: כאשר יש טעם להתעניין באינדקס זר כלשהוא דרך תעודת סל, עדיף לקנות ETF או Exchange Traded Fund הרלוונטי. כלומר, תעודת סל המתאימה הנסחרת בחו"ל.

וכמובן, אי אפשר להימנע מהשאלה החשובה של סוף השנה: מי היא תעודת הסל הנסחרת בארץ שכיכבה ב-2006? ובכן, קסם נדל"ן 15 ניצחה את כולן, עם תשואה של 71.84% מתחילת השנה עד ליום חמישי האחרון. כלומר, לאחר סגירת השוק ב-14.12.06 בערב. ומי הגרועה ביותר? קסם שורט ת"א 75 - עם תשואה שלילית של 28.69%.

המסקנה שלי בסוף 2006 היא, כי דווקא מכיוון שקיים מבחר הולך וגדל של תעודות סל, המשקיע חייב לנהל את השקעותיו בקפדנות כפולה ומכופלת. ראו הוזהרתם.

*הכותב אברהם לוי הוא מנכ"ל TrackBull - ישראל, שירותי השקעות