בוטל פסק דין שניתן בהיעדר סיכומים

העובדות המערערת הגישה ערעור על צווים, שהוציא לה המשיב לשנות המס 2000-1997. בית המשפט קמא שמע את הראיות; ובתום השמיעה הורה להגיש סיכומים בכתב. המערערת - הגישה את סיכומיה; אולם, המשיב - לא מילא אחר החלטת בית המשפט, מיום 31.3.2004, להגיש סיכומים מטעמו; וזאת, הוא לא מילא במשך כשנה וחצי. בית המשפט האריך, מיוזמתו, את המועד להגשת הסיכומים, אך גם את הארכה הזו לא ניצל המשיב להגשת סיכומיו. משלא הוגשו הסיכומים, הגישה המערערת בקשה למתן פסק דין. ביום 4.1.2006 פסק בית המשפט קמא פסק דין, אשר על פיו התקבל הערעור. ביום 2.2.2006 הגיש המשיב בקשה לביטול פסק הדין משום שאי הגשת הסיכומים במועדם קרתה, מחמת תקלה בפרקליטות שמקורה בעומס עבודה רב. לבקשה לא צורפו סיכומים מטעם המשיב. ביום 11.4.2006 קיבל בית המשפט קמא את הבקשה לביטול פסק הדין, תוך מתן ארכה של 21 יום למשיב לשם הגשת סיכומו, ותוך חיובו בשכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח. ביום 9.5.2006 הגיש המשיב סיכומים מטעמו, ובמסגרתם חזר בו מטענות נוספות שטען בעבר. זה בסיס הבקשה, שהוגשה לבית המשפט לרשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר סיכומים. בית המשפט העליון פסק: אכן, התנהגות המשיב במהלך הדיונים ראויה לביקורת; ואפשר להניח, כי אין בהסבר - שהוא סיפק לבית המשפט, בדבר מחדלו המתמשך: אי הגשת הסיכומים - כדי להוות הסבר מספק על פי אמות המידה, שהונחו בדין לביטולה של בקשה, שניתנה מטעם צד אחד. וכן, אין להתעלם מן הסכומים, שנקבעו בשומות נשוא הערעור, שהם הוקטנו בשיעור ניכר במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין והסיכומים. הטעם היחיד לדחיית הבקשה הוא: פסק דינו של בית המשפט קמא מיום 4.1.2006 ניתן ללא נימוקים לגופו של עניין. בהעדר סיכומים מטעם בעל-דין רשאי בית המשפט לפסוק על-פי חומר הראיות שהונח לפניו; ואין בית המשפט רשאי לפסוק כנגד בעל דין אך ורק משום שלא הגיש סיכומים. הערעור נדחה; אך בית המשפט ראה לנזוף במשיב, והוא קבע כי המשיב יישא בשכר טרחה נוסף בסך 15,000 ש"ח. לפני כב' השופט א' גרוניס ניתן ב-23.7.2006 ב"כ המערערים: עו"ד ר' כץ ב"כ המשיב: עו"ד י' הירשברג