לאומי: היציבות בריבית עשויה להימשך עד סוף השנה

תנאי רקע חיוביים והתכנסות סביבת האינפלציה למרכז יעד יציבות המחירים, על פי תחזיות של גופים שונים צפוייים לתמוך ברמה הנוכחית
אסף מליחי |

כמידי שבוע סוקרים ביחידת המחקר של בנק לאומי את אירועי השבוע החולף באקרו.

ריבית בנק ישראל לחודש ספטמבר ללא שינוי

בנק ישראל הודיע ב-28 באוגוסט כי הריבית לחודש ספטמבר תישאר ברמה של 5.5%. ברקע הדברים ציין בנק ישראל, כי מנתוני שוק ההון לא נגזר שינוי בריבית במהלך השנה הקרובה.

בנוסף, מעריך הבנק המרכזי כי הפגיעה בחלק ניכר מענפי

המשק, מהלחימה בצפון, למעט בענף התיירות, היא זמנית

(במהלך ברביע השלישי) ותקוזז עוד השנה, כך שהצמיחה בשנת

2006 צפויה להסתכם בכ-4.5% בהשוואה לתחזית של כ-5.5%

לפני הלחימה.

ההשפעה על המחירים אינה צפויה להיות משמעותית עקב קיזוז חלקי של הירידה בביקושים לצריכה הפרטית עם גידול צפוי בביקוש לצריכה ציבורית, זאת כאשר הפגיעה בצד ההיצע צפויה להיות, כאמור, זמנית בלבד.

בנוסף, נרשמה באוגוסט ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל כפי

שבאה לידי ביטוי בשווקים הפיננסיים בעולם. תנאי רקע חיוביים אלה והתכנסות סביבת האינפלציה למרכז יעד יציבות המחירים, זאת על פי תחזיות של גופים שונים שהעריכו שלשם כך אין צורך לשנות את הריבית, תמכו באי-שינוי הריבית

לחודש ספטמבר על ידי בנק ישראל. מגמה זו, של יציבות בריבית, עשויה להימשך גם בחודשים שנותרו עד סוף השנה.

יחד עם זאת, באשר לעתיד, רמזה ההודעה על החשש הקיים מהשלכות הלחימה על הוצאות הממשלה. בהודעה ישנה הנחה, שככל הנראה משקפת את רצונו של בנק ישראל, שהוצאות הממשלה

תגדלנה באופן זמני בלבד.

עם זאת, היקף הגידול בהוצאה "המקובל" על בנק ישראל לא קיבל ביטוי ברור בהודעת הריבית. ניתן להניח כי חריגה משמעותית מיעד ההוצאות, ובפרט כזו שתביא לעליה מחודשת של יחס החוב/תוצר של ממשלת ישראל, תגרום למדיניות מוניטרית מרסנת יותר. סביר להניח שבמקרה כזה השווקים הפיננסיים יקדימו את בנק ישראל, בפרט אם יזהו סימנים לחולשת המדיניות התקציבית בעניין זה.

עלייה בשיעור האבטלה ברביע השני של השנה

ברביע השני של השנה נרשם שינוי במגמת ההתפתחות של שיעור האבטלה במשק אשר עלה לכ-8.9% לאחר מגמת ירידה בולטת בשנתיים האחרונות. לכאורה, נתון זה אינו עולה בקנה אחד עם

שיעורי הצמיחה הגבוהים שהיו ברביעים האחרונים ובפרט במחצית הראשונה של השנה.

על רקע חולשת המשק הצפויה ברביע השלישי של השנה, צופים בלאומ, כי במחצית השנה הקרובה יהיה שינוי משמעותי בשיעור האבטלה והיא תסתכם בשיעור דומה לזה שהיה במחצית הראשונה של 2006.

נמשכת הירידה באשראי הבנקאי מסך האשראי לסקטור העסקי

במחצית הראשונה של השנה נרשם גידול ריאלי של כ-1% בסך האשראי במשק, הכולל את האשראי לממשלה, לסקטור העסקי ולמשקי

הבית. נתוני בנק ישראל מלמדים כי האשראי שניתן לסקטור העסקי גדל בקצב ריאלי שנתי של כ-11%, על רקע התרחבות הפעילות הכלכלית במשק בקצב מהיר.

אשראי זה כולל הן הלוואות והן אג"ח סחיר ולא סחיר. מבחיהת החלוקה בין האשראי הבנקאי לחוץ-בנקאי, מציינים האנליסטים בלאומי, כי נמשכת המגמה של השנים האחרונות בו נרשם צמצום באשראי הבנקאי. כך, בחודשים ינואר-יוני נרשמה ירידה ריאלית של כ-1.7% בהיקפו ומשקלו בסך האשראי לסקטור העסקי הסתכם בסוף יוני 2006, ב-57.5% בהשוואה ל-61.1% בסוף 2005 ו-68% בסוף 2004.

לעומת זאת, בדומה למגמה של השנים האחרונות, נרשם גידול

באשראי החוץ בנקאי כחלופה לאשראי הבנקאי. יחד עם זאת, גידול זה, בקצב שנתי של כ-32.5% , במחצית הראשונה של 2006, נבע בחלקו הגדול מהתרחבות האשראי הישיר מחו"ל (רובו מהנפקת אג"ח בחו"ל של חברת טבע).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים

הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי

ליאור דנקנר |

הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.

הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.

לא כל מערכת באותו משקל, ממשל הבינה המלאכותית יורד לקרקע

בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.

כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.

הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.