גידול בשכרו של נכה סמוך לקבלת הפטור
עיוור או נכה, שנקבעה להם נכות בשיעור 100%, זכאים לפטור ממס הכנסה על הכנסותיהם מיגיעה אישית, בהתאם לסכומים שנקבעו על פי תקופת הנכות. לעתים מתעוררת השאלה: מהו הסכום שייחשב כהכנסה מיגיעה אישית, ואשר בגללו הנכה זכאי לפטור
משה הופלר [להלן - "המערער"] הוא בעל מניות, שמקבל משכורת מחברה הנמצאת בשליטתו. בשנת 1996 נקבעה לו נכות בשיעור 100% ולפיכך, החל באותה שנה הוא היה זכאי לפטור על הכנסותיו מיגיעה אישית. בשנים 1999-1997, המערער הגדיל באופן משמעותי את המשכורת שקיבל, בהשוואה לשנים שבהן טרם נקבעה לו הנכות לעיל.
השאלה המרכזית, שאליה נדרש בית המשפט, הייתה: האם הגידול במשכורת המערער, בשנים 1999-1997, שבהן מחלתו הייתה בשלב מתקדם, נבע מגידול בהיקף יגיעתו האישית בעסק, או שמא המערער עשה שימוש לרעה בנכותו, תוך ניסיון שלא כדין להגדיל באופן מופרז ובלתי סביר את היקף הפטור ?
פסק הדין בית המשפט המחוזי בחיפה (מפי כב' השופטת וסרקרוג) חזר וציין, כי תכלית הוראות הפטור לנכים היא לעודד נכים ובעלי מוגבלויות לחזור למעגל העבודה. זאת, כאשר ההנחה היא, שהייתה פגיעה בכושר העבודה, אשר עלולה לצמצם גם את היקף הכנסתם, לעומת העלאת היקף צורכיהם.
ככלל ובהעדר ראיה אחרת, הגבלות מטעמי בריאות יש בהן כדי להשפיע על היקף העבודה. אולם, ניתן לסתור זאת בהתבסס על מהות העבודה של הנכה ועל אופי משרתו.
זאת ועוד. בית המשפט קובע: "אין להתעלם מן העובדה שבפועל, נוצרים מצבים לפיהם - במיוחד בתקופה של היות המחלה ברמיסיה - ולעיתים גם בשל רצונו של הנישום שחלה 'להימלט' ממחלתו, יבקש להשקיע עצמו בעבודה ואף להרחיב את היקף פעילותו. הכול במגבלות מחלתו ונכותו, לצד אופייה של עבודתו ומהות משרתו."
כלומר, אין לשלול אוטומטית את האפשרות, שנישום נכה יגדיל את היקף יגיעתו האישית על אף מחלתו. משך זמן הטיפולים, תופעות הלוואי, והאשפוזים גורמים כאב וסבל פנימי, אך אין בהם להצביע בהכרח על היקף העבודה בפועל שמבצע הנכה. כמו כן יגיעה אישית בעסק אינה באה לידי ביטוי בהכרח, בעבודה פיזית, אלא יש שהיא תבוא לידי ביטוי בעבודת שיווק, או בניצול קשרים עסקיים להגדלת מחזור העסק. די שהנכה יגדיל את פעילותו, הניהולית והשיווקית בעסק, כדי להעניק לו את הזכות ליהנות מפטור מוגדל.
לא זו אף בית המשפט בא ואומר זו: "גם אם הייתה ירידה מסוימת בהיקף הפעילות של המערער בחברות, אין הדבר מוביל בהכרח להפחתה בגבוה ההכנסה המשתלמת. יתכן כי השכר המשתלם יישאר בעינו, גם מקום בו הפעילות האקטיבית תצומצם...".
סיכום יוצא אפוא מדברי בית המשפט, כי מקום שבו נקבעה נכות לנישום והוא שמר על היקף משרתו ו/או צמצם אותה במידה מסוימת, הרי ניתן ליהנות מן הפטור בגין סכום בגובה המשכורת טרם הנכות.
מאידך, הנישום רשאי להגדיל את היקף משרתו במקביל ולהגדיל את הכנסתו מיגיעה אישית הזכאית לפטור. זאת, במיוחד (אך לא רק) כאשר מדובר במשרה, שאינה דורשת ממנו עבודה פיזית.
(*) מאמר זה נכתב על סמך תקציר פסק הדין עמ"ה 382/02, משה הופלר נ' פקיד שומה חיפה, שניתן ביום 27.2.06. הכותבים - ממשרד עו"ד ד"ר אברהם אלתר ושות', עורכי דין.