התפטרות עובד צריכה להעיד על רצון כן ואמיתי
העובדות -------- הנתבעת היא חברה המפעילה את רשת המסעדות "מקדונלד'ס" ברחבי הארץ (להלן: "המעבידה") ואלקסנדר צ'רניאקוב (להלן: "העובד") הועסק אצלה החל מדצמבר 1994 כעובד מסעדה, עד שביום 1.2.98 מונה לתפקיד טכנאי מחשבים וקופות. עבודתו הסתיימה בתאריך 25.2.2001. העובד טען כי ביום 25.2.01 הוא זומן למשרדו של האחראי עליו, ובפגישה נכח גם קב"ט המעבידה (להלן: "נציגי המעבידה"). במהלך הפגישה הציגו לעובד את חשבון הטלפון הנייד אשר ניתן לו במסגרת העבודה, אשר היה גבוה במיוחד, ואמרו לו כי רוב השיחות שבוצעו בטלפון לא היו לצורכי עבודה. כמו כן הואשם העובד שהוא מנהל עסק משלו ומשתמש לשם כך בטלפון הנייד וכן הואשם בגניבת ציוד מהמעבידה. העובד טען כי הוצע לו שיקבל את כל זכויותיו של עובד מפוטר בניכוי הוצאות שיחות הטלפון הפרטיות שביצע, בתנאי שיחתום על מסמך בו הוא מצהיר על התפטרותו מהעבודה מרצונו. העובד, לטענתו, היה נתון בלחץ נפשי בעקבות המתקפה שהופעלה עליו. עם זאת, כבר למחרת הבין שחתם על המכתב בניגוד לרצונו ותוך שהיה נתון בלחץ כבד, ולכן פנה למנכ"ל המעבידה וביקש לבטל את חתימתו על מכתב ההתפטרות. המעבידה טענה כי במהלך הפגישה הנ"ל, הודה העובד כי ערך שיחות פרטיות ואף הציע לקזז את עלותן ממשכורתו. בנוסף סיפר מיוזמתו, כי ביצע התקנות של תוכנות השייכות למעבידה במחשבים של אנשים פרטיים. העובד גם הודה כי קיבל תשלום כספי או מתנות אחרות עבור ההתקנות. המעבידה המשיכה וטענה כי לאור חומרת המעשים, הסכים העובד להתפטר מעבודתו וחתם מרצונו החופשי על הודאה במעשים ועל התפטרותו בגינם. העובד טוען כי פוטר ואילו המעבידה טוענת כי העובד התפטר או לחילופין כי העובד אינו זכאי, לאור הנסיבות, לפיצויי פיטורים. העובד תובע את הסעדים הבאים: פיצויי פיטורים בצירוף הלנת פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון ימי חופשה והחזר כספי בגין הכספים שנוכו ממשכורתו האחרונה.
פסק הדין --------- מהראיות עולה, כי השוני היחיד בין גרסת העובד ובין גרסתה של המעבידה נעוץ, למעשה, בפרשנות שנתן כל אחד מהם לאירועים באותה שיחה שנערכה בין העובד ובין נציגי המעבידה, אשר בסיומה הסתיימה גם עבודתו של העובד. גרסתם של נציגי המעבידה היתה עקבית ואמינה. גרסתו של העובד, לעומת זאת, השתנתה למן כתב התביעה, דרך גרסתו בתצהיר וכלה בחקירתו הנגדית, ממנה התרשמתי כי מה שאירע באותה שיחת בירור, אירע בדיוק כפי שהעידו נציגי המעבידה, קרי, במהלכה הודה העובד במעשים חמורים שעשה, ובגין כך הסתיימה, בסופו של דבר, עבודתו אצל המעבידה. התרשמתי כי במהלך שיחת הבירור לא הפעילו נציגי המעבידה לחץ פסול כלשהו על העובד ולא התקיפו אותו. למרות זאת, בנסיבות העניין, העובד היה נתון במצב שהביא אותו להתפטר בניגוד לרצונו, ולכן אקט ההתפטרות לא היה "התפטרות", על אף שהצדדים כינוהו כך, אלא "פיטורים" לכל דבר. היוזמה לסיום העבודה היתה של נציגי המעבידה ולא של העובד, גם אם העובד נכנע, בסופו של דבר, לנסיבות, והסכים "להתפטר". גם אם ההצעה להתפטר היתה מיוזמתו של העובד, אין מדובר בהצעה רצונית, המעידה על רצון כנה ואמיתי להתפטר.
פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת לפי סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, יש לבחון את הסכם העבודה הקיבוצי הכללי בין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללי, שהינו ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים במשק. בתקנון העבודה נקבע, שהפרת משמעת חמורה מצד העובד עלולה לגרור, בין היתר, סנקציה של פיטורים ללא הודעה מוקדמת ו/או שלילה חלקית או מלאה של פיצויי פיטורים. העובד עבד כטכנאי מחשבים אצל המעבידה, משרה שהוגדרה אף ע"י בא-כוחו במשרת אמון, והופקד בידיו ציוד של המעבידה והוא עשה בו שימוש לצרכים פרטיים פעמים רבות, תוך קבלת טובת הנאה לעצמו וללא קבלת רשות מהמעבידה, ותוך שהוא מסכן את המעבידה ומפר בעצמו זכויות קניין רוחני. גם אם המעשים לא מגיעים כדי "גניבה" מהמעביד במובנה הרגיל, מגיעים הם בוודאי לכדי עבירת משמעת חמורה ומעילה באמון המעביד, המצדיקה הפחתת פיצויי הפיטורים המגיעים לו. לעניין התביעה לדמי הודעה מוקדמת, סבורה אני שבנסיבות העניין, יש לשלול מהעובד את תמורת ההודעה המוקדמת במלואה, שכן מדובר בנסיבות בהן לא היה מקום לתבוע מהמעבידה להמשיך ולהעסיק את העובד, לאחר שגילתה את המעשים שעשה.
פדיון ימי חופשה עפ"י הראיות ניצל העובד את כל ימי חופשתו וקיבל תשלום כחוק בגינם ועל כן תביעתו בעניין זה נדחית. גם טענתו של העובד, שנטענה לראשונה בסכומיו, כי ימי החופשה הבודדים שלקח אינם ניתנים לזקיפה על חשבון ימי חופשה לפי חוק, נדחית.
ניכוי כספים ממשכורתו האחרונה של העובד מהראיות עולה כי העובד הסכים לניכוי כל הסכומים בגין השיחות הפרטיות שניהל בטלפון, והוא הסכים לכך מייד כשהוצג בפניו פירוט השיחות, ומכאן – שהסכמתו זו לא נבעה מלחץ, מכפייה או מכל אחת ממגוון הסיבות בהן בחר להיאחז לעניין רכיבי תביעתו האחרים. על כן, משהודה העובד בכך, כלל אין בסיס לתביעתו כאילו יש להשיב לו את הסכום שנוכה ממשכורתו "ללא הסכמתו", לכאורה.