פיא: תעודות סל אינן יכולות לחקות תמיד את מדד הבסיס

נהוג לחשוב שתעודות הסל הינם מכשירים פיננסים אשר מחקים מדד ני"ע מסוים שמשמש כמדד הבסיס שלהן וזאת בעלות נמוכה ובכך הם מבדילים את עצמם מקרנות הנאמנות "האינדקסיות" (העוקבות אחרי מדדי ני"ע מסויימים). כלכלני פיא מצאו, כי בניגוד לדעה הרווחת תעודות הסל יכולות להיות תנודתיות הרבה מעבר לתנודתיות המדד אותו הן אמורות, כביכול, לייצג והתשואות שלהן אינן בהכרח זהות לתשואות מדד הבסיס שלהן. כמו כן, קיים הבדל, שלפעמים אינו קטן, אפילו בין תעודת סל אחת לשניה העוקבות אחרי אותו מדד בסיס.

כלכלני פיא מסבירים, שככל שמדד הבסיס של הסל מכיל מניות "גדולות יותר" וסחירות יותר עם סטיית תקן נמוכה יותר תעודת הסל העוקבת אחרי התנהגות מדד כזה מצליחה לשמור בקירוב על התשואה של המדד (למעט תעודות על מדדי חו"ל המושפעות מחשיפה למט"ח) אך כאשר מדובר במדדים בעלי סחירות נמוכה יותר וסטיית תקן גבוהה יותר יש הבדל מהותי בין תשואת תעודות הסל לבין תשואת המדדים אותם הם אמורים לחקות. בדר"כ תשואות תעודת הסל נמוכות בהשוואה לתשואות מדד הבסיס הרלוונטיים.

ההבדלים והמצבים המתוארים מתרחשים בעיקר:

1. בעת שינוי הרכב המדד (בדר"כ אחת לחצי שנה)-בעקבות כניסה /יציאה של מניות מהמדדים השונים תעודות הסל נאלצות לבצע באותו יום את השינויים הנדרשים בהרכב תהליך המביא שינויים "חריגים" במחירי תעודות הסל. תהליך זה עלול ליצור עיוותים בשינויי בתשואה של מדד הבסיס המסויים. (כדוגמת מדד יתר 30 בו מתחלף מדי חציון מספר גדול של חברות)

2. בימים תנודתיים בבורסה – בימי מסחר בהם הפרשי הקנייה והמכירה במחירי המניות במהלך היום גבוהים ישנם הבדלים בין תשואות תעודות הסל לתשואת המדד הרלוונטי בעיקר, במדדים הנחשבים פחות נזילים, עקב הצורך של מנהלי הסל לממש ב"כל מחיר" בהתאם לתנאי התשקיף.

תעודות סל מול קרנות נאמנות

תעודות הסל נחשבות למכשירי השקעה שניהולם פסיבי לעומת קרנות נאמנות שניהולן אקטיבי. קרנות הנאמנות "האינדקסיות" כמעט ונעלמו וברובן הפכו לקרנות נאמנות מתמחות בני"ע הנכללים במדדי ני"ע עם ניהול אקטיבי (לא טכני).

הבדלים בין תעודות הסל לבין קרנות הנאמנות:

1. הפעלת שיקול דעת - מנהל הסל פועל בצורה טכנית לחלוטין ואין לו כמעט אפשרות להחזיק מניה מעל/מתחת למשקלה במדד (לדוגמא אחזקה במניית אפריקה שנסקה מאז תחילת השנה בשעור הגבוה מעל משקלה במדד ת"א 25) או אחזקה במניה מתחת למשקלה במדד ת"א 25 (לדוגמא אחזקה בטבע או במגדל ביטוח שירדו בשעורים ניכרים).

2. רמת הנזילות - בעת פדיונות מנהל תעודת הסל מוכר אוטומטית את החלק היחסי של המניות ואילו בקרן נאמנות חלק מהנכסים נמצאים בנזילות. מצב המאפשר להתמודד בפדיונות ולהקטין את סטיית התקן.

3. חשיפה מטבעית למדדים בחו"ל - בניגוד לקרנות נאמנות שיכולות להתמודד עם חשיפה למט"ח כחלק מתנאי התשקיף, בתעודות סל החשיפה המטבעית אינה ניתנת לכיסוי. הנושא בא לידי ביטוי בעיקר בתעודות הסל העוקבות אחר מדדים זרים כגון הנאסד"ק.

4. חלוקת דיבידנד - תעודות הסל הפועלות בארץ אינן נהנות בדר"כ מהדיבידנדים בחברות בהן הן משקיעות (בניגוד לקרנות נאמנות. במידה והדיבידנד נשאר בידי מנהל הסל הוא מהווה בעצם תוספת לדמי הניהול שלו.

5. מידת הדינמיות בניהול ההשקעות - תעודות סל מציעות פתרונות כדוגמת "קרנות אינדקס טכניות בלבד" כלומר ניהול פסיבי ואילו קרנות הנאמנות מציעות מוצרים משלימים כדוגמת קרנות גמישות עם ניהול אקטיבי ועם חשיפות משתנות (חשיפה למניות מעל 100%).