שימוש בהכנסה מהשכרת דירה למגורים

משה כדר, עו"ד (רו"ח), משיב:

1. אדם שהוא בעל נכסים מושכרים, לא אחת מעוניין להקטין את נטל המס המוטל עליו, בין היתר ע"י "חלוקת" ההכנסות והעברתן לבני משפחתו וקרוביו. אין זה בהכרח המקרה בשאלה, אך העקרון המנחה בפסיקה בסוגייה של העברת/הסבת הכנסות הינו כי "בעל המקור – הוא בעל הפרי" – קרי, בעל הנכס (עפ"י מבחנים מהותיים ופרוצידורליים, כגון רישום בטאבו וכו'), הוא גם בעל ההכנסות שידווחו אצלו.

לעניין זה ישנו דין ספציפי במסגרת סעיפים 83 ו-84 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), לפיו אם ההכנסות הוסבו לבן/בת כאשר המסב עדיין בחיים והבן/בת טרם מלאו להם 20 שנה בתחילת שנת המס הנדונה והוא/היא עדיין לא נשואים, תיחשב ההכנסה כהכנסתו של המסב – בעל הנכס; כמו כן, אם מדובר בהסבה הניתנת לביטול, כגון חוזה הניתן לביטול או שיש בו סעיף מתלה לעניין ההכנסות, כגון העברת הנכס בתנאי לתשלום ו/או שמירת זכויות הבעלים, למשל עד סוף ימי חייו, או כאשר עסקינן בהסבה זמנית, כי אז שוב תיוחס ההכנסה לבעל הנכס המעביר/מסב.

לאור האמור, יש לבחון את המקרה הספציפי ולהחליט בהתאם, האם מדובר בשימוש בהכנסה, שאז תישאר ההכנסה שייכת למסב, או בניכור של ההכנסה, שאז תיחשב כהכנסתו של המועבר.

2. הכנסה משכירות המועברת ישירות למוסד בו מטופלת האחות, הינה דוגמא קלאסית ל"שימוש" בהכנסה [ר' האמור בסעיף 1 לעיל], כאשר בעל הנכס/בעל המקור מפנה ומנחה לאן יועבר השימוש בנכס, ועל כן ההכנסה חייבת בידו של המעביר, קרי, בעל הנכס המשכיר, בכפוף להוראות הדין הרלוונטיות והפטור בגין השכרת דירת מגורים.

למעלה מן הנדרש, יצוין כי אין תחולה במקרה דנן להוראות סעיף 44 לפקודה בדבר זיכוי בגין נטול יכולת במוסד, שכן מדובר באחותו של האדם ולא בהוריו או בבן זוגו, כנדרש בסעיף.