הצעת חוק ההסדרים - המדיניות הכלכלית לשנת 2007
הצעת החוק מתקנת חוקים שונים וקובעת הוראות נוספות, במטרה להשיג את יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007. להלן עיקרי הצעת החוק, בכל הנוגע לתחום הביטוח הלאומי ודיני עבודה. מוצע לקבוע כי תחילת החוק תהא מיום 1.1.2007, אלא אם כן נקבע בו אחרת. חוק הביטוח הלאומי תקופת אכשרה לקבלת דמי אבטלה פרק י' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), שענינו ביטוח אבטלה, קובע הוראות בדבר תקופת האכשרה המזכה בתשלום דמי אבטלה, תקופת הזכאות המרבית לקבלת דמי אבטלה, וכן הוראות הקובעות באילו תנאים ונסיבות תיחשב עבודה המוצעת למובטל כעבודה מתאימה. לוח ז' בחוק הביטוח הלאומי קובע את שיעורי דמי האבטלה ליום, המחושבים באחוזים מהשכר היומי הממוצע, לגבי כל מובטל. סעיף 161(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע הוראות בדבר תקופת האכשרה המזכה בתשלום דמי אבטלה. כדי לעודד את שילובם של מובטלים צעירים בשוק העבודה, מוצע לקבוע כי תקופת אכשרה המזכה בתשלום דמי אבטלה למי שטרם מלאו לו 28 שנים, תהיה 540 ימים לעובד חודשי ו-450 ימים לעובד יומי/שעתי, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 810 הימים שקדמו ל-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה. מעל גיל 28 תישאר תקופת האכשרה כפי שהיתה, קרי 360 ימים לעובד חודשי ו-300 ימים לעובד יומי/שעתי שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בתוך תקופה של 540 ימים שקדמו ל-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה. סעיף 165 לחוק הביטוח הלאומי קובע מה היא עבודה מוצעת לאדם פלוני כעבודה מתאימה. מוצע בהצעת החוק כי לגבי מי שטרם מלאו לו 28 שנים, יראו כל עבודה מוצעת כעבודה מתאימה, אם עברו 14 יום מ-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, זאת במקום 60 הימים הקבועים בחוק. עוד מוצע, לתקן את סעיף 171 לחוק הביטוח הלאומי הדן בתקופה המרבית לדמי אבטלה, כך שתקופת הזכאות המרבית לגבי מובטל שטרם מלאו לו 25 שנים, תעמוד על 25 ימים, במקום 50 ימים הקבועים כיום בחוק. תקופת הזכאות המרבית לקבלת דמי אבטלה לגבי מובטל שמלאו לו 25 שנים אך טרם מלאו לו 28 שנים, תעמוד על 50 ימים, במקום 100 ימים הקבועים כיום. שיעור דמי האבטלה ליום לגבי מי שטרם מלאו לו 28 שנים, יעמוד על 2/3 מהשיעורים הקבועים כיום בלוח ז'. מוצע כי סעיף 174(א) לחוק הביטוח הלאומי - מענק למי שעבד בעבודה מועדפת יתוקן כך שיהיה ברור לכל כי אין בתיקונים המוצעים בכדי לפגוע בזכאותו של חייל משוחרר למענק בעד עבודה מועדפת או נדרשת. מוצע כי התיקון האמור יחול על מי שה"תאריך הקובע" לגביו לפי סעיף 158 לחוק הביטוח ( ה-1בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת), חל ביום 1.1.2007 ואילך. תיקון חוק שירות התעסוקה על פי השיטה הקיימת להעסקת עובדים זרים בענף החקלאות, כל רשיון לשבת בארץ של עובד זר שהגיע ארצה, הותנה בכך שהעובד הזר יועסק בידי מעביד מסוים שקיבל היתר להעסיקו. שמו של המעביד הוטבע בדרכונו של העובד הזר וחל עליו איסור לעבוד אצל מעביד אחר או לעבוד בעבודה נוספת. שיטה זו פגעה בזכויות היסוד של העובדים הזרים. על כן, ביום 12.9.2006 הוחלט על גיבוש הסדר העסקה חדש בענף החקלאות,לפיו העסקת עובד זר בתחום זה תלווה על ידי לשכה פרטית שתוקם למטרות אלו בלבד: הבאתו ארצה של העובד הזר, תיווך בינו לבין מעביד בענף החקלאות וטיפול בעובד הזר. הלשכה תהיה אחראית להבטחת מילוי חובותיו של המעביד כלפי העובד הזר, ואם המעביד לא יקיימן, תהיה היא חייבת בחובותיו. (מעביד של עובד זר יהיה חקלאי אשר יחויב להעסיק עובדים רק באמצעות הלשכה). לפי שיטה זו יוכל עובד זר לעבור בין המעבידים החקלאיים השונים, ובין לשכות השונות, לפי בחירתו. לשם מימוש הסדר זה, מוצע לתקן את חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, סעיף 65 הקובע כי לשכה המבקשת לעסוק בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים מחוץ לישראל או בתיווך עבודה לעובדים זרים, נדרשת לקבל היתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה (להלן – שר התמ"ת). לפי התיקון מוצע להסמיך את שר התמ"ת לקבוע כי לשכה פרטית תפעל בעניינם של עובדים זרים ומעבידיהם, גם שלא בקשר לתיווך עבודה. כמו כן מוצע להסמיך את שר הרווחה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע חובת מתן ערובה מטעם הלשכה הפרטית להבטחת מילוי חובותיה של הלשכה הפרטית כלפי עובדים זרים. תיקון חוק עובדים זרים מוצע לתקן את סעיף 1ז1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, שעיקרו חובות המעסיק בפועל כלפי העובד הזר, כך שיקבע במפורש בחוק מהן חובותיו של המעביד כלפי העובד הזר בענף החקלאות (החובה לתשלום מלא של שכרו של העובד, הסדרת ביטוח רפואי לפי הוראות החוק וכן הפקדת סכום חודשי עבור העובד לשם הבטחת יציאתו את ישראל). מקום שהמעביד לא ימלא את חובותיו כלפי העובד, יחולו החובות האמורים על הלשכה הפרטית, תוך 21 ימים מיום שנודע ללשכה הפרטית על אי קיום חובותיו של המעביד כלפי העובד. יחד עם זאת, מוצע לקבוע כי לשכה פרטית אשר הציעה לעובד הזר מקום עבודה חלופי לא תחוב בחובות המעביד כלפי העובד הזר, אם העובד סירב לקבל את העבודה החלופית, סירוב שאינו סביר כפי שיקבע הממונה על יחידת הסמך לעניין עובדים זרים והעובד המשיך לעבוד אצל אותו מעסיק (מוצע כי שר התמ"ת יקבע את אופן מתן ההצעה לעבודה חלופית ואופן סירוב העובד). עוד מוצע, כי על מנת לצמצם את החשש לאי תשלום שכר מלא לעובדים זרים בהתאם להיקף עבודתם בפועל, מוצע להטיל חובה על המעביד לנהל רישום מדויק של היקף עבודתם של העובדים הזרים המועסקים אצלו וכן חובה לקבל מהעובד אישור בכתב על נכונות הרישום. מוצע כי שר התמ"ת יקבע תנאים בדבר חובתו של מעביד לשלם לעובד הזר שכר עבודה ופיצויי בגין אי ביצוע רישום מדויק כאמור, והכל בתנאי שקביעה זו לא תגרע מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין. תיקון חוק שכר מינימום מוצע לתקן את חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה), התשס"ו-2006, כך שהעדכון השני של השכר המינימום במהלך שנת – 2007, קרי- התוספת השנייה של 125 ₪, יידחה ליום 1.12.2007 (במקום 1.6.2007.) עם זאת, מוצע להעלות את שכר המינימום בתקופה זו ב-15 ₪, כך ששכר המינימום יעמוד על 3,850.18 ₪ בתקופה זו. מודגש, כי מדובר בהצעת חוק בלבד אשר טרם קיבלה מעמד של חוק.