שוק האופציות: שמירה על ההגנה לפקיעת ינואר
בשבוע שעבר פקעו להן אופציות המעו"ף ברמה של 927.76 נקודות, בלווי מחזורי שיא של כ-1.6 מיליארד שקל. הפקיעה הייתה מעניינת וניכרו מאבקי כוחות בין אלו שחפצו במדד יציב עולה, לבין גופים חזקים שרצו למשוך את המדד כלפי מטה. סטיות התקן עלו מעט השבוע מ-15% לכיוון ה-17%.
מבחינתנו, כמנהלי תיקים מדובר ברכילות בלבד, שכן אין אנו תופסים פוזיציה לשם עשיית רווח ספקולטיבי, אלא מנסים להשתמש באופציות המעו"ף לשם רכישת ביטוח על תיק המניות שלנו.
לפני שבועיים הצגנו כאן אסטרטגיה לפקיעה בעלות של 10 שקל ליחידה (+P930, -P920, -P900, C970), מי שפתח אסטרטגיה זו הצליח להגן על עצמו מעט, וחסך לעצמו הפסד של 224 שקל לאסטרטגיה (שמגינה על כ-93,000 שקל מניות). בשבוע שעבר פתחנו בטור זה הגנה לפקיעה בחודש ינואר (+p910,-p890,-p860,-c1010) עלות ההגנה הייתה 4 שקלים ליחידה ואנו תקווה שלא נצטרך לנצלה.
השבוע קיבלנו המחשה יפה מכיוון שוק המט"ח, לקושי בניסיון לנבא את התנהגות השווקים. בנק ישראל, בניסיון להחזיר את האינפלציה ליעדה, הפחית את הריבית במשק ב-0.5% ובכך סברו רבים כי ניתן האות להתחזקותו של הדולר אל מול השקל. הדולר הגיב בעליה מיידית לכיוון ה-4.25 שקל לדולר ורבים הגדילו את החזקתם הירוקה. נכון לכתיבת שורות אלו נע לו הדולר סביב 4.206 שקל לדולר ומי שרכש דולר ביום שני ב-4.25 יכול לרשום לעצמו הפסד של כ-1% בתוך שלושה וחצי ימים.
ברצוני להדגיש שאין בכוונתי לקבוע שהדולר אמור להיחלש אל מול השקל, אלא להמחיש באמצעותו את בזבוז הכסף והאנרגיה שמלווים בניסיון לחזות את כיוון השוק. בנסיבות בהן קיימים גורמים רבי עוצמה המשפיעים על שער החליפין (גם על שוק המניות), שאינם קשורים לריבית בנק ישראל, אין זה ברור כי הורדת ריבית מפתיעה תוכל לשנות באופן משמעותי את הכיוון הקיים של זרימת הכסף. קשה לדעת מה יבחרו לעשות הזרים עם חזרתם מחופשת החג בתחילת השבוע. אולי ימכרו שקלים עקב הציפייה לריבית נמוכה יותר ואולי יקנו דווקא שחרים ארוכים, אשר בינתיים לא הגיבו כמעט להורדת הריבית האחרונה. בין השאר, בגלל עליות תשואות בארה"ב.
בכל אופן, המגמות היום ממשיכות להיות חיוביות כלפי השקל ולא נראה שעסקת ישקר או מרקורי ורבות אחרות היו מתבטלות בגלל פער של 0.75% בין הריבית הקצרה של ישראל לזו של ארה"ב וכפי שראינו גם לא בגלל גורמים פוליטיים כדוגמת התפטרות שר האוצר נתניהו, אשפוזו של רה"מ שרון ואפילו המלחמה בצפון.
הנתונים הכלכליים ממשיכים להיות חיובים והשבוע קיבלנו מספר חיזוקים נוספים מבנק ישראל שהעלה את תחזית הצמיחה שלו לשנת 2007 מ-4% ל-4.6%. כמו כן, בהחלטת הריבית שלו ציין הבנק, כי האמינות הפיסקלית נשמרת ובשנת 2006 צפוי גירעון של 1% בתוצר (האוצר מעריך 0.7%). נתונים נוספים חיוביים על המשק ניתן לראות בפריון העבודה בתעשייה שממשיך לגדול בקצב מהיר של 9.5% ב-12 החודשים האחרונים.
היצור גדל ב-9.9% מול גידול זניח של 0.4% בשעות העבודה.
מהצד השני, עלה המדד המשולב בחודש נובמבר ב-0.1%. מעט נמוך, אך לא ניתן להסיק מהעלייה המתונה בחודש אחד על שינוי בקצב התרחבות של הפעילות הכלכלית. בארה"ב יצאו לאור כמה נתונים מעודדים מה שממשיך לחזק את הסברה ששוק האמריקאי אולי מאט אך לא מתרסק וזה חשוב וטוב.
לאור האמור לעיל, מסקנתנו היא שניהול תיק השקעות צריך להיות אסטרטגי ולטווח ארוך, תוך כדי שילוב הגנות מתונות על תיק המניות, יש להימנע משינויים תזזיתיים של התיק, שכן הכסף ואנרגיה שמבוזבזים ברקע עולים יותר מהגנות שמאפשרות לנו ליהנות מהמשך עליות אך גם להמשיך לתפקד בחיינו במידה ותנועות ההון ישנו את כיוונם.
*מאת: דרור גילאון - מנכ"ל ניהול תיקי השקעות מאור-לוסקי בית השקעות.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
