בין השורות: והפעם - על הזדקנות בישראל 2006
הזדקנת בקיבוץ - אכלת אותה? הקיבוצים במתכונת הישנה גוססים, או מתו מזמן. המילה הפרטה מרוחה כמעט על כל חדר אוכל משותף, רפת או מדשאה מטופחת, ועכשיו הרעיון הופך למציאות בעייתית.
המלצות ועדת הבר, אשר מחכות לאישור על שולחן מועצת מקרקעי ישראל, יציבו בפני קיבוצים רבים דילמה אכזרית: האם להעדיף את הוותיקים או את הצעירים בקיצוץ, במחירי ההיוון של הקרקע לצורך שיוך דירות המגורים לחברים. בפני הקיבוצים תוצבנה שתי חלופות, כאשר בכל אחת מהן תפגע אחת משתי הקבוצות.
על פי המלצת ועדת הבר, תמורת קבלת הזכויות בבית המגורים יצטרך כל חבר קיבוץ בישראל לשלם סכום אחיד של 38% כולל המע"מ (תשלום של פי עשר מאשר בערים!), וזאת, בלי קשר לוותק שלו או למקום מגוריו בארץ. מנגד, ועדת הבר קבעה שקיבוצים שכבר החלו במהלך שיוך הדירות על פי החלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל, יוכלו להמשיך בשיוך על פי אותה החלטה. אותה החלטה שקבעה תשלום יורד בהתאם לוותק: תשלום של 91% לצעירים ו-11% לבעלי הוותק הגדול ביותר.
משמעות המלצות ועדת הבר היא, כי קיבוצים יצטרכו לכנס אסיפת חברים ולהחליט איזו קבוצת אוכלוסיה להעדיף על חשבון השניה.
דו"ח הבר הוצג בשבוע שעבר בכנס של ארגון "כאן ביתי", המאגד חברי קיבוצים מכל הארץ, במאבק על זכויותיהם בבית המגורים. הכנס נערך בקיבוץ בית אורן ובין הדוברים בו היה עו"ד צפריר בן אור, היועץ המשפטי של הארגון, שמסר כי שתי ההצעות מקפחות את חברי הקיבוצים. השאלה היחידה, הסביר בן-אור, היא את מי "ידפקו" יותר: את הצעירים או את המבוגרים. חברי הקיבוצים בישראל, צעירים וותיקים כאחד, זכאים להיוון זכויות המגורים בבית המגורים שלהם, בסכום של 3.75%, כפי שנעשה במגזר העירוני.
למרות שיש לי הרבה השגות על הדרכים בהן תוקצבו קיבוצים לאורך שנים, ולמרות חוסר האהדה הבולט לחברי הקיבוצים בקרב מגזרים גדולים באוכלוסיה הישראלית, אני לא יכול שלא להסכים עם אנשי "כאן ביתי" ולומר שקיבוצניקים, בשורה התחתונה, אינם אזרחים סוג ב' ואין שום הצדקה מוסרית או משפטית לנהוג בהם ככאלה ולתבוע מהם תשלום של פי 10 מתושבי הערים.
ביטוח אפר ואבק. אני מתנצל מראש עם הקטע הבא יפגע ברגשות חלק מהקוראים אותו. אבל לא יכולתי להתאפק. לאחרונה הגיעה אליי ההודעה הבאה: בית הלוויות "עלי שלכת", מפעיל מכשיר האופרה (משרפה לגופות) היחיד בישראל, משיק מוצר פיננסי ראשון מסוגו בעולם: "חבילה מובטחת", שמבטיחה למצטרפים אליה את שריפת גופתם לאחר מותם.
בהמשך להודעה, מנכ"ל "עלי שלכת", אלון נתיב, מסר שהחבילה המובטחת מיועדת לאנשים המעוניינים להסדיר את הדרך שבה ייפרדו מהעולם". והנה ההשוואה המעניינת שעושה נתיב כדי להסביר במה מדובר. נתיב אומר כי העניין דומה לאופן בו "אנשים עושים לעצמם פנסיה וביטוח סיעודי", כך לדבריו, "תינתן להם כעת האפשרות להבטיח שמשאלתם האחרונה תתמלא בדיוק בדרך שבה הם רוצים".
המצטרפים ל"חבילה המובטחת" ישלמו תשלום קבוע שיבטיח להם את שירותי שריפת הגופה החל מרגע ההצטרפות. ייחודה של התוכנית ויתרונה לעומת תוכניות ביטוח הוא שבתום תקופה מוסכמת של מספר שנים (התלוי בגיל הלקוח) יפסקו התשלומים והמצטרף יהיה זכאי לשרותיי שריפת הגופה בלי כל תשלום נוסף. ובביטוח - כמו בביטוח, גם כאן לא מוכנים המארגנים של העניין "לצאת פראיירים". אז הם מדווחים מראש, כי ההצטרפות מיועדת לאנשים עד גיל 70 בלבד.
נתיב ממשיך באירוניה - למרות שהוא כנראה אומר זאת ברצינות, "מהניסיון המצטבר של 'עלי שלכת' ובתי לוויות אחרים עולה שמשאלותיהם האחרונה של נפטרים לעיתים אינן מתמלאות בדרך שבה רצו", הוא מסביר. ואני שואל - איך לעזאזל הוא בדק את זה.
עכשיו ברצינות: על פי נתיב, הדבר נובע מסיבות מגוונות כמו: בלבול או אי ידיעה של בני המשפחה, ראיית עולם ואמונות שונות או שיקול כספי של חסכון בהוצאות הכרוכות במילוי הבקשה. באמצעות רכישת החבילה המובטחת יכול כל אדם להבטיח שבקשתו תתמלא, אומר נתיב ובכך מסכם את פרטי תוכנית הביטוח, הכי בטוחה שתפגשו אי פעם.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
