"רו"ח יעלה יותר כסף לאור ההתמקצעות בתקן IFRS"

בשנה הבאה יעבור המשק הישראלי לדיווח כספי על פי סטנדרט - או תקן בינלאומי בשם IFRS. המשמעות תהיה מרחיקת לכת בסוגים מסויימים של חברות אשר יוכלו להציג נתונים עסקיים ונתוני הון שלהן באופן שישנה אפילו את השורה התחתונה בדו"ח הרווח וההפסד. בראיון מיוחד לקראת תהליך המעבר לתקן החדש מציע רו"ח אדיר ענבר, שותף ומוביל תחום ה-IFRS בפירמת רו"ח Deloit בריטמן אלמגור, הצצה ראשונה על הדרך בה יבוא לביטוי שוני זה בדוחות, בתחומי ראיית החשבון והרגולוציה בשוק ההון.

רו"ח ענבר הינו הישראלי היחיד שהיושב במועצת התקנים של ה-IASB, הגוף הבינלאומי הקובע את התקנים החדשים, מציג תמונה כוללת של מעבר ל"שפה חדשה" בינלאומית שבה "ידברו" כל הנוגעים בדבר במערכת המייצרת דוחות כספיים - החברות, רו"ח והרגולטורים, כמו רשות ני"ע.

בסוף חודש יולי האחרון פרסם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות בישראל את תקן חשבונאות מספר 29, או בשמו המלא - "אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS‏)". כך, החל למעשה המעבר ל-IFRS שיושלם, על פי בחירת החברות, בכל זמן עד ל-1.1.2007 או לפני כן. הכללים החשבונאים שיחולו לגבי דוחות כספיים של חברות ציבוריות (מדידה, הצגה, גילוי) ישתנו.

השוני נועד למשוך משקיעים זרים

המוטיבציה למעבר לדיווח מלא לפי כללי ה-IFRS באה קודם כל מהרצון להקנות למשקיעים פוטנציאליים זרים יכולת "להבין" את הדוחות של חברות ישראליות, מבלי להידרש למעין "פרשנות", המתבטאת בבאור התאמה מהכללים המיושמים בדוח לכללים המוכרים לאותם משקיעים.

מבחינת המשקיעים הזרים נדרשה עד כה השקעת תשומות נוספות (במקרה הטוב), כדי להבין מה שנכתב בדוחות הישראליים, או שמלכתחילה ויתרו על ההשקעה (במקרה הגרוע).

לדברי ענבר, המעבר לתקן הבינלאומי ישנה גם את תחום גיוסי ההון במדינות זרות. חברה ישראלית תוכל לאחר המעבר ל-IFRS להשתמש בדוחות שלה להנפיק בישראל וגם בכל המדינות שפועלות לפי התקן הזה - לאחר ההשקעה החד פעמית ביצירת הדוחות, תוכל החברה להנפיק בלונדון, סינגפור או בכל מקום בו השוק "חם", ללא צורך ב"תרגום חדש" לדוחות.

רו"ח ענבר אומר, כי התמורות שיעברו הדוחות הכספיים בעקבות המעבר לכללי ה-IFRS ישתנו מחברה לחברה ומעניין לעניין. לדבריו, לא בכל נושא קיים שוני מהותי בין הטיפול כיום לפי התקינה הנוכחית לבין הטיפול לפי כללי ה-IFRS. עם זאת, הוא מסביר, ישנם נושאים בעלי השלכה אפשרית גדולה על הדוחות הכספיים יותר מאחרים.

הנה רשימה של שינויים לדוגמא שאספנו מתוך התקן החדש:

1. בתחום הרכוש הקבוע ונדל"ן להשקעה - התקינה הנוכחית לא מאפשרת הצגת נכסים כאמור בשוויים ההוגן (אלא אם ערכם ירד). לפי כללי ה- IFRS הצגה כזו אפשרית, והבחירה בעניין ההצגה ניתנת לחברה. אם חברה רכשה קרקע בסך 10,000 לירות בשנות הששים (לפני 40 שנים) שהם 1 ש"ח, היא לא תוצג בדוחות הכספיים מחוסר מהותיות, גם בהתחשב בהשפעת דוחות מתואמים (עד דצמבר 2003). הצגת הקרקע בשווי הוגן (של מליון שקל למשל) עשויה לשנות את הדוח באופן ניכר.

2. בנושא התחייבות לפיצויים - מדידת ההתחייבות לפי התקינה הנוכחית מחייבת להניח שכל העובדים מסיימים לעבוד מיידית, בתנאים המזכים לפיצויים מלאים. לפי כללי ה- IFRS נדרש חישוב אקטוארי המתבסס על מספר הנחות: שיעור העובדים שיעזבו ללא פיצויים, שיעור תחלופת עובדים ועליות שכר צפויות. החישוב משתמש בערך הנוכחי של התשלומים העתידיים (היוון התשלומים). בחברות עתירות עובדים צפויה ההתחייבות לפיצויים לקטון מהותית.

3. בעניין זכויות המיעוט בדוחות כספיים מאוחדים - לפי התקינה הנוכחית זכויות בעלי מניות המיעוט בחברות מוחזקות מוצגות מחוץ להון העצמי, כמעין התחייבות, בעוד שחלק המיעוט ברווח מקטין את הרווח הנקי. לפי כללי ה-IFRS זכויות המיעוט מוצגות בהון העצמי וחלק המיעוט ברווח לא מקטין את הרווח הנקי המוצג. כך, צפויים לגדול הן ההון העצמי והן הרווח הנקי בדוחות הכספיים המאוחדים.

ענבר מסביר, כי כללי ה-IFRS מהווים מערכת של עקרונות, אשר יש לפעול לפיהם, וזאת בניגוד למערכת חוקים אשר "תפורה" למצבים ספציפיים. כך, לדבריו, המשקל של שיקול הדעת של החשב ורו"ח של החברה מתחזק, תוך העדפת היבטי מהות על מדדים יבשים.

הנה שתי דוגמאות לכך:

1. סיווג חכירות (תפעולית/מימונית): כיום הכללים הנהוגים (בהיעדר תקן חשבונאות מחייב בישראל) דומים לאלו הנהוגים בארה"ב, נקבע בעיקר לפי מבחנים מספריים (תקופת חכירה של 75% מיתרת החיים הכלכליים של הנכס, ערך נוכחי של תשלומי החכירה בשיעור 90% משוויו ההוגן). לפי כללי ה- IFRS מבחני הסיווג מתבססים על פרמטרים איכותיים, כלומר חשובה המהות הכלכלית של העסקה בכללותה.

2. איחוד דוחות כספיים - בהתאם לתקינה כיום, בחינת שליטה על חברה מוחזקת נסמכת על המניות בפועל של החברה המוחזקת. לפי כללי ה-IFRS נתחשב גם במניות "פוטנציאליות" (מכשירים הניתנים להמרה או למימוש למניות בפועל), בהתאם לנסיבות הרלבנטיות.

ענבר מוסיף כי תהליך המעבר לכללי ה-IFRS הינו תהליך מובנה, מאחר וישנו תקן חשבונאות בינלאומי המגדיר מפורשות את כל כללי המעבר לדיווח, לפי הכללים הבינלאומיים. תהליך זה כולל רשימה של הקלות מסוימות, בהן יכולות החברות להשתמש, אם כי ההקלות אפשריות במועד המעבר בלבד.

עם זאת, מעריך ענבר, כי השינוי לא יקרה רק בתוך החברות - משרדי רו"ח יאלצו להתמודד עם התקן על ידי התמקצעות ברמה גבוהה מאוד. עניין שלדעתו צפוי להעלות את מחירי שירותי ראיית החשבון לחברות ציבוריות. גם הרגולטורים יאלצו לשנות פאזה - הוא אומר. "אם עד כה עסקו ברשות ני"ע לא מעט בחקיקה ותקינה, הרי שמעתה יהיה רוב זמנם של אנשי הרשות מוקדש לאכיפה. זאת, מפני התקינה תגיע מהגוף הבינלאומי".