בנק ישראל: האחריות על עמלות הבנקים היא של התמ"ת

דורש מהתמ"ת פיקוח על "עמלת עריכת מסמכי אשראי", ביטול "עמלת דמי השימוש בכרטיס אשראי", ולבחון ביטול עמלות כמו "ביטול חשבון", והעמלה החדשה של בנק דיסקונט בעניין צ'ק דחוי
שי פאוזנר |

בעוד ועדת הכספים של הכנסת מתכנסת היום לדיון דחוף בעניין גובה העמלות בבנקים, בבנק ישראל מרגישים, כך נראה, צורך להתנצל על העלאות הריבית האגרסיביות כל כך בבנקים הגדולים מהתקופה האחרונה. מבנק ישראל נמסר היום, כי קביעת העמלות, ככלל, היא על פי שיקוליהם העסקיים של הבנקים ובאחריותם. דוברי הבנק מסרו, כי בבנק רואים חשיבות עליונה לכך שפעילותם של הבנקים תהיה כפופה למשמעת שוק, הנגזרת מרמת תחרות נאותה בענף זה.

בבנק ישראל מזכירים היום, כי הוא ביצע פעולות שונות להגברת התחרות – כמו הוראות להקלת מעבר הלקוחות מבנק לבנק, הוראות לגילוי נאות של עלויות השירותים הבנקאיים ועוד. זאת, כמובן, בנוסף להשתתפותו ולתמיכתו של בנק ישראל ברפורמות מבניות רחבות – כמו הרפורמה של וועדת בכר.

בבנק מודים, כי העלאת עמלות הבנקים, באופן שנעשתה לאחרונה, מצביעה, לכאורה, על כך שרמת התחרות בתחום זה עדיין אינה מספקת. לא ניתן לפתור בעיה זו באמצעות פיקוח גורף על מחירי העמלות - פיקוח כזה ניתן ליישם רק בתחומים ושירותים בנקאיים מסוימים בהם הבעיה באה לביטוי במיוחד.

בדברי דוברי הבנק בולט גם האיזכור - כי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אינו מוסמך על פי החוק לפקח על העמלות הבנקאיות, וכי סמכות זו נתונה בידי המפקחת על המחירים במשרד התמ"ת. נציגים של בנק ישראל פנו היום המפקח על הבנקים למפקחת על המחירים בהמלצה להטיל פיקוח על מספר עמלות ולבחון את הצורך בפיקוח על עוד מספר עמלות:

מדובר בכמה עמלות:

עמלת עריכת מסמכי אשראי - עמלה שנוצרה בכפילות לריבית על ההלוואה או על קו האשראי. בבנק חושבים שהיא מעוותת את מחירי האשראי – במיוחד לזמן קצר. גם בהיותה מדורגת, עמלה זו יוצרות עיוותים, אמרו בבנק, ומדגישה את כפילותה עם הריבית.

"היא מקשה על הגילוי הנאות ועל יכולת הלקוחות להשוות חלופות המוצעות להם בשוק הבנקאי והחוץ בנקאי (שאינו מטיל עמלה כזו). בעיות אלה חריפות במיוחד אצל הלקוחות הקמעוניים והעסקיים הקטנים. לפיכך, המפקח על הבנקים הציע להטיל פיקוח על עמלה זו, לפחות לגבי הלוואות או מסגרות אשראי בסכומים שעד 100,000 שקל - בגינן לא תגבה עמלה זו", אמרו הדוברים.

מדובר עוד בעמלת דמי שימוש בכרטיס אשראי - שבאה בכפילות לעמלת הניהול הנגבית על ידי חברת כרטיסי האשראי. בבנק ישראל אומרים, כי גביית עמלת ניהול כפולה מקשה על הלקוחות להשוות את עלויות ניהול הכרטיס, ולכן ראוי לגבות עמלת ניהול אחת בלבד.

המפקח אף מציע לשקול מניעת יצירת עמלות חדשות בגין שירותים קיימים – מאחר ולדבריו, "ממילא תעריפוני הבנקים כבר כוללים רשימה ארוכה ביותר של עמלות, ואין זה רצוי להרחיבה ללא הצדקה".

עוד אומר המפקח על הבנקים, יואב להמן, כי יש לבחון צידוקן של עמלות נוספות הבאות בכפילות לעלויות ריבית ועמלות אחרות שמושתות על הלקוח – כמו, למשל, עמלת גביית אשראי, והעמלה החדשה שקבע בנק דיסקונט – "עמלת דמי ניהול חשבון ממסרים דחויים" - שתבוא בכפילות לעמלת הפקדת שיק דחוי ועמלות דמי ניהול ללקוח עסקי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.