בשבוע שעבר פקעו להן אופציות המעו"ף ברמה של 927.76 נקודות, בלווי מחזורי שיא של כ-1.6 מיליארד שקל. הפקיעה הייתה מעניינת וניכרו מאבקי כוחות בין אלו שחפצו במדד יציב עולה, לבין גופים חזקים שרצו למשוך את המדד כלפי מטה. סטיות התקן עלו מעט השבוע מ-15% לכיוון ה-17%.

מבחינתנו, כמנהלי תיקים מדובר ברכילות בלבד, שכן אין אנו תופסים פוזיציה לשם עשיית רווח ספקולטיבי, אלא מנסים להשתמש באופציות המעו"ף לשם רכישת ביטוח על תיק המניות שלנו.

לפני שבועיים הצגנו כאן אסטרטגיה לפקיעה בעלות של 10 שקל ליחידה (+P930, -P920, -P900, C970), מי שפתח אסטרטגיה זו הצליח להגן על עצמו מעט, וחסך לעצמו הפסד של 224 שקל לאסטרטגיה (שמגינה על כ-93,000 שקל מניות). בשבוע שעבר פתחנו בטור זה הגנה לפקיעה בחודש ינואר (+p910,-p890,-p860,-c1010) עלות ההגנה הייתה 4 שקלים ליחידה ואנו תקווה שלא נצטרך לנצלה.

השבוע קיבלנו המחשה יפה מכיוון שוק המט"ח, לקושי בניסיון לנבא את התנהגות השווקים. בנק ישראל, בניסיון להחזיר את האינפלציה ליעדה, הפחית את הריבית במשק ב-0.5% ובכך סברו רבים כי ניתן האות להתחזקותו של הדולר אל מול השקל. הדולר הגיב בעליה מיידית לכיוון ה-4.25 שקל לדולר ורבים הגדילו את החזקתם הירוקה. נכון לכתיבת שורות אלו נע לו הדולר סביב 4.206 שקל לדולר ומי שרכש דולר ביום שני ב-4.25 יכול לרשום לעצמו הפסד של כ-1% בתוך שלושה וחצי ימים.

ברצוני להדגיש שאין בכוונתי לקבוע שהדולר אמור להיחלש אל מול השקל, אלא להמחיש באמצעותו את בזבוז הכסף והאנרגיה שמלווים בניסיון לחזות את כיוון השוק. בנסיבות בהן קיימים גורמים רבי עוצמה המשפיעים על שער החליפין (גם על שוק המניות), שאינם קשורים לריבית בנק ישראל, אין זה ברור כי הורדת ריבית מפתיעה תוכל לשנות באופן משמעותי את הכיוון הקיים של זרימת הכסף. קשה לדעת מה יבחרו לעשות הזרים עם חזרתם מחופשת החג בתחילת השבוע. אולי ימכרו שקלים עקב הציפייה לריבית נמוכה יותר ואולי יקנו דווקא שחרים ארוכים, אשר בינתיים לא הגיבו כמעט להורדת הריבית האחרונה. בין השאר, בגלל עליות תשואות בארה"ב.

בכל אופן, המגמות היום ממשיכות להיות חיוביות כלפי השקל ולא נראה שעסקת ישקר או מרקורי ורבות אחרות היו מתבטלות בגלל פער של 0.75% בין הריבית הקצרה של ישראל לזו של ארה"ב וכפי שראינו גם לא בגלל גורמים פוליטיים כדוגמת התפטרות שר האוצר נתניהו, אשפוזו של רה"מ שרון ואפילו המלחמה בצפון.

הנתונים הכלכליים ממשיכים להיות חיובים והשבוע קיבלנו מספר חיזוקים נוספים מבנק ישראל שהעלה את תחזית הצמיחה שלו לשנת 2007 מ-4% ל-4.6%. כמו כן, בהחלטת הריבית שלו ציין הבנק, כי האמינות הפיסקלית נשמרת ובשנת 2006 צפוי גירעון של 1% בתוצר (האוצר מעריך 0.7%). נתונים נוספים חיוביים על המשק ניתן לראות בפריון העבודה בתעשייה שממשיך לגדול בקצב מהיר של 9.5% ב-12 החודשים האחרונים.

היצור גדל ב-9.9% מול גידול זניח של 0.4% בשעות העבודה.

מהצד השני, עלה המדד המשולב בחודש נובמבר ב-0.1%. מעט נמוך, אך לא ניתן להסיק מהעלייה המתונה בחודש אחד על שינוי בקצב התרחבות של הפעילות הכלכלית. בארה"ב יצאו לאור כמה נתונים מעודדים מה שממשיך לחזק את הסברה ששוק האמריקאי אולי מאט אך לא מתרסק וזה חשוב וטוב.

לאור האמור לעיל, מסקנתנו היא שניהול תיק השקעות צריך להיות אסטרטגי ולטווח ארוך, תוך כדי שילוב הגנות מתונות על תיק המניות, יש להימנע משינויים תזזיתיים של התיק, שכן הכסף ואנרגיה שמבוזבזים ברקע עולים יותר מהגנות שמאפשרות לנו ליהנות מהמשך עליות אך גם להמשיך לתפקד בחיינו במידה ותנועות ההון ישנו את כיוונם.

*מאת: דרור גילאון - מנכ"ל ניהול תיקי השקעות מאור-לוסקי בית השקעות.