ליאו ליידרמן משרטט את ההיבטיים הכלכליים של ההסלמה
פרופ' ליאו ליידרמן, כלכלן ראשי בבנק פועלים, מתייחס בסקירו למספר גורמים, בינהם פגיעותו של המשק, רמת הצריכה הפרטית כגורם מפתח, המסגרת התקציבית ופרוש עוצמת המסחר הנוכחית. להלן פרשנותו:
- עליה ברמת אי-הודאות. מוקדם עדיין לקבוע לאן יתפתחו האירועים בגבול הצפון, הן במישור הצבאי והן במדיני. בכל מקרה, נראה שאנו בתחילתה של תקופה לא קצרה של אי-ודאות ניכרת. במצבים כאלה טבעי הוא שהחלטות כלכליות רבות יידחו ושגורמים שונים במשק יכנסו לעמדות המתנה.
- הצריכה הפרטית כגורם מפתח לצמיחה. הצריכה הפרטית הובילה את הצמיחה בשנתיים האחרונות ועל פי אינדיקטורים שונים, אמון הצרכן הישראלי הגיע לרמות שיא. אמנם לא סביר שהפגיעה באמון ובצריכה תהיה באותו סדר גודל כמו באינתיפאדה, אך סביר שנראה התמתנות בביקושים, בעיקר בתקופה הקרובה. הדבר יבלוט במיוחד בתיירות מחו"ל. כמובן שמוקדם עדיין לתת הערכה כמותית של מידת הפגיעה האפשרית בצמיחה או בפריון הייצור.
- המשק פחות פגיע מבעבר לזעזועים שלילים. קיומם של איזון תקציבי, אינפלציה נמוכה, רווחיות עסקית גבוהה, ומצב משקי דינמי מקטין את פגיעותו של המשק יחסית למצבים דומים בעבר.
- לא צפויה פריצה תקציבית. המצב הפיסקלי נוח יחסית, בעיקר על רקע הגידול הניכר בהכנסות ממסים. גם אם יהיה צורך לממן הוצאות בטחון חדשות, הדבר ימומן ע"י קיצוץ בסעיפי תקציב אחרים. - תיתכן "תגובת יתר" (OVERSHOOTING) בשווקים הפיננסים. תופעה זו טיפוסית למצבי אי-ודאות משתנים. על כן, אין להסיק מסקנות על עתיד המשק מעצמת הירידות בבורסה ומפיחות השקל בטווח הקצר. נדגיש שחלק לא זניח מהירידות בבורסה נובע מהתפתחויות דומות בשווקים הגלובליים.
- גברו הסיכויים להעלאת ריבית ע"י בנק ישראל. עם פיחות השקל צפויה בדרך כלל עליה בציפיות לאינפלציה. סביר מאד להניח שהפעם, ובמיוחד על רקע האפשרות של העלאת ריבית הפד האמריקאי באוגוסט, בנק ישראל יאלץ להעלות את הריבית על מנת להבטיח את השגת יעד האינפלציה. עם זאת, לא צפוי שהריסון המוניטרי יהיה חריף כי בנק ישראל ייקח בחשבון מפורשות את האפשרות של האטה בצמיחת המשק.
- למשק הישראלי יכולת התאמה גבוהה למצבים משתנים. פוטנציאל הצמיחה של המשק בטווח הבינוני והארוך הוא טוב כמו שהיה. ניסיון העבר מצביע על גמישות ודינמיות רבה של המגזר העסקי ושל המדיניות הכלכלית בישראל במצבים משתנים כאלה. לתכונות אלה היה תפקיד מכריע במניעת משברים בעבר.
