הפועלים על ניוד המספרים: שיעור הנטישה יגדל ל-1.8%
האנליסט ניר עמיקם מיחידת המחקר של בנק הפועלים פירסם היום (ג') סקירה מקיפה על שוק התקשורת בעקבות ניידות המספרים.
עמיקם מסר, כי לתהליך ניוד המספרים יש לרוב השפעה ניטרלית עד שלילית על חברות התקשורת. החשש העיקרי של חברות אלו הוא כפול: גידול בשיעור הנטישה וגידול בעלויות השיווק. מנסיון העבר ניתן להבחין ששווקים שונים הגיבו באופן שונה לתהליך ניוד המספרים.
בחינת ההבדל בין המדינות השונות מביאה את האנליסט למסקנה, כי השפעת ניידות המספרים על השוק תלויה במספר פרמטרים:
1. המבנה התחרותי- באופן טבעי, ככל שהשוק תחרותי יותר, כך שיעור הנטישה גדול יותר עם החלת ניוד המספרים.
2. קלות מעבר בין מפעילים- מדינות שונות נקטו בגישה אחרת לגבי עלות המעבר מחברה לחברה וזמן המעבר בין חברות. ככל שעלות המעבר קטנה יותר וזמן המעבר מהיר יותר, הגידול בשיעור הנטישה גבוה יותר.
משרד התקשורת בדק ולמד מנסיון העבר של עשרות המדינות שכבר יישמו את תוכנית ניוד המספרים, וקבע שלא יהיה תשלום מעבר וזמן המעבר ממפעיל למפעיל יהיה קצר, יחסית (3-4 שעות).
3. לקוחות עיסקיים מרוויחים יותר מניוד מספרים עקב התלות הגבוה שלהם במספר המקורי ומפוטנציאל החיסכון לסוג זה של לקוח עקב ה-ARPU הגבוה שמאפיין אותו.
4. ככל שהשונות הטכנולוגית בין המפעילים השונים גבוהה יותר, כך קשה יותר לבצע מעברים, כתוצאה מעלות מכשירי קצה. בישראל, שניים משלושת המפעילים הגדולים משתמשים ברשת GSM, כך שהמעבר ביניהם פשוט, יחסית.
עמיקם ציין, כי בעקבות ניתוח יישום תוכניות ניוד בעולם, ניתן לראות שההשפעה משתנה ממדינה למדינה. במדינות כמו הונג-קונג, דרום קוריאה, דנמרק ופינלנד מספר רב של לקוחות עברו בין מפעילים לאחר יישום תוכנית הניוד.
במדינות כמו גרמניה, צרפת, איטליה וארה"ב מעט לקוחות עברו למפעיל מתחרה כתוצאה מתוכנית הניוד. במידה מסויימת, ניתן לראות שההבדלים בהצלחת התוכנית נובעים בין היתר מעלות המעבר בין המפעילים וזמן העברה, כפי שנקבע על ידי הרגולטור.
שוק התקשורת הסלולרי
האם השוק הסלולרי הישראלי הוא שוק תחרותי? עמיקם עונה, בישראל יש ארבעה מפעילים סלולריים, מספר כלל לא נמוך ביחס לגודל השוק. אולם השוק הסלולרי מתחלק בין שלשה מפעילים עיקריים בלבד, והחלוקה ביניהם די שווה.
ה-RPM, מחיר ממוצע לדקה, נמוך בישראל, בהשוואה עולמית, ועומד על כ-10 סנט בעוד שהממוצע במדינות המפותחות המחיר הוא כ-15 סנט. אולם ה-Churn (שיעור הנטישה) בישראל הוא מהנמוכים בעולם - 1.4% לחודש, לעומת 1.7% במדינות המפותחות ו-2.2% ברמה עולמית.
שולי ה-EBITDA בשוק הישראלי דומים לשולי הרווח של המדינות המפותחות (כ-34%), וזאת לאחר שבמשך שנים שולי הרווח היו נמוכים, יחסית.
בסיכומו של דבר טוען עמיקם, כי השוק הסלולרי הישראלי הוא שוק תחרותי. להערכתנו, תוכנית ניידות המספרים תביא לגידול בשיעור הנטישה לרמות של כ-1.8%, בדומה למדינות המפותחות. גידול זה צפוי לפגוע בהכנסות, לגרום לירידה במחיר לדקה ולהגדלת עלויות השיווק, אם כי לא צפוי שינוי דרמטי.
מי צפויה להפגע יותר, ומי פחות? - סלקום ופרטנר מפעילות רשת GSM ולכן, המעבר בין החברות קל יחסית. פלאפון מפעילה רשת CDMA, ולכן לקוחותיה ידרשו לקנות ציוד קצה על מנת לעבור למתחרים. אולם לקוחות סלולריים אדישים יחסית להחלפת מכשירים כתוצאה מעלות נמוכה עקב סבסוד המכשירים על ידי המפעילים. להערכת עמיקם, רווחיות החברות תפגע עקב הגידול ברכישת מכשירים מסובסדים, עם הגידול ב-Churn.
עמיקם הוסיף, כי לא צפוי שינוי מהותי ב-RPM בשוק העסקי בטווח הקצר. השוק הפרטי פחות רגיש לשינוי במספר הסלולרי, ורמת התחרות בו נמוכה משמעותית מהשוק העיסקי. מנגד, המגזר הפרטי מאופיין ב-RPM גבוה יחסית. ניוד המספרים עשוי להיות הגורם שיעורר תחרות חריפה יותר, אולם, בשלב זה, הוא לא רואה איום משמעותי במגזר זה.
לסיכום, בבנק הפועלים מעריכים ששוק התקשורת הסלולרית יושפע באופן מתון מהנהגת תוכנית ניוד המספרים. עם תחילת ביצוע התוכנית צפויה עליה משמעותית בשיעור הנטישה, אולם שיעור זה ירד בהמשך. לזמן ארוך יתייצב שיעור הנטישה על כ-1.8% גבוה מעט מהמצב היום. הגידול ב-Churn צפוי לפגוע בהכנסות, לגרום לירידה קלה במחיר לדקה ולהגדלת עלויות השיווק.
בהשוואה בין החברות, פרטנר צפויה להפגע פחות מסלקום ופלאפון, אם תשכיל להעביר אליה מספר לקוחות עסקיים גדול. מנגד, הצלחה גדולה "מדי" של פרטנר תביא לתחרות מחירים חריפה ולירידה ב-ARPU הענפי.
שוק התקשורת הנייחת
שוק התקשורת הקווית איננו שוק תחרותי. בזק היא מונופול, בשוק זה, עם נתח שוק של כ-94%. פתיחת השוק לניוד מספרים יקל על מעבר הלקוחות לחברות מתחרות. גם כאן, הלקוחות הרגישים ביותר לניידות מספרים הם הלקוחות העיסקיים. כניסת סלקום, גלובקול, פרטנר ועוד לשוק העסקי תתאפשר ביתר קלות. גם הוט תרוויח מהקלת המעבר של לקוחות פרטיים, אם כי רגישות הלקוחות הפרטיים לניוד מספרים נמוכה, יחסית.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
