מנהלי כספים נגד העלאת המיסוי לרכבי הליסינג
פרום ה-CFO יוצא נגד העלאת המיסוי על רכבי הליסיניג. הפורום ערך סקר בקרב 141 סמנכ"לי כספים במטרה לבחון את סטטוס רכבי הליסיניג בחברות.
נגה קינן, יו"ר הפורום העלתה מנתוני הסקר שערכו סמנכ"לי הכספים, לפיו עובד המרוויח כ-15,000 שקל ברוטו והנהנה מרכב צמוד מכניס לקופת המדינה כ-96,000 שקל מס הכנסה בשנה. ב-24,000 שקל בשנה יותר מעובד מקביל שאינו מקבל רכב צמוד. מהבדיקה שנערכה בפורום עולה כי כדי שהעובד שאין לו רכב צמוד, יכניס למדינה סכום מקביל, יש למסות אותו בגובה של 53%.
נגה ציינה כי על האוצר לשקול מחדש את הטלת הגזירות, כיוון שבאופן אבסורדי, כל עובד הנהנה מרכב צמוד מסבסד כיום, באמצעות תשלום המסים, את העובדים שאינם מקבלים רכב. עוד עולה מניתוח הסקר שנערך בפורום המאגד את סמנכ"לי הכספים הבכירים במשק, כי גם אם המדינה לא הייתה גובה "שווי רכב" כלל ועיקר, עדיין המדינה הייתה מגדילה את הכנסותיה ממסים, הודות להצמדת הרכבים לעובדים.
בפירוט הסכומים שמכניסים העובדים לקופת המדינה ניתנה דוגמה של עובד ששכרו 15,000 שקל, ומשלם מס בגובה של 40%, כלומר המדינה מקבלת ממנו הכנסה בגובה של 72,000 שקל לשנה.
"אם העובד מסכים לקבל רכב צמוד (רכב מקבוצה 2 בשווי 120,000 שקל) מרוויחה המדינה ממיסי קניה עוד 18,000 שקל לשנה (54,000 שקל בשלוש שנים), וממיסוי שווי שימוש רכב עוד 6,200 שקל בשנה. סה"כ מקבלת המדינה מעובד זה סכום של 96,200 שקל לשנה" אומרת קינן.
הסקר שערכו הקיף 141 סמנכ"לי כספים מכל ענפי המשק, ולפיו עולה כי שוק הרכבים הצמודים בישראל מונה כ-250,000 רכבים. מתוכם כ-120,000 בבעלות החברה וכ-130,000 רכבי ליסינג.
מהסקר עולה כי העלאת שווי רכב פוגעת בחברות הקטנות דווקא. יותר עובדים מקבלים רכב ליסינג בחברות הקטנות (בממוצע 61% מכלל העובדים מקבלים רכב ליסינג בחברות אלו) לעומת החברות הגדולות והבינוניות (45% בלבד). דבר זה נובע מהצורך הגדול יותר לגמישות בחברות הקטנות כמו גם מהמחסור שלהן בהון.
בנוסף, העלאת שווי רכב היא פגיעה בענף ההי-טק שבו 61% מהעובדים מקבלים רכב צמוד (ליסינג), לעומת 16% בתעשיה המסורתית. בענפי המסחר, שירותים ואחרים מקבלים 49% מהעובדים.
לדברי קינן, עובדי החברות הקטנות, ועובדי חברות ההיי-טק הם, והחברות בהן הם עובדים, אלו שיפגעו מהעלאת שווי רכב. "האם בהם מעוניינת המדינה לפגוע?".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
