לידר שוקי הון: אג"ח צמודים עדיפים על אג"ח שקליים
מכלכלני בית ההשקעות, לידר שוקי הון נמסר היום (א'), כי מדד חודש יולי צפוי לרדת ב-0.1% ויושפע מירידה עונתית במחירי ההלבשה, פירות וירקות. גם הורדת המע"מ באחוז תוריד את המדד ב-0.3%. יחד עם זאת, צפויה התייקרות עונתית במחירי נסיעות לחו"ל, עלייה בתעריפי הארנונה ועלייה מתונה במחירי הדיור. תחזית מדד יולי עלתה (התחזית הקודמת עמדה על 0.3%-) עקב הפיחות בשקל, ודחיית העלאת תעריפי הארנונה לחודש יולי (במקום יוני).
בשבוע האחרון השקל פוחת ב-2.9% מול סל המטבעות וב-3.1% מול הדולר, זאת בשל ההחרפה במצב הביטחוני.
בלידר שוקי הון ציינו, כי קשה להעריך את התפתחות האירועים הביטחוניים ומתי נחזור למצב של "רגיעה יחסית". אנו מניחים שהעימות בצפון יימשך מספר שבועות ללא פעולה קרקעית. שער החליפין של השקל צפוי להיחלש מעט בטווח הקצר (4.55-4.60 שקל לדולר) אך יחזור ויתחזק עם סיום הפעולה (4.50-4.53 שקל לדולר) במהלך חודש אוגוסט. כמובן שאין לפסול תסריט של רגיעה מוקדם יותר או תסריט של עימות ממושך יותר.
הכלכלנים ממשיכים להדגיש, כי כוחות המאקרו לא תומכים בפיחות מתמשך בשקל: עודף בחשבון השוטף, יציבות בהשקעות הריאליות על ידי תושבי חוץ ומגמה של הקטנת החשיפה לחו"ל על ידי משקיעים ישראלים. בחודש יוני משקי בית מכרו 514מיליון דולר בקרנות חו"ל, משקיעים מוסדיים גם מכרו נכסים בחו"ל בסך 183 מיליון דולר. לעומת זאת, זרים מכרו נכסים פיננסיים בישראל בהיקף של 374 מיליון דולר.
בלידר שוקי הון סבורים, כי בנק ישראל יעלה את הריבית בסוף החודש ב-0.25% לרמה של 5.5%. החלטת בנק ישראל תושפע ממדד מעט גבוה בחודש יוני, מעצבנות בשוק המט"ח, ומציפיות לעליית ריבית הפד ב-10 לאוגוסט. בנוסף, סביר להניח שהשבוע תחול עלייה בציפיות האינפלציה שנה קדימה.
נתוני סחר חוץ תומכים בהמשך צמיחה מהירה ברבעון השני של 2006 בקצב של כ-5%. יחד עם זאת, עימות ממושך בצפון עלול להוריד את קצב הצמיחה ל-3% בשל פגיעה בעיקר בתיירות, בהשקעות ואפילו בצריכה הפרטית.
מסקנות
קיימת עדיפות לאפיקים הצמודים על האפיקים השקליים בכל הטווחים. ציפיות האינפלציה צפויות לעלות בשל הפיחות המתון בשקל והעלייה במחירי הנפט בעולם. מעריכים, כי גם בטווחים הארוכים ציפייה לאינפלציה של כ-2.5% לא מספיק משקפת את האפשרות לעלייה מסוימת בסביבת האינפלציה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
