שוק האופציות: שמירה על ההגנה לפקיעת ינואר
בשבוע שעבר פקעו להן אופציות המעו"ף ברמה של 927.76 נקודות, בלווי מחזורי שיא של כ-1.6 מיליארד שקל. הפקיעה הייתה מעניינת וניכרו מאבקי כוחות בין אלו שחפצו במדד יציב עולה, לבין גופים חזקים שרצו למשוך את המדד כלפי מטה. סטיות התקן עלו מעט השבוע מ-15% לכיוון ה-17%.
מבחינתנו, כמנהלי תיקים מדובר ברכילות בלבד, שכן אין אנו תופסים פוזיציה לשם עשיית רווח ספקולטיבי, אלא מנסים להשתמש באופציות המעו"ף לשם רכישת ביטוח על תיק המניות שלנו.
לפני שבועיים הצגנו כאן אסטרטגיה לפקיעה בעלות של 10 שקל ליחידה (+P930, -P920, -P900, C970), מי שפתח אסטרטגיה זו הצליח להגן על עצמו מעט, וחסך לעצמו הפסד של 224 שקל לאסטרטגיה (שמגינה על כ-93,000 שקל מניות). בשבוע שעבר פתחנו בטור זה הגנה לפקיעה בחודש ינואר (+p910,-p890,-p860,-c1010) עלות ההגנה הייתה 4 שקלים ליחידה ואנו תקווה שלא נצטרך לנצלה.
השבוע קיבלנו המחשה יפה מכיוון שוק המט"ח, לקושי בניסיון לנבא את התנהגות השווקים. בנק ישראל, בניסיון להחזיר את האינפלציה ליעדה, הפחית את הריבית במשק ב-0.5% ובכך סברו רבים כי ניתן האות להתחזקותו של הדולר אל מול השקל. הדולר הגיב בעליה מיידית לכיוון ה-4.25 שקל לדולר ורבים הגדילו את החזקתם הירוקה. נכון לכתיבת שורות אלו נע לו הדולר סביב 4.206 שקל לדולר ומי שרכש דולר ביום שני ב-4.25 יכול לרשום לעצמו הפסד של כ-1% בתוך שלושה וחצי ימים.
ברצוני להדגיש שאין בכוונתי לקבוע שהדולר אמור להיחלש אל מול השקל, אלא להמחיש באמצעותו את בזבוז הכסף והאנרגיה שמלווים בניסיון לחזות את כיוון השוק. בנסיבות בהן קיימים גורמים רבי עוצמה המשפיעים על שער החליפין (גם על שוק המניות), שאינם קשורים לריבית בנק ישראל, אין זה ברור כי הורדת ריבית מפתיעה תוכל לשנות באופן משמעותי את הכיוון הקיים של זרימת הכסף. קשה לדעת מה יבחרו לעשות הזרים עם חזרתם מחופשת החג בתחילת השבוע. אולי ימכרו שקלים עקב הציפייה לריבית נמוכה יותר ואולי יקנו דווקא שחרים ארוכים, אשר בינתיים לא הגיבו כמעט להורדת הריבית האחרונה. בין השאר, בגלל עליות תשואות בארה"ב.
בכל אופן, המגמות היום ממשיכות להיות חיוביות כלפי השקל ולא נראה שעסקת ישקר או מרקורי ורבות אחרות היו מתבטלות בגלל פער של 0.75% בין הריבית הקצרה של ישראל לזו של ארה"ב וכפי שראינו גם לא בגלל גורמים פוליטיים כדוגמת התפטרות שר האוצר נתניהו, אשפוזו של רה"מ שרון ואפילו המלחמה בצפון.
הנתונים הכלכליים ממשיכים להיות חיובים והשבוע קיבלנו מספר חיזוקים נוספים מבנק ישראל שהעלה את תחזית הצמיחה שלו לשנת 2007 מ-4% ל-4.6%. כמו כן, בהחלטת הריבית שלו ציין הבנק, כי האמינות הפיסקלית נשמרת ובשנת 2006 צפוי גירעון של 1% בתוצר (האוצר מעריך 0.7%). נתונים נוספים חיוביים על המשק ניתן לראות בפריון העבודה בתעשייה שממשיך לגדול בקצב מהיר של 9.5% ב-12 החודשים האחרונים.
היצור גדל ב-9.9% מול גידול זניח של 0.4% בשעות העבודה.
מהצד השני, עלה המדד המשולב בחודש נובמבר ב-0.1%. מעט נמוך, אך לא ניתן להסיק מהעלייה המתונה בחודש אחד על שינוי בקצב התרחבות של הפעילות הכלכלית. בארה"ב יצאו לאור כמה נתונים מעודדים מה שממשיך לחזק את הסברה ששוק האמריקאי אולי מאט אך לא מתרסק וזה חשוב וטוב.
לאור האמור לעיל, מסקנתנו היא שניהול תיק השקעות צריך להיות אסטרטגי ולטווח ארוך, תוך כדי שילוב הגנות מתונות על תיק המניות, יש להימנע משינויים תזזיתיים של התיק, שכן הכסף ואנרגיה שמבוזבזים ברקע עולים יותר מהגנות שמאפשרות לנו ליהנות מהמשך עליות אך גם להמשיך לתפקד בחיינו במידה ותנועות ההון ישנו את כיוונם.
*מאת: דרור גילאון - מנכ"ל ניהול תיקי השקעות מאור-לוסקי בית השקעות.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
