שוק האופציות: שמירה על ההגנה לפקיעת ינואר
בשבוע שעבר פקעו להן אופציות המעו"ף ברמה של 927.76 נקודות, בלווי מחזורי שיא של כ-1.6 מיליארד שקל. הפקיעה הייתה מעניינת וניכרו מאבקי כוחות בין אלו שחפצו במדד יציב עולה, לבין גופים חזקים שרצו למשוך את המדד כלפי מטה. סטיות התקן עלו מעט השבוע מ-15% לכיוון ה-17%.
מבחינתנו, כמנהלי תיקים מדובר ברכילות בלבד, שכן אין אנו תופסים פוזיציה לשם עשיית רווח ספקולטיבי, אלא מנסים להשתמש באופציות המעו"ף לשם רכישת ביטוח על תיק המניות שלנו.
לפני שבועיים הצגנו כאן אסטרטגיה לפקיעה בעלות של 10 שקל ליחידה (+P930, -P920, -P900, C970), מי שפתח אסטרטגיה זו הצליח להגן על עצמו מעט, וחסך לעצמו הפסד של 224 שקל לאסטרטגיה (שמגינה על כ-93,000 שקל מניות). בשבוע שעבר פתחנו בטור זה הגנה לפקיעה בחודש ינואר (+p910,-p890,-p860,-c1010) עלות ההגנה הייתה 4 שקלים ליחידה ואנו תקווה שלא נצטרך לנצלה.
השבוע קיבלנו המחשה יפה מכיוון שוק המט"ח, לקושי בניסיון לנבא את התנהגות השווקים. בנק ישראל, בניסיון להחזיר את האינפלציה ליעדה, הפחית את הריבית במשק ב-0.5% ובכך סברו רבים כי ניתן האות להתחזקותו של הדולר אל מול השקל. הדולר הגיב בעליה מיידית לכיוון ה-4.25 שקל לדולר ורבים הגדילו את החזקתם הירוקה. נכון לכתיבת שורות אלו נע לו הדולר סביב 4.206 שקל לדולר ומי שרכש דולר ביום שני ב-4.25 יכול לרשום לעצמו הפסד של כ-1% בתוך שלושה וחצי ימים.
ברצוני להדגיש שאין בכוונתי לקבוע שהדולר אמור להיחלש אל מול השקל, אלא להמחיש באמצעותו את בזבוז הכסף והאנרגיה שמלווים בניסיון לחזות את כיוון השוק. בנסיבות בהן קיימים גורמים רבי עוצמה המשפיעים על שער החליפין (גם על שוק המניות), שאינם קשורים לריבית בנק ישראל, אין זה ברור כי הורדת ריבית מפתיעה תוכל לשנות באופן משמעותי את הכיוון הקיים של זרימת הכסף. קשה לדעת מה יבחרו לעשות הזרים עם חזרתם מחופשת החג בתחילת השבוע. אולי ימכרו שקלים עקב הציפייה לריבית נמוכה יותר ואולי יקנו דווקא שחרים ארוכים, אשר בינתיים לא הגיבו כמעט להורדת הריבית האחרונה. בין השאר, בגלל עליות תשואות בארה"ב.
בכל אופן, המגמות היום ממשיכות להיות חיוביות כלפי השקל ולא נראה שעסקת ישקר או מרקורי ורבות אחרות היו מתבטלות בגלל פער של 0.75% בין הריבית הקצרה של ישראל לזו של ארה"ב וכפי שראינו גם לא בגלל גורמים פוליטיים כדוגמת התפטרות שר האוצר נתניהו, אשפוזו של רה"מ שרון ואפילו המלחמה בצפון.
הנתונים הכלכליים ממשיכים להיות חיובים והשבוע קיבלנו מספר חיזוקים נוספים מבנק ישראל שהעלה את תחזית הצמיחה שלו לשנת 2007 מ-4% ל-4.6%. כמו כן, בהחלטת הריבית שלו ציין הבנק, כי האמינות הפיסקלית נשמרת ובשנת 2006 צפוי גירעון של 1% בתוצר (האוצר מעריך 0.7%). נתונים נוספים חיוביים על המשק ניתן לראות בפריון העבודה בתעשייה שממשיך לגדול בקצב מהיר של 9.5% ב-12 החודשים האחרונים.
היצור גדל ב-9.9% מול גידול זניח של 0.4% בשעות העבודה.
מהצד השני, עלה המדד המשולב בחודש נובמבר ב-0.1%. מעט נמוך, אך לא ניתן להסיק מהעלייה המתונה בחודש אחד על שינוי בקצב התרחבות של הפעילות הכלכלית. בארה"ב יצאו לאור כמה נתונים מעודדים מה שממשיך לחזק את הסברה ששוק האמריקאי אולי מאט אך לא מתרסק וזה חשוב וטוב.
לאור האמור לעיל, מסקנתנו היא שניהול תיק השקעות צריך להיות אסטרטגי ולטווח ארוך, תוך כדי שילוב הגנות מתונות על תיק המניות, יש להימנע משינויים תזזיתיים של התיק, שכן הכסף ואנרגיה שמבוזבזים ברקע עולים יותר מהגנות שמאפשרות לנו ליהנות מהמשך עליות אך גם להמשיך לתפקד בחיינו במידה ותנועות ההון ישנו את כיוונם.
*מאת: דרור גילאון - מנכ"ל ניהול תיקי השקעות מאור-לוסקי בית השקעות.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד
התקנות החדשות מבטלות דרישות טכניות שהותאמו לאוטובוסים, ומאפשרות לרשויות המקומיות להפעיל הסעות מותאמות וגמישות יותר במיוחד במסלולים קטנים ומרוחקים של תלמידי החינוך המיוחד
תקנות תעבורה חדשות שחתמה עליהן שרת התחבורה, מירי רגב, יאפשרו לראשונה שימוש במוניות רגילות להסעת תלמידים, בפרט תלמידים עם צרכים מיוחדים. התקנות צפויות להיכנס לתוקף כבר בימים הקרובים, אחרי עבודת מטה שנערכה במשרד התחבורה בשיתוף משרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים.
מאות רשויות מקומיות ברחבי הארץ מפעילות מדי יום מערך הסעות מורכב עבור תלמידי החינוך המיוחד. לא מדובר באוטובוסים עמוסים, אלא לרוב במסלולים נקודתיים עם שניים או שלושה תלמידים בלבד לפעמים מיישובים שונים, לפעמים בנסיעה ארוכה, לעיתים תוך צורך בהתאמות מיוחדות. במציאות הזו, מונית רגילה היא פתרון הגיוני וזמין, אלא שעד כה חלו עליה כללים שהיו מותאמים בכלל עבור כלי רכב גדולים כמו אוטובוסים או מיניבוסים.
כך למשל, התקנות דרשו התקנת פנסי איתות מיוחדים מאחור, או הורדת תלמידים אך ורק מצד ימין כללים שקשה או בלתי אפשרי ליישם במונית סטנדרטית. בפועל, נהג המונית יושב קרוב לתלמידים, יכול להשגיח עליהם מקרוב, ולעיתים אפילו עוזר באופן אישי. לכן, ההיגיון שהנחה את משרד התחבורה היה לעדכן את ההגדרה בחוק של "הסעת תלמידים" כך שלא תחול על מוניות רגילות, ובכך לאפשר גמישות תפעולית לצד שמירה על בטיחות.
שרת התחבורה רגב מסבירה: "עם כניסתי לתפקיד הנחיתי את אנשי משרדי לבחון את מערך תקנות התעבורה, ובכל מקום שבו ניתן להפחית חסמים בירוקרטיים ותקינה מיותרת, בלי להתפשר על הבטיחות - לפעול לטובת האזרח. בוודאי כאשר מדובר באלה שהכי זקוקים לעזרתנו - תלמידי החינוך המיוחד. מערכת הסעות התלמידים, ושל תלמידי החינוך המיוחד בפרט, היא אתגר יומיומי לרשויות המקומיות ולמשפחות. התקנות החדשות יאפשרו להסיע ילדים גם במוניות רגילות, בצורה שתיתן מענה יעיל, בטוח ונגיש יותר. משרד התחבורה רואה חשיבות עליונה בשוויון ההזדמנויות ובנגישות לכל ילד, בכל מקום״.
- משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד
- ה-BRT יוצא לדרך: יחבר בין ראשל"צ, רמלה ולוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, מתייחס לשינוי: "התקנות החדשות נועדו לתת מענה מותאם למציאות של החינוך המיוחד – להסיע פחות תלמידים, לעיתים למרחקים גדולים, בצורה יעילה ובטוחה. זהו מהלך שיקל על הרשויות, יוזיל עלויות ויביא גמישות שדרושה בשטח."
