מס מכירה/תחולתו של שיעור מס מופחת בדיור מוגן/עליון
עובדות וטענות:
המשיבה התקשרה עם עיריית תל אביב בהסכם פיתוח להקמת מבנים לדיור מוגן ליד בית החולים איכילוב. לפי ההסכם, התחייבה העירייה להחכיר למשיבה את השטח המיועד להקמת הפרויקט לתקופה של 99 שנים. בעקבות כך, נחתם הסכם בין המשיבה לפאלאס לפיו רכשה פאלאס מהמשיבה זכויות לחכירת משנה בבניין בן 11 קומות וכן קומות נוספות בבניין אחר המוקם על מקרקעין סמוכים, שטחים ציבוריים וקומת לובי המיועדים לשימוש משותף של דיירי הפרוייקט לדיור מוגן כאמור. עוד הוסכם ביניהן, כי פאלאס תתקשר עם הדיירים בחוזה אחיד לפיו יושכרו להם יחידות דיור מוגן לתקופה שאינה עולה על 24 שנים. המשיבה דיווחה לשלטונות מיסוי המקרקעין על העסקה בדרך של שומה עצמית לפי מס מכירה בשיעור של 0.8% משווי הממכר, וזאת בהסתמך על הוראת סעיף 72ד(ב) לחוק כנוסחו במועד המכירה, הקובע שיעור מס מופחת על מכירת דירת מגורים שהיא מלאי עסקי. אלא שהשומה העצמית נדחתה ונקבעה שומת מס מכירה בשיעור של 2.5% משווי המכירה וזאת מן הטעם שהממכר משמש לרוכשת (פאלאס) כעסק של בית אבות ולא כדירות מגורים ועל כן, אינו בא בגדר הנכסים שעל מכירתם חל מס מופחת בשיעור של 0.8% על פי סעיף 72ד(ב) לחוק. השגת המשיבה נדחתה על ידי המערער, בקובעו כי אין מדובר במכירה של דירות מגורים אלא בעסק של דיור מוגן. על החלטה זו הגישה המשיבה ערר לוועדת הערר, אשר התקבל. מכאן הערעור דנן.
דיון משפטי
כב' הש' א' חיות:
