תשלום הפיצויים בעקבות המצב הבטחוני בצפון

בראש ובראשונה, מחולקים הפיצויים השונים - לשניים:

● פיצוי על "נזק ישיר" ("פיצוי מלחמה") ● פיצוי על "נזק עקיף" (פיצוי על "אובדן הרווחים")

פיצוי על "נזק ישיר" בפיצוי זה - על "נזק ישיר" - הכוונה לפיצוי ממס רכוש בשל פגיעה ישירה של טיל (קטיושה, רקטה וכו'). הפיצוי מהסוג הזה יתקבל ללא קשר: מי הוא הניזוק ומה הוא מקום הנזק. מטרת הפיצוי היא: החזרת המצב לקדמותו. כלומר: בפגיעה ישירה - אין הבדל אם הנכס הניזוק הוא בחיפה או בקריית-שמונה; ואין הבדל אם הניזוק הוא אדם פרטי או עסק.

פיצוי על "נזק עקיף" בפיצוי זה - על "נזק עקיף" - הכוונה לפיצוי שלא כתוצאה ישירה מפגיעה של טיל וכו'.

מדובר על פיצוי המיועד אך ורק לעסקים. לא קיים פיצוי על "נזק עקיף" למשקי הבית הפרטיים.

מטרת הפיצוי היא לפצות על "אובדן הרווחים" בתקופת המלחמה, שהוא תוצאה שאינה מנזק ישיר.

דוגמות ל"נזק עקיף": 1. בית מלון, שנסגר ושבוטלו כל ההזמנות להתארח אצלו בתקופת המלחמה. מדובר על "נזק עקיף"; שכן, המלון לא נפגע ישירות, אלא הוא "נפגע" משום בוטלו ההזמנות להתארח אצלו. 2. חנות למוצרי מזון, אשר פסקה פעילותה בתקופת המלחמה, ואשר מלאי המזון שהיה לה התקלקל ונזרק למכל האשפה. מדובר על "נזק עקיף", המבטא אובדן רווחים (הפסד המלאי שניזוק). 3. מפעל, אשר בוטלו הזמנות לייצור שהוזמנו אצלו, ואשר אבדו לו לקוחותיו (לקוחות קבועים), משום שהוא לא יכל לספק סחורה בתקופת המלחמה. מדובר ב"נזק עקיף". למעשה, כל "נזק" שנגרם לעסק, אשר הוא נזק של "אובדן רווחים", ואשר אינו תוצאה ישירה מפגיעה של טיל (קטיושה, רקטה וכו') - הוא "נזק עקיף".

לאחר שהגענו אל המסקנה, כי מדובר ב"נזק עקיף" שנגרם לעסק - הרי הפיצוי, שאמור להתקבל ממס רכוש, מיועד לכיסוי אובדן הרווחים שנגרם.

האפשרויות לפיצוי על "הנזק העקיף" - הן בשני מסלולים: ● "מסלול ירוק" ● "מסלול רגיל" (אדום) "המסלול הירוק" מסלול זה הוא מסלול פיצוי מהיר, שבו סך הפיצוי אינו, בהכרח, זהה לסך אובדן הרווחים האמיתי שנגרם לעסק. למשל: בענפי התעשייה, המסחר והשירותים - הפיצוי (בעבור חודש יולי) מבוסס על "ימי ההיעדרות" של העובדים. אין הכוונה שהפיצוי הוא רק על המשכורות ששולמו לעובדים. נכון הוא, שבסופו של דבר, סך הפיצוי המתקבל הוא כסך משכורות העובדים (+ תוספות סוציאליות וכו'), אבל מהות הפיצוי הזה הוא על "אובדן הרווחים".

למעשה, מדובר רק על אופן החישוב של סך הפיצוי שיתקבל, אולם המהות של הפיצוי מיועדת לפצות על אובדן הרווחים של העסק.

בענפי החקלאות והתיירות - אופן החישוב (ב"מסלול הירוק") של סך הפיצוי שונה לחלוטין, ואין הוא מבוסס על משכורות העובדים.

יש לזכור, כי למרות כל הביקורת (המוצדקת ביותר) - הרי הפיצוי אינו מכסה את ההפסד האמיתי ואת הנזק האמיתי; שכן, עדיין מדובר רק באופן החישוב של סך הפיצוי, שמטרתו לכסות (לפחות חלק) מאובדן הרווחים.

"המסלול הרגיל" (האדום) במסלול זה אפשר "לתבוע" את כל הנזק הממשי, אשר נגרם לעסק בשל אובדן הרווחים.

מדובר על מסלול ארוך מן המסלול האחר [ה"ירוק"], שבו אין אופן חישוב מדויק; ולשם קבלת הפיצוי צריך כל עסק לתת הערכות והוכחות בדבר ההפסד האמיתי שנוצר לו בתקופת המלחמה.

שאלה: האם אפשר לבחור בין שני המסלולים לשם קבלת הפיצוי הנידון: בין "המסלול הירוק" לבין "המסלול הרגיל" (האדום) [?]. תשובה: הדבר תלוי במקום של העסק, כלהלן:

● עסקים, הנמצאים ביישובי הספר (נספח 4), זכאים לבחור בין "המסלול הירוק" לבין "המסלול הרגיל".

● לעומת זאת, עסקים, הנמצאים ביישובי קו-עימות, שאינם יישובי-ספר (נספח 5), זכאים לפיצוי אך ורק באמצעות "המסלול הירוק".

שאלה: האם תמיד "המסלול הרגיל" טוב מן "המסלול הירוק" [?]. תשובה: ל"מסלול הרגיל", ישנם יתרונות וישנם חסרונות, כלהלן:

● היתרון המרכזי - המסלול מפצה על הנזק הממשי שנגרם לעסק.

● החיסרון - תהליך קבלת הפיצוי ארוך, ולעתים הוא נמשך על פני שנים אחדות. כחלק מהתהליך, יש צורך להעביר הוכחות וראיות אל הגוף הממונה על התשלומים הללו; ולעיתים קרובות, מאושר רק חלק מהסכום הנתבע ולא כולו.

בענפי התיירות והחקלאות (בפיצוי בעבור חודש יולי) - הפיצוי ב"מסלול הירוק" הוא, במרבית המקרים, פיצוי הולם.