בנק ישראל: האחריות על עמלות הבנקים היא של התמ"ת

בעוד ועדת הכספים של הכנסת מתכנסת היום לדיון דחוף בעניין גובה העמלות בבנקים, בבנק ישראל מרגישים, כך נראה, צורך להתנצל על העלאות הריבית האגרסיביות כל כך בבנקים הגדולים מהתקופה האחרונה. מבנק ישראל נמסר היום, כי קביעת העמלות, ככלל, היא על פי שיקוליהם העסקיים של הבנקים ובאחריותם. דוברי הבנק מסרו, כי בבנק רואים חשיבות עליונה לכך שפעילותם של הבנקים תהיה כפופה למשמעת שוק, הנגזרת מרמת תחרות נאותה בענף זה.

בבנק ישראל מזכירים היום, כי הוא ביצע פעולות שונות להגברת התחרות – כמו הוראות להקלת מעבר הלקוחות מבנק לבנק, הוראות לגילוי נאות של עלויות השירותים הבנקאיים ועוד. זאת, כמובן, בנוסף להשתתפותו ולתמיכתו של בנק ישראל ברפורמות מבניות רחבות – כמו הרפורמה של וועדת בכר.

בבנק מודים, כי העלאת עמלות הבנקים, באופן שנעשתה לאחרונה, מצביעה, לכאורה, על כך שרמת התחרות בתחום זה עדיין אינה מספקת. לא ניתן לפתור בעיה זו באמצעות פיקוח גורף על מחירי העמלות - פיקוח כזה ניתן ליישם רק בתחומים ושירותים בנקאיים מסוימים בהם הבעיה באה לביטוי במיוחד.

בדברי דוברי הבנק בולט גם האיזכור - כי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אינו מוסמך על פי החוק לפקח על העמלות הבנקאיות, וכי סמכות זו נתונה בידי המפקחת על המחירים במשרד התמ"ת. נציגים של בנק ישראל פנו היום המפקח על הבנקים למפקחת על המחירים בהמלצה להטיל פיקוח על מספר עמלות ולבחון את הצורך בפיקוח על עוד מספר עמלות:

מדובר בכמה עמלות:

עמלת עריכת מסמכי אשראי - עמלה שנוצרה בכפילות לריבית על ההלוואה או על קו האשראי. בבנק חושבים שהיא מעוותת את מחירי האשראי – במיוחד לזמן קצר. גם בהיותה מדורגת, עמלה זו יוצרות עיוותים, אמרו בבנק, ומדגישה את כפילותה עם הריבית.

"היא מקשה על הגילוי הנאות ועל יכולת הלקוחות להשוות חלופות המוצעות להם בשוק הבנקאי והחוץ בנקאי (שאינו מטיל עמלה כזו). בעיות אלה חריפות במיוחד אצל הלקוחות הקמעוניים והעסקיים הקטנים. לפיכך, המפקח על הבנקים הציע להטיל פיקוח על עמלה זו, לפחות לגבי הלוואות או מסגרות אשראי בסכומים שעד 100,000 שקל - בגינן לא תגבה עמלה זו", אמרו הדוברים.

מדובר עוד בעמלת דמי שימוש בכרטיס אשראי - שבאה בכפילות לעמלת הניהול הנגבית על ידי חברת כרטיסי האשראי. בבנק ישראל אומרים, כי גביית עמלת ניהול כפולה מקשה על הלקוחות להשוות את עלויות ניהול הכרטיס, ולכן ראוי לגבות עמלת ניהול אחת בלבד.

המפקח אף מציע לשקול מניעת יצירת עמלות חדשות בגין שירותים קיימים – מאחר ולדבריו, "ממילא תעריפוני הבנקים כבר כוללים רשימה ארוכה ביותר של עמלות, ואין זה רצוי להרחיבה ללא הצדקה".

עוד אומר המפקח על הבנקים, יואב להמן, כי יש לבחון צידוקן של עמלות נוספות הבאות בכפילות לעלויות ריבית ועמלות אחרות שמושתות על הלקוח – כמו, למשל, עמלת גביית אשראי, והעמלה החדשה שקבע בנק דיסקונט – "עמלת דמי ניהול חשבון ממסרים דחויים" - שתבוא בכפילות לעמלת הפקדת שיק דחוי ועמלות דמי ניהול ללקוח עסקי.

המפקח מציע לבחון את גובהן של עמלות נוספות, ובעיקר את העמלות על שירותים, בהן ללקוח אין ברירה אחרת – כמו, למשל, העמלה על שיחזור דפי חשבון. עם זאת, שבים ומדגישים בבנק ישראל כי פיקוח על מחירים לא יוכל להחליף את כוחות השוק, ולכן יש חשיבות עליונה למעורבות הלקוחות – בהשוואת מחירים, התמקחות ובחירת ההצעה הטובה ביותר ללקוח.