מנהלי כספים נגד העלאת המיסוי לרכבי הליסינג

פרום ה-CFO יוצא נגד העלאת המיסוי על רכבי הליסיניג. הפורום ערך סקר בקרב 141 סמנכ"לי כספים במטרה לבחון את סטטוס רכבי הליסיניג בחברות.

נגה קינן, יו"ר הפורום העלתה מנתוני הסקר שערכו סמנכ"לי הכספים, לפיו עובד המרוויח כ-15,000 שקל ברוטו והנהנה מרכב צמוד מכניס לקופת המדינה כ-96,000 שקל מס הכנסה בשנה. ב-24,000 שקל בשנה יותר מעובד מקביל שאינו מקבל רכב צמוד. מהבדיקה שנערכה בפורום עולה כי כדי שהעובד שאין לו רכב צמוד, יכניס למדינה סכום מקביל, יש למסות אותו בגובה של 53%.

נגה ציינה כי על האוצר לשקול מחדש את הטלת הגזירות, כיוון שבאופן אבסורדי, כל עובד הנהנה מרכב צמוד מסבסד כיום, באמצעות תשלום המסים, את העובדים שאינם מקבלים רכב. עוד עולה מניתוח הסקר שנערך בפורום המאגד את סמנכ"לי הכספים הבכירים במשק, כי גם אם המדינה לא הייתה גובה "שווי רכב" כלל ועיקר, עדיין המדינה הייתה מגדילה את הכנסותיה ממסים, הודות להצמדת הרכבים לעובדים.

בפירוט הסכומים שמכניסים העובדים לקופת המדינה ניתנה דוגמה של עובד ששכרו 15,000 שקל, ומשלם מס בגובה של 40%, כלומר המדינה מקבלת ממנו הכנסה בגובה של 72,000 שקל לשנה.

"אם העובד מסכים לקבל רכב צמוד (רכב מקבוצה 2 בשווי 120,000 שקל) מרוויחה המדינה ממיסי קניה עוד 18,000 שקל לשנה (54,000 שקל בשלוש שנים), וממיסוי שווי שימוש רכב עוד 6,200 שקל בשנה. סה"כ מקבלת המדינה מעובד זה סכום של 96,200 שקל לשנה" אומרת קינן.

הסקר שערכו הקיף 141 סמנכ"לי כספים מכל ענפי המשק, ולפיו עולה כי שוק הרכבים הצמודים בישראל מונה כ-250,000 רכבים. מתוכם כ-120,000 בבעלות החברה וכ-130,000 רכבי ליסינג.

מהסקר עולה כי העלאת שווי רכב פוגעת בחברות הקטנות דווקא. יותר עובדים מקבלים רכב ליסינג בחברות הקטנות (בממוצע 61% מכלל העובדים מקבלים רכב ליסינג בחברות אלו) לעומת החברות הגדולות והבינוניות (45% בלבד). דבר זה נובע מהצורך הגדול יותר לגמישות בחברות הקטנות כמו גם מהמחסור שלהן בהון.

בנוסף, העלאת שווי רכב היא פגיעה בענף ההי-טק שבו 61% מהעובדים מקבלים רכב צמוד (ליסינג), לעומת 16% בתעשיה המסורתית. בענפי המסחר, שירותים ואחרים מקבלים 49% מהעובדים.

לדברי קינן, עובדי החברות הקטנות, ועובדי חברות ההיי-טק הם, והחברות בהן הם עובדים, אלו שיפגעו מהעלאת שווי רכב. "האם בהם מעוניינת המדינה לפגוע?".