הפועלים: האטרקטיביות באפיק המנייתי מוגבלת
"נוכח ריבויים של גורמי אי הודאות המשפיעים על שוק המניות, נכון לטעמנו לשמור על חשיפה בינונית לבורסה המקומית בנקודת הזמן הנוכחית". כך פותחים ביחידת המחקר של בנק הפועלים את הסקירה השבועית לשוק המניות המקומי.
בהמשך הסקירה מציינים האנליסטים בבנק, כי ראוי להמתין להתבהרות התשובות לשאלות הבאות לפני ההחלטה בנוגע לעתידו של תיק המניות:
1. השאלה המיקרו הכלכלית: האם החברות תמשכנה להציג צמיחה ברווחיהן, או שמגמת ההתמתנות בצמיחתן תימשך ואף תגבר, ואנו קרובים לסוף הסייקל החיובי בתוצאותיהן?
2. השאלה המאקרו כלכלית: מה מידת הפגיעה בכלכלה בעקבות המלחמה, וכיצד הדבר ישפיע על התנהלות הממשלה (קיצוץ תקציבי, העלאת מסים, הגדלת גיוסי ההון, בצעד שיעלה את התשואות הסולידיות ויפגע באטרקטיביות של שוק המניות)?
3. השאלה הפוליטית: האם המחאה שהחלה לאחר המלחמה תצבור תאוצה ותסכן את היציבות הפוליטית?
4. השאלה הביטחונית: לאן פני הזירה הביטחונית (הפלסטינים, לבנון, סוריה ובעיקר איראן)?
לצד שאלות אלו מדגישים בבנק גם את שאלת הכלכלה הגלובלית, אשר מגלה סימני התקררות. בינתיים, המשקיעים מקבלים את ההתקררות בברכה, שכן היא הביאה לעצירת העלאות הריבית בארה"ב, אולם יש לבחון האם תהיה פגיעה בביקושים בטווח הארוך, וכיצד זה ישפיע על החברות המקומיות, מוטות היצוא.
לאור השאלות הללו סבורים בפועלים, כי שוק המניות ימשיך להתנייד בטווח הקרוב ללא מגמה ברורה, ולכן האטרקטיביות באפיק המנייתי מוגבל להערכתם. עקב כך, ממליצים האנליסטים בבנק להמנע מהשקעה במדדים, ולהתמקד במניות בודדות, על פי רשימת המניות המומלצות על ידי יחידת המחקר.
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
